רק רוצות לרקוד: הדי.גיי הדתיות עושות את שושן פורים

"משנכנס אדר מרבין בשמחה": אם תשאלו את התקליטניות מירי פטל ורחלי אנקרי מהי שמחה אמיתית, הן יגידו שזה לרקוד במסיבה טובה, עדיף לצלילי ביונסה, עומר אדם והרבי נחמן מאומן. כבר כמה שנים שהן מג'נגלות בין מסיבה לחתונה אבל חודש אדר זה החודש העמוס ביותר בשנה. ככה זה כשאת גם די ג'יי וגם דתייה. זוהי השנה הרביעית שהן מפיקות את החגיגה של שושן פורים, שצפויה להיות אירוע השיא של חגיגות הנשים במגזר הדתי.

<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>

"נראה לי שחצי מהסיבה שאני די. ג'יי זה התגובות של אנשים לסיפור הזה", אומרת פטל וצוחקת, "אנשים עוברים ליד העמדה בהלם: גם אישה, גם די ג'יי וגם עם כיסוי ראש שאי אפשר לפספס". היא גרה בירושלים, בת לאימא חילונית ואבא חוזר בתשובה. לעולם התקלוט הגיעה במקרה מלימודי מחול באקדמיה בעיר.

עוד תרבות בערוץ היהדות :

• סטנד אפ: ממשלוח מנות ועד קריעת מגילה: פורים בארבעה פרקים
• פארודיה:  ה' סיילור לעולם ועד: איך לא לתרגם שירי חתונה
• קליפ: ככה מפתיעים: עשרים שנה - בטייק אחד
• עיון: ניר מנוסי, רב ופמיניסט, מחזיר את הכבוד: "הנשים בתנ"ך היו חלוצות קדמוניות "
• שירה: "אבא שלי גנב אותי מעצמי": רוחמה וייס פותחת הכול
  

כמוה גם אנקרי - כיום מוותיקות הסצנה הלילית - נרשמה ללימודי הסאונד בכדי להקליט אלבום לזכר אחיה שנפל בעת שירותו הצבאי: "למדתי באולפנת כפר פינס שזה אולפנת הדגל של הציבור הדתי. כשהלכתי ללמוד לפני 15 שנה הייתי נטע זר מהבחינה הזאת שנמשכתי לתחומים שהם לא בדיוק נשיים, ובטח לא דתיים; גם בבית הספר לא ידעו איך לבלוע את זה ממש; אישה שבבוקר לומדת שיעורי תורה ובערב לומדת עם כל המקועקעים והעגילים; ובלילות מתקלטת ודואגת שהדלת תישאר פתוחה, ושלא יהיה 'ייחוד' עם הגברים", היא אומרת.

מסיבה יהודית נשית(צילום: יעל שלח)

אנקרי, שמאז הספיקה לאמץ לעצמה את שם הבמה "D.J Da Ja", מוסיפה כי "תמיד הציעו לי לתקלט ואני הייתי נורא נעלבת. הייתי ואומרת 'אני סאונדמנית אני לא די ג'יי'. אבל בפעם הראשונה שזה קרה פשוט הבנתי שזו אומנות אחרת לגמרי: אומנות האנרגיה. קלטתי שאני מפספסת עולם שלם בגלל שאני יושבת על קטנות כמו מה יותר שווה".

"היה ביקוש מטורף"

הרעיון לערוך אירוע יהודי חגיגי התבשל במוחן של הנשים זמן מה, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. "רחלי אמרה לי 'אולי נעשה משהו בפורים, בשושן פורים? כולן מחפשות את עצמן ויש להן או את השוק, מחנה יהודה, או הרקדות חסידיות, ומנגד יש מלא בנות שנופלות בין הכיסאות. בואי נעשה משהו'", מספרת פטל. משם, הן החלו בישיבות הפקה אינטנסיביות.

"לא ידענו כמה נשים ממש צמאות לזה. נמכרו מראש 100 ומשהו כרטיסים, אמרנו 'רק שנכסה הוצאות', והגיעו 850. וזה היה פשוט הפתעה", היא מוסיפה. נשים דתיות, מגילאי 18-60 הגיעו בהמונותיהן. "הגיעו נשים שרוצות לרקוד הכל: רגאטון, מוסיקה שחורה, ניינטיז, סיקסטיז. כל הז'אנרים המוזיקליים. אבל הן לא יכולות לרקוד את זה יחד עם גברים כי מבחינה דתית זה בעייתי. הממוצע שמגיעות הן בגילאים 24-48 בטווח הזה".

מירי פטל ורחלי אנקרי(צילום: יעל שלח)

מגיעות גם חילוניות?

אנקרי: "כן. יש הרבה נשים שהיו רוצות מרחב נשי. יש בזה משהו מאוד משחרר. את זזה אחרת. בלי לחשוב האם זו תנועה מספיק מושכת או לא".

אגב, למה רק לנשים? למה לא לשים מחיצה ולהזמין גם גברים?

פטל: "לנשים יש דרייב יותר רציני לרקוד בנפרד מאשר לגברים. גברים או שהם ילכו לישיבות שלהם או למשפחה, אין להם דרייב פסיכי ללכת לרקוד. אני לא בטוחה כמה גברים היו מגיעים לדבר כזה". אנקרי: "האמת ששנה שעברה הגיע בחור ערבי ממזרח ירושלים, עם כרטיס, חמוד. אמרנו לו 'נשמה זה מסיבה של בנות דתיות'. כמובן שהחזרנו לו את הכסף".

החג של הנשים

כשנשאלות הנשים איך נראה ערב פורים סטנדרטי של דתיות בגילאי 20-30, אנקרי משיבה בהתלוצצות: "מכינות ארוחת ערב, הולכת למגילה ורודפות אחרי הבעל עם דלי. זה חג מאוד גברי: הם הולכים לישיבות, הם משתכרים, אנחנו מטפלות בילדים, מישהו צריך לטפל בהם, ולכן אנחנו עושים את המסיבה בירושלים בשושן פורים. זה סוג של אפטר פארטי. הנשים האלה משאירות את הבעל ככה בפייד אאוט מהשכרות, שמות בייביסיטר - ובאות לרקוד".

שמות בייביסיטר - ובאות לרקוד

העובדה שהן דתיות שומרות מסורת, טוענות התקליטניות, לא מונע מהן להרים את הקהל, גם באירועים חילוניים ומעורבים, אבל גם להן יש גבולות. "לא אתקלט במקומות כמו הדאנג'ן", מדגישה פטל, "כשאני יוזמת אירוע אז בד"כ יהיה לנשים כדי להעשיר את האירועים שיש לנשים בארץ". 

"היענות עצומה"

אנקרי מחזקת: "אני מאמינה שתנועה מביאה גם לתנועה במוח. נשים אחרי זה מחליטות שהן רוצות לעשות דברים שהן אוהבות. יש כאלה שרוצות לבוא ללמוד תקלוט, יש כאלה שאומרות 'כל כך הרבה שנים לא רקדתי', זה ערב שמזכיר להן מה הן אוהבות לעשות". בפורים הקרוב יתקלטו בחצר המלכות מסיבת פורים שתיערך ב-10 במארס (שושן פורים), באולמי "פביליון" בירושלים. בתוכנית - 8 שעות של מוזיקה מכל הסוגים ובכל הסגנונות, רחבת קונספט ו5 תקליטניות - כולן דתיות וכ-3,000 רוקדות".

יש אלכוהול?

אנקרי:" רק בשביל שיהיה מה שנקרא 'לבשומי', שבנות רק קצת ישתחררו. מי שקשה לה להשתחרר. ואם מישהי נראית לנו שהיא שתתה סבבה והיא מבסוטה אז אנחנו לא מביאות לה עוד. היא יכולה להתבאס אבל זה לא הקטע. אנחנו לא רוצות להגיע למצבים שבנות מקיאות. מעשנות - מי שרוצה יוצאת החוצה".

יש כאלה שיגידו שמסיבה עם אלכוהול ושירים לועזיים זה לא בדיוק ברוח ההלכה

"אני ממש יכולה להבין שמישהי תסתכל על מה שאנחנו עושות ותגיד 'וואלה זה לא יהדות'. אבל אני יכולה להגיד לה שאם מישהי תלך למקום בפורים שהוא לכאורה ברוח ההלכה אבל בסופו של דבר היא תחזור הביתה והיא תחזור מלאה ביקורת, אשמה, כאב. גם זו לא רוח ההלכה". אומרת פטל.

אנקרי מדגישה כי "זה אומנם מסיבה לכל דבר ועם כל המוזיקה בעולם, ביונסה, עומר אדם ועדן בן זקן, אבל שירים עם קללות נניח זה משהו שלא נכנס. בסוף זה ערב פורים וחשוב לנו שהערב הזה יישאר גם קדוש".

בפיק של הביט – תפילה  

פטל, שמצהירה על עצמה כי היא גרה בחברה דתית "מאוד מאווררת. שכל אחד יכול להיות ממש מי שהוא", סוברת כי את השמחה של פורים אי אפשר לקחת מהחוגגות - ואפשר להתגמש הלכתית כשמדובר באירוע לנשים בלבד: "גם אם זאת לא רוח ההלכה, אנחנו צריכים להיות בעולם הזה בשמחה, והדרך הכי מדהימה שמצאנו זה ליצור מרחב נשי שיש בו דברים. כך גם מאבדים מההקשר המיני הקשוח".  

רחלי אנקרי (מימין) ומירי פטל(צילום: ניצן דרור)

אנקרי מספרת כי בחגיגה של שושן פורים, כל שעה בחצר המלכות צפויה להתחיל ב-10 דקות של מוזיקה חסידית, "לא שמחם שמחם" היא מבהירה, "המסיבה היא 8 שעות ברציפות אבל באמצע יש חלק שהוא נורא משמעותי לנו כהפקה. כתוב שבחצות של פורים יש מה שנקרא 'טאקי פתוח', שמיים פתוחים. כתוב שכל מי שפושט יד לבקש אומרים לו 'יאללה אחי, שלך, משמיים'. וחשוב לנו לתפוס את הרגע הזה.

עם כל הרצון למסיבה ולאטרף. אנחנו עוצרות את הרגע הזה דווקא בפיק של המסיבה לזכור מה המהות של החג הזה ואנחנו עושות תפילה ביחד. כל אחת מתפללת עם עצמה. ובדרך כלל אנחנו פותחות במחיאת כף. רבי נחמן אומר שכשאתה מוחא כפיים אז אתה ממתיק את הדינים".

איך הנשים מגיבות לזה?

פטל: "יש כאלה שאדישות לזה, מחכות שזה יגמר, זה סבבה. אוהבות אותן. ויש את הנשים שמתיישבות אפילו 'ושנייה תני לי רגע להתכוונן,' זה נשים שכן יש להן את החיבור הרוחני, הן לא באות רק להתקרחן על מוזיקה".

יש קריאת מגילה?

אנקרי: "אז ממש 10 דקות אחרי שנגמר שמורידים את השאלטר, יש קריאת מגילה. וזה פשוט פינאלה מדהים. מבחינתנו זאת המטרה שלנו - להפוך את שושן פורים לחג נשי". פטל מסכמת: "אחרת לנשים אין חג"