מחקר: 12% מהחרדים עוזבים את הדת
עמותת "יוצאים לשינוי" ניתחה את נתוני הלמ"ס ומצאה כי כמעט 2,000 איש מהשנתון עזבו את החברה החרדית במדידה האחרונה – זינוק של כ-20% מאז 2012: "זה כאילו שכל שנה מגיע לכאן מטוס מלא, שיורדים ממנו אנשים שצריכים להשתלב בחברה הישראלית"
כמה חרדים עוזבים את הדת מדי שנה? מחקר חדש שמפרסמת עמותת "יוצאים לשינוי", על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלה כי לא פחות מ-12% מהשנתון במגזר בוחרים לצאת מהחברה הסגורה שבה גדלו, ובסך הכל קרוב ל-2,000 איש בשנה האחרונה שנמדדה. מדובר בזינוק של כ-20% מהיקף היציאה ב-2012, שעמד אז על 10%.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בעמותת "יוצאים לשינוי" מדברים על התופעה במונחים של עלייה לארץ: "זה כאילו שכל שנה מגיע לכאן מטוס שיורדים מתוכו אנשים שצריכים להשתלב בחברה הישראלית", אומר אביחי מרציאנו, רכז בעמותה, בראיון לאולפן ynet. "הם נמצאים בכל מקום - בעיתונות, במחקר, בצבא, וככל שהמדינה תבין שמדובר פה בתופעה, בתנועה דרמטית מהרחובות החרדיים החוצה, ותכין להם תוכניות ייעודיות - ככה הם ישולבו טוב יותר".
קיראו עוד בערוץ היהדות :
למה היהודים חכמים: סוד היצירתיות היהודיות
"הגילוי של צוות המחקר שלנו, בהובלת משה שנפלד, מספר בעצם על אירוע מאוד משמעותי שקורה יום-יום בתוך המדינה שלנו", מדגיש מנכ"ל העמותה, נדב רוזנבלט. "1,900 יוצאים ויוצאות בשאלה, צעירים שבוחרים לעזוב את העולם החרדי מידי שנה. הפעם האחרונה שיכולנו לאמוד את המספרים האלה הייתה בשנת 2012, אז דובר על כ-1,350 עוזבים. היום אנחנו מדברים על קרוב ל-2,000".
לדברי רוזנבלט, תופעת היציאה מהעולם החרדי כשלעצמה איננה חדשה לעולם היהודי. "היא קרתה גם לפני 100 שנה. הסבים שלדעתי כל מי שיושב פה, קרוב להניח, היו חרדים בעבר, אבל זה הולך וגדל".
הצבא - התחנה הראשונה
אביחי מרציאנו יצא בשאלה בגיל 20, כשכבר היה נשוי ואברך בכולל. "זה מתחיל בתהליך של גיבוש זהות חדשה וערכים אישיים ותרבותיים חדשים", הוא מספר. "אחרי שנה נוספת של חיבוטי נפש ודיונים גם עם הראש כולל וגם עם רבנים אחרים, אני מבין שאני הולך לוותר על פטור תורתו-אומנתו ולהגיע לצבא".
לדבריו, "באותה תקופה היה דיבור מאוד חזק על זה שהצבא ערוך לקבל חרדים וחרדים לשעבר. חשוב להבין שהצבא הוא הגוף הראשון בארץ שהקדיש זמן לחשוב ולכתוב נייר עמדה לשילוב יוצאים בשאלה במערכת שלו. אבל ההגדרות והמדיניות שהוא מקבל מהמערכת הפוליטית נורא בעייתיות. כך נוצר מצב שהגעתי לצבא עם עוד שבעה-שמונה חיילים בני 18 כשאין לי איתם במשותף דבר וחצי דבר. לא בסיבות שהביאו אותנו לשם, לא בהכרה של העולם הצבאי ולא כמובן בפערים תרבותיים המאוד גדולים שהקשו על השירות".
מרציאנו מדבר על הצבא כעל אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לשילוב יוצאים בשאלה בחרה הישראלית: "זו התחנה הראשונה. אנחנו רואים בצבא כור היתוך ושער כניסה לחברה הישראלית. לכן אני הגעתי לשם".
רוזנבלט מדבר אף הוא על מחסור במודעות ובתשתיות. "חסר הרצון של המדינה לסייע בשילוב היוצאים בשאלה... אנחנו צריכים לקלוט את החבר'ה האלה. המספרים הולכים וגדלים. חייבים לפתח תשתיות מתאימות, מסלולים מיוחדים. זה לא יקר. התקצוב שלהם נמוך בהרבה מהתקצוב לשילוב חרדים, שגם לא ממש עובד. הפוטנציאל הוא בשמים, והרווח הוא של כלל אזרחי המדינה".
- סייעה בהכנת הכתבה: נינה פוקס
לפנייה לכתב/ת 
