בין וירוס הקורונה לנגיף האנטישמיות - ומה הקשר לחג הפורים?

• רק רוצות לרקוד: הדי.גיי הדתיות עושות את שושן פורים
  

בחג הזה יש מעין תחושה אצל יהודי אירופה של ניצחון כיוון והוא בא להוכיח לכל אלו שלא רצו בנו, שאנחנו כאן. אומנם לפעמים נאלצים לעטות מסכות שמראות קצת אומץ ושייכות, לפעמים הן מסתירות את הפחדים של רבים מאיתנו מפני "וירוס" שנאת היהודים המוכר - לו טרם נמצא לו נוגדן.

התגוננות מפני הקורונה: משל לאחווה אנושית

מסכת הקורונה, בדומה לפורים, מראה לנו כמה העולם שלנו מאוחד במצבים קשים. כשיש איום על כולנו, אנחנו יודעים להתאחד, להגן אחד על השני ולסייע כמה שניתן כמו שנלחמו בחג פורים. זה גם מראה לנו שהעולם שלנו מחובר גם אם נרצה וגם אם לא, בטוב וברע. ווירוס אחד שהתפרץ בסין והוביל מדינות רבות בעולם כולו לפעול בהתאם, ולשנות את כללי המשחק - שאת תוצאותיהם נלמד עוד שנים רבות. ההתנהלות של כולנו היום בנוגע לנגיף זה, תועבר לדורי דורות ותירשם בספרים.

הרב פנחס גולדשמיט

מדובר במלחמה בינלאומית שפוגעת בכולם ללא הבדל דת, גזע ומין . אבל, לצערי , יש מלחמות הרבה יותר קשות ונקודתיות שמצריכות מלחמה של עם אחד – העם היהודי , שנלחם חדשות לבקרים בווירוס האנטישמיות. כאן נכנסת המסכה השלישית, שלצערי עדין לא נמצאה. שהעם היהודי היה מוכן לקבל באהדה ואהבה. המסכה שתגן על העם היהודי מפני האנטישמיות. בין הווירוסים הללו יש דמיון מובהק; יתרה מזו - שניהם עוברים סוג של מוטציה, מתחזקים ומשנים צורה - ולכן קשה להילחם בהם.

בעת העתיקה, בימי הביניים, כשהעולם היה דתי השנאה הייתה על רקע דתי - קתולים נגד היהודים. כשהעולם הפך להיות נאור וחילוני, האנטישמיות מיהרה לעטות על עצמה מסכה חדשה - הפעם גזענית וחילונית, שהתעסקה בגזע ולא דת. הרב הראשי של אנגליה הרב יונתן סאקס סיכם ואמר כי "האנטישמיות היום מתייחסת למדינת ישראל. אם עד היום היא נקשרה לדת או לגזע, היום היא מתייחסת לעובדה שליהודים יש מדינה משלהם, ומתבססת על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני..".

לבלגיה נמאס מהתלונות על אנטישמיות

בפסטיבל המסכות השנתי באאלסאט שבבלגיה, שוב הוצגנו כטפילים, נמלים - ובל נשכח את הסטריאוטיפ השחוק של יהודים עם שקי הכסף והאוזניים הגדולות. 

בלגי מחופש ליהודי(צילום: זאב אברהמי)

ראש העיר במקום, כריסטוף דזה, ניסה לעדן זאת כשטען שהתהלוכה אינה אנטישמית, וכי מדובר באירוע קטן ועממי, ואני מצטט: "נמאס לנו מהדיון הבינלאומי שטוען שאנחנו אנטישמיים וגזעניים". הוא אף ציין שהתושבים באיזור אינם אנטישמיים - ולכן הפסטיבל לא נתפס ככזה בעיניהם - "אין אנטישמים בבלגיה, ואנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים בעיר שלנו", הכריז קבל עם ועדה. 

ומה בנוגע למה שחושב שאר העולם? הייתכן שגם בעיניהם מייצגים אלו לא מעוררים תחושות אנטישמיות ואנטגוניזם כלפי יהודים? קשה לי להאמין. נראה גם שדזה ממשיך בהכחשת תופעת האנטישמיות ב"עדליאדע" הבלגית ולא מבין את השפעתה על כלל היהודים בעולם, ואת הלגיטימציה שהוא מייצר לאנטישמיים רבים לצאת ולפעול נגד היהודים.

אין ספק שווירוס הקורונה הוא בדיוק כמו וירוס האנטישמיות: גם הוא מתפרץ במקום אחד, ומסוגל להשפיע על מקומות בקצה העולם. בדיוק כמו פסטיבל השנאה בעיר השלווה בבלגיה, מדינות רבות יכולות לרצות לחקות אותו ולגרום להתפשטותו.

לטעמי, יהיה שגוי לראות בשנאת ישראל בעיה נקודתית של יהודי התפוצות והעם היהודי, בזמן שהיא כלל עולמית. כפי שאנחנו בטוחים בסופו של דבר שהמדע והרפואה ינצחו את הקורונה, כך אני רוצה להאמין שהפתרון לאנטישמיות - קרב ובא.

הכותב הוא נשיא ארגון ועידת רבני אירופה והרב הראשי של מוסקבה.