בערים החרדיות חוששים: "קבוצת פורעי חוק מסכנת את הציבור"

לקראת סגר על ריכוזים חרדיים? בבני ברק קיימו הלוויה המונית, מחוץ לבתי כנסת במודיעין עילית וירושלים נצפו התגודדיות - ועמם תיעודים מטרידים ממקומות שונים בארץ של צעירים חרדים הטובלים במקוואות כלים. כעת, ככל הנראה עקב אירועי הפורים לצד זלזול בהנחיות שהגיעו לאחר מכן, מניין חולי הקורונה בערים החרדיות מזנק. במשרד הבריאות מדברים הבוקר (ג') על סגר כללי בערים חרדיות. בניסיון לעצור את ההדבקות.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>      

ראש עיריית בית שמש, עליזה בלוך, המתמודדת עם אתגרי הקורונה בעיר שבה חיה אוכלוסייה חרדית גדולה, מדברת על "מצוקה אמיתית" במשפחות חרדיות גדולות, הסגורות עם ילדיהן בבתים. בריאיון לאולפן ynet היא מספרת על "בעלי עסקים שקרסו" וגם "לא מעט רבנים המנסים למצוא דרך איך להשפיע על המציאות".

קראו עוד בערוץ היהדות:

• "ליל הסגר": הישראלים נערכים לפסח אחר
• "תישארו בבית": פיקוד העורף גייס את הסלבס החרדים
• יהדות העולם מבכה על בניה: "אנחנו מריחים את המוות מסביב"
  

בלוך טוענת כי "הרוב המוחלט בקהילות החרדיות בעיר, צריך להגיד את האמת, נשמע לכללים. בתי כנסת סגורים והרחובות ריקים. ב'יש חסד' או ב'אושר עד' אנשים עומדים בתור ושומרים מרחק אחד מהשני".

עליזה בלוך, ראשת עיריית בת שמש

"אני חושבת שלקח זמן בשביל להבין את גודל המשימה", היא מספרת. "כשעשיתי סבב טלפונים בין רבנים וביקשתי מהם לסגור תלמודי תורה ובתי כנסת, אמר לי אחד הרבנים 'תקשיבי ראש העיר, מאז השואה לא ביקשו מאיתנו לסגור את בתי הכנסת'. זו חוויה קשה שאנשים היו צריכים לעבור בתוך התהליך הזה.

"אז קודם כל, במבחן התוצאה זה לא קורה. אנחנו עושים עבודה מאוד גדולה גם באכיפה וגם בתודעה. לגבי הקבוצה הזו, היו שני עניינים: אחד זה הסברה, הסברה, הסברה. השקענו המון בהסברה בכל דרך אפשרית: ממודעות רחוב וכרוזים בכל שפה אפשרית, מול האימהות וקופות החולים – ולצד זה, אכיפה מאד חזקה. מספר פורעי החוק הולך וקטן. אין פה תרופת פלא. אנחנו מנסים להשפיע על תודעה ציבורית מאוד עמוקה – אבל אני יכולה להגיד שגם לנו לקח זמן להיכנס לזה בשלב הראשון, כי לא זה לא מערך שהתכוננו אליו".

"מספר פורעי החוק הולך וקטן"

"אני רוצה לציין עוד משהו נורא בולט בתוך הציבור החרדי שגם אותו צריך להגיד. כשאנחנו אומרים למשפחה לא לצאת מהבית ומדובר ב 7-8 ילדים, בדירה עם שניים, שלושה, או ארבעה חדרים, כאשר אין מסכים בבית, אין משחקים, אין גינה ואין מרפסת – זה דורש אנרגיות מיוחדות שצריך להשקיע". 

"אנחנו משקיעים ב'קו פתוח' שאליו מתקשרים הילדים ומקבלים משימות לימודיות. הפקנו חוברות, מנהלי המוסדות השקיעו מאוד בלהכין חומרים ושליחים עברו מבית לבית למסור את התכנים. בחלק מהבתים יש אינטרנט, אז יש פעילות סביב זה. אנחנו עושים כל ערב מעבר עם רכב ומוזיקה ומארגנים סוג של 'חגיגת מרפסות' כדי שיהיה אפשר לייצר אווירה חיובית. זה לא תהליך פשוט ואני מאחלת לכולנו שהתהליך הזה יתקצר. אני לא נמצאת בעמדת שיפוט כלפי האוכלוסייה, אלא להפך – זו מצוקה אמיתית ואנחנו צריכים לראות איך עוזרים ועוברים את התקופה הזו על הצד הטוב ביותר".