החזן מאתיופיה לא יורשה להישאר בארץ: "אף אחד לא מסביר לי למה"

הגיע לישראל אחרי 21 שנים של ציפייה - אך נדרש לחזור לאחר חודש בלבד: חזן בית הכנסת "תקווה" במחנה הממתינים לעלייה שבאדיס אבבה, הגיע לארץ בחנוכה האחרון לביקור משפחתי, והשתתף בכנס האיחוד העולמי השנתי של סטודנטים יהודים. בזמן שהייתו בארץ ועד שיידרש לחזור לאתיופיה, לומד בייה טספה בישיבת עתניאל אצל הרב רא"ם כהן. הוא אחד מ- 7,500 צאצאי יהודי אתיופיה הפזורים במחנות עלייה באדיס אבבה ובגונדר, ועדיין ממתינים להתאחד עם בני משפחותיהם שעלו ארצה.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

"זו הייתה שמחה אמיתית לבקר את המשפחה בארץ", אומר טספה בראיון לאולפן ynet, "אבל אני ועוד רבים עדיין ממתינים במחנות העלייה כבר יותר מדי שנים".  

קראו עוד בערוץ היהדות : 

• מדברים על חרדות בגלוי: המגזר החרדי לא עוצם עיניים
  
• כל הארץ סיומים סיומים: בת ה-17 שסיימה את כל התלמוד הבבלי
• מאגיה אשכנזית: המכשפות של העיירה היהודית
  

"הסיפור שלו עדיין בהמתנה", מסביר קסאו שיפראו, חבר ילדות של טספה המתארח באולפן ynet. "גדלנו יחד. למדנו יחד. כשנפרדנו, לא עלה בדעתנו שזה יכול להמשך 21 שנה". שיפראו - ממובילי המאבק נגד הגזענות ולמען העלייה האתיופית - עלה לישראל לפני 18 שנים.

העיכובים בעלייה: אין תקציב - יש תקציב

"שנים שאני מחכה להצטרף למשפחתי. אף אחד לא מסביר לי למה אני לא יכול לעלות", מספר טספה (35). הוא נשוי ואב לשני בנים - אלעזר (5) ושמואל (3.5), יליד העיר גונדר שעבר להתגורר באדיס אבבה. במשך שנים הוא משמש, כאמור, כחזן בית הכנסת "תקווה" - ונחשב לדמות רוחנית מובילה בקהילה היהודית בעיר. במקביל, הוא עובד בתור איש מחשבים בבית החולים בבירה ובשעות הערב מלמד עברית את בני הקהילה.

כשנשאל מהם ההסברים שהוא מקבל על העיכובים בעלייה, משיב טספה כי "אין מי שמסביר לנו. ההחלטה לא מתקיימת". קסאו שיפראו מנסה לחדד את דבריו, ומוסיף כי "בשלב הזה, אנחנו מבינים שהחלטות מתקבלות - ולא מתבצעות ולכן הן החלטות שווא".

בייה טספה, החזן מאתיופיה

לדבריו של שיפראו, התירוץ על אי ביצוע החלטת חוק 716 (הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר) שהתקבלה ב-2015 הוא של "חוסר בתקציב". "התקציב הוא שולי אם אנחנו מבינים שממדינות אחרות עולים אלפי יהודים. לא יכול להיות שחזן של קהילה מחכה ולא נענה".

יותר מאלף סיפורים של יהודים נשכחים

ביום כיפור האחרון רעד בית הכנסת משאגת התפילה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", שהוביל טספה. בחנוכה הדליקה הקהילה נרות, והשתתפה בחגיגה היהודית חוצת היבשות. גם טספה זכה להגיע לישראל להדלקת נר שביעי עם משפחתו, והתרגש במיוחד מהמפגש עם סבתו. במשך שהייתו בארץ, השתתף בכנס השנתי של ארגון WUJS (האיחוד העולמי של סטודנטים יהודים) שם פגש גם בחבר הכנסת ממפלגת "כחול לבן", בני גנץ. 

גנץ אמר כי הייתה לו הזכות לקחת חלק ב"מבצע משה", וכי הוא מחוייב "להשלמת המשימה של העלאת יהודי אתיופיה", כפי שהיה מחויב בעבר. בכנס פגש טספה גם בסטודנטים יהודים ממדינות שונות בעולם. כשששאל בהתעניינות כמה זמן ייקח להם לעלות לישראל אם יחליטו - השיבו לו שלעומתו, תהליך הקליטה והעלייה שלהם ייקח כחצי שנה, לכל היותר.

הפעם הראשונה בכותל(באדיבות המשפחה)

גנץ פגש עם טספה במסגרת הכנס של WUJS (צילום: פרני פריידליך)

אם הוא היה עולה מצ'כיה זה היה נראה אחרת?

"המדינה עצמה הייתה הולכת לשכנע את אותו עולה מצ'כיה להגיע ארצה", אומר שיפראו. "צריך להבין שהסיפור של בייה זו דוגמה אחת. לבחור הזה יש משפחה שהגיעה גם ב'מבצע שלמה': שלושה דודים, הסבים הסבתות והמשפחה הגרעינית שלו. הוא היחיד שעדיין מחכה להתאחד איתם, וכמוהו יש אלפים שממתינים במחנות הללו".

(באדיבות המשפחה)

הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב שבו לומד טספה בימים אלה מכנה את המצב "פשע הומני, לאומני והלכתי לא להעלות את קהילת הממתינים".

טספה אומר בכנות כי איננו מסוגל לתאר את הקושי של הניתוק החוזר עם משפחתו הקרובה - והשיבה לאתיופיה. "מצאתי את המשפחה שלי, את הקהילה שלי אחרי 21 שנים של חוסר. אני לא יכול להסביר במילים כמה זה קשה לחזור".

טספה מבקש מהמדינה לקבל את החיבוק שמקבל כל יהודי שמבקש להגיע אליה: "לפני ארבע או חמש שנים, הבטיחה הממשלה לקהילה שיעלו אותה ארצה – אבל זה לא קרה. אנחנו ממתינים שם בלי סיבה ברורה. אנחנו מבקשים לעלות ארצה. זו גם הארץ שלנו. גם אנחנו חלק מהמרקם היהודי שיש בכל העולם".

קסאו מחזק ומוסיף: "אנחנו מבקשים מכל ראשי מפלגות להכניס את הנושא הזה להסכם קואליציוני ולשים קץ לעוול שחווים ממתיני העלייה".

אליסה בריינר, פעילת עלייה, אומרת כי "העלייה מאתיופיה תמיד התבצעה דרך מאבקים. גם לפני 40 שנה. אנחנו פונים לכל ראשי המפלגות לתקן את הנעשה ליוצאי אתיופיה, וסוף-סוף לאחד את המשפחה ולבצע את החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא".

המדינה הציבה קריטריונים

באוקטובר 2018 אישרה הממשלה את העלאתם ארצה של בני הקהילה שממתינים לעלייה בגונדר ובאדיס אבבה שבאתיופיה, המכונים הפלשמורה, שהוכיחו כי הם מזרע ישראל מצד אביהם ומעוניינים להתגייר, ושילדיהם כבר נמצאים בארץ והגישו בקשה להעלותם. יחד איתם הוחלט לאשר גם את עלייתם של בני או בנות זוגם וילדיהם הנוספים, בתנאי שהם רווקים וללא ילדים משל עצמם. ביולי 2019 נחתה בישראל טיסת העולים האחרונה מאתיופיה, ובכך הסתיימה, לפחות עד להחלטה חדשה בעניין, העלאתם המאורגנת.

במסמך סודי שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" כתב מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין וההגירה, עמוס ארבל, למנהל אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, אורן כהן, כי פוטנציאל העולים עמד על 1,275 איש, מהם 924 רואיינו באתיופיה על ידי עובדי הרשות. 253 לא רואיינו מאחר שנישאו בזמן שעבר ועל כן כבר לא עמדו בקריטריונים. בסופו של דבר, אושרה עלייתם של 602 איש בלבד ו-322 סורבו. ארבל סיים את מכתבו באומרו כי "מבחינת רשות האוכלוסין הסתיים תהליך הבדיקה של החלטת הממשלה האמורה על פי הקריטריונים שנקבעו".

תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "הקריטריונים לגבי בני הפלשמורה נקבעו בהחלטת הממשלה".