סופרג'יסטיות בכותל: המאבק לשוויון מגדרי לא תם

אם תשאלו אותי מה היה הרגע המרגש ביותר עבורי בארגון נשות הכותל, הרגע בו אמרתי לעצמי "זה שווה הכל", אומר שזה קרה כשראיתי קבוצה של בנות אולפנה דתיות מפתח-תקווה יוצרת מעגל שתפס שני שלישים מעזרת הנשים בכותל ושרה פיוטים מתוך הסליחות.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

לפני כמה שנים הייתי בראיון לקורס מנהיגות והמראיינת שאלה אותי איזו סצנה ועם איזו דמות היסטורית הייתי רוצה לייצר אינטראקציה.חשבתי על כך כמה דקות, ועניתי שבחלומי אני רואה את סוזן אנתוני או ליידי רונדה, ממובילות מאבק הסופרג'יסטיות, מביטות על אישה צעירה משלשלת פתק בקלפי ומחייכות.

קראו עוד בערוץ היהדות :

• פסק הלכה: מותר לשמוע את קריאת המגילה בשידור וידאו חי
• חותרים לשלום: המרד השקט של מצביעי הרשימה המשותפת  /פרופ' רוחמה וייס
• מפיק העדלאידע שבוטלה בחולון: "השאיפה היא לדחות"
  

כשאותן נערות אולפנה סיימו לשיר והתפזרו לזמן אישי בכותל, ניגשתי לכמה מהן וביקשתי להביע את התרגשותי מהשירה שלהן. הצגתי את עצמי ואמרתי שאני מארגון נשות הכותל, אותו ארגון שנאבק כבר 31 שנים בדיוק בשביל הרגע הזה - לראות נערות משמיעות קולן בתפילה ושירה באתר הקדוש.

"כן, אבל את עושה את זה לשם הפרובוקציה", התנפלה עלי אחת הנערות. היתר ניסו להשתיק אותה ולהודות לי על המילים החמות, אבל היא המשיכה: "למה אתן חייבות לעשות את זה במאבק? למה לא בדרכי נועם"?

חייכתי וחזרתי לקבוצת "הפרובוקטיביות" מנשות הכותל והתחלנו בתפילת הסליחות שלנו.

בזכות נשים עקשניות

אני רוצה להיות עדה לשיחה בין סופרג'יסטית משלהי המאה ה-19 לבין נערה בת 19 במדינת ישראל, שלומדת לראשונה שזכותה כיום להצביע לא הגיעה ממחווה טובה של אף אחד, אלא היא פרי מאבקן העיקש, ה"פרובוקטיבי" של נשים במאה הקודמת. מעניין אותי מה אותה נערה בכותל הייתה עונה לסוזן אנתוני על כך שללא ה"פרובוקציה" שלהן אז – הדרישה כי לנשים תינתן זכות בחירה, היא כיום הייתה נטולת זכות בחירה לכנסת או לרשויות המקומיות.

יוכי רפפורט, מנכלית נשות הכותל

כל אישה שרצה במרתונים כיום, צריכה להיות מודעת לכך שהדבר נבע מאישה חצופה אחת, קתרין סוויצר שמה, שנרשמה למרתון בוסטון בשם של גבר, בשל האיסור על נשים להירשם לאירוע כזה דאז.

כל אישה שנרשמת היום ללימודים אקדמיים עושה זאת בזכותן של נשים עקשניות שדרשו את זכותן להשכלה גבוהה. הנוכחות שלנו, הנשים, במרחב הציבורי היא משהו שלא תמיד היה מובן מאליו, היא פרי מאבקן של נשים "פרובוקטיביות", או במילים אחרות - אמיצות, גיבורות, נועזות, וגם עוד משהו: אכפתיות. הן נאבקו אז כי דאגו לעתיד של הילדות, הנערות והנשים שיגיעו אחריהן.

כל מאבק פמיניסטי לאורך הדורות הוא מגש הכסף עליו ניתן לנו השוויון באותו תחום ונשות הכותל לא שונות במובן הזה.

זהירות, פמיניסטית לפנייך

המילה פרובוקציה נוכסה לצד האפל של הפמיניזם, משתמשים בה כי להרתיע את המחנה מפנינו –"זהירות! המעשים שלהן נגועים בפרובוקציה". "אין בעיה, תילחמי למען השוויון, אבל למה בצורה פרובוקטיבית?", אנו נשאלות כל כך הרבה פעמים. והתשובה היא שאין לנו ברירה וכי פרובוקציה היא בעייני המתבונן והיא תלוית הקשר וזמן. כפי שזכות בחירה לנשים אינה פרובוקציה כיום, כך תהיה גם תפילת נשים וקריאת נשים בתורה בכותל המערבי, בעתיד הנראה לעין.

לורל תאצ'ר אולריך טבעה את המשפט "נשים שמתנהגות כיאות לעיתים רחוקות עושות היסטוריה", ומאז הפסקנו להתנצל. אנחנו נמשיך להביא כסאות מתקפלים לשולחנות שמדירים אותנו. נמשיך להשמיע את קולנו עד שהשוויון המיוחל בוא יבוא – והוא קרוב.

 ● הכותבת היא מנכ"לית נשות הכותל