גם לאלוהים היו ימי קורונה: על הסדר האלוהי

העיקר שהנעליים במקום

כמה מאתנו סידרו בשבועיים האחרונים את הספרייה או את שולחן העבודה, ולא כחלק מהניקיונות לפסח אלא כחלק מסדר-קורונה?

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

אם נקדיש לכך מחשבה נגלה שסדר הוא נושא מלחיץ; התשוקה לסדר נוצרת מחוויה של איבוד שליטה ומרצון להיאחז במשהו במציאות כאוטית. ככל שגדלות דאגות הקורונה, גדלה הנטייה שלנו לארגן את הבית. עוד חודש של סגר וארונות הבגדים יהיו מסודרים באופן בלתי נסבל.

השורש "סדר" במשמעות זו מופיע פעם אחת בלבד במקרא והופעתו מלמדת, שסדר ובהלה מנהלים זוגיות מסובכת וארוכת שנים. איוב - הוא ולא אחר - מביא לעולמנו העברי את ה"סדר" (י', י"ח-כ"ב): "וְלָמָּה מֵרֶחֶם הוֹצֵאתָנִי אֶגְוַע וְעַיִן לֹא תִרְאֵנִי. כַּאֲשֶׁר לֹא הָיִיתִי אֶהְיֶה מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר אוּבָל. הֲלֹא מְעַט יָמַי וַחֲדָל ישית וְשִׁית מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט. בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב אֶל אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים".

מקום ראשון בסדר

לעומת המקרא, ספרות חז"ל היא אלופת הסדר: יש סדר של יום הכיפורים ויש סדר ברכות בתפילה, סדר תקיעות, סדר תעניות וסדר קריאות בתורה; סידור שולחן, סדר וידוי וסדר הסבה. החכם בבית המדרש מסדר הלכות לפני תלמידיו ויש חכמים שמסדרים אגדות. יש סדרים למשנה, יש סדרי בראשית וגם לעולם יש סדר. עם הזמן, יקרא העם היהודי לספר ממנו הוא מתפלל ובו הוא משאיר את דמעותיו -"סידור". הנה, אפילו הבכי היהודי דורש סדר.

עם הזמן יקרא העם היהודי לספר התפילה סידור. אפילו הבכי היהודי דורש סדר(צילום: ישראל ברדוגו)

לעשות סדר בשמיים

גם לאלוהים היו "ימי קורונה". ימי כאוס, המכונים "תוהו ובוהו". וגם הוא חשב שמה שירגיע אותו מבהלת התוהו יהיה לעשות סדר בבית. את הסדר התחיל אלוהים מהחלוקה, המתוארת כחלוקה הראשונית – בין היום והלילה. "קודם כל", אמר לעצמו אלוהים, "אני אפריד בין היום והלילה" ואחר כך נעבור לפרטים.

את "ליל הסדר" נחגוג בצורות שונות ומפתיעות (מתוך חשבון טוויטר של ג'ייסון גרינבלט)

מוזרה משהו הבחירה להפריד בין בריאת היום והלילה לבריאת המאורות (ביום הרביעי), אבל נשאיר משהו גם למסתורין. כמו שאנחנו מתחילות בסידור הארון במיון "בגדי חורף" ו"בגדי קיץ" או "חולצות" מול "מכנסיים" ורק אז נכנסות לפרטים, אלוהים מתחיל מהיום והלילה.

ראיית הלילה שלנו, בנות ובני חווה, מוגבלת ביותר. קשה לנו לזהות מכשולים בלילה וקשה לנו להגן על עצמנו בחושך. ועל כן הלילה מבחינתנו הוא איום גדול. טבעי שכשאנחנו מספרות את סיפור הבריאה נבדיל, בראש ובראשונה, בין היום ובין הלילה.

"איך אומרים בעברית: זה צ'יזבט"

צ'יזבטים, סיפורי בהלה, לא עובדים טוב ביום. הם זקוקים לאפלת הלילה ובמקסימום - לאור החלש של המדורה. החלוקה בין היום ללילה היא יסוד הסדר והשקט במקורותינו, ולכן הערבוב ביניהם מעורר אימה.

שיא הזוועה של מכות מצרים בא לידי ביטוי בהשלטת שלטון האימים של הלילה על היום. מכת חושך גורמת לשלושה ימים של שיתוק מוחלט. יותר סגר מכל סגר, שכן המצרים חוו לילה מוחלט ו"לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים". "הטובים", לעומת זאת, זכו לאור במושבותיהם.

פסגת הזוועות תגיע במכת בכורות, שם יהפוך הלילה לבית קברות ענק לכל בכורי מצרים (שמות י"ב): "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת".

המשנה כספר מחאה ומרפא לנפש

בניגוד למקרא, שישה סדרי משנה לא עוסקים בסיפורים הגדולים של העולם, אלא בפרטי-פרטים של חיי היום-יום. המשנה הפותחת את ששת הסדרים מפתיעה. למרות העיסוק הטכני, ואולי בגללו, זו משנה חתרנית ובו בזמן גם מהווה מרפא לנפש הפגועה והמבוהלת של היהודים הנודדים.

היום המקראי לא מתחיל מהלילה

כן, אני מכירה את הטיעון התלמודי על כך שהיום המקראי מתחיל בלילה, שנאמר: "ויהי ערב ויהי בוקר", וראייה נוספת היא הצירוף "בשכבך ובקומך". אלו שתי תשובות תלמודיות לשאלה מדוע המשנה מתחילה בלילה.

אלא שכדרכם של חז"ל, השאלה טובה יותר מהתשובה. היום המקראי לא מתחיל בלילה אלא ביום. "ויהי ערב ויהי בוקר" הוא פסוק שנאמר בחתימה של יום פעילות שלם. כלומר יש בריאה במהלך היום, יש ערב ולילה - ואז מגיע יום חדש. כמו באינטואיציה האנושית, היום המקראי מתחיל בבוקר.

יום שהוא לא יום ולא לילה

הפיוט  שאת חלקו האחרון רבות מכירות בעל-פה, מתמסר לבהלת הערבוב בין היום ללילה:

"קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה

רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה

שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה

תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה".

החלק הזה של הפיוט נשען על פסוקי גאולה מזכריה י"ד: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן. וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". אלוהים ילחם מלחמה גדולה וסופית עם הגויים בירושלים. במהלכה תהיה מהומת אלוהים גדולה. יום שהוא לא יום ולא לילה. אקורד הסיום והניצחון יהיה בהתגברות היום על הלילה ו"לעת ערב יהיה אור".

ובבית המדרש של הטוקבקים

חברות יקרות, חברים יקרים. עבור רבות ורבים מאתנו הימים האלה הם ימים של לילה בלבד. נשים שכלואות בבית עם האדם המסוכן להן יותר מכל, ילדים שסובלים מידי הוריהם, אנשים שנלכדים במערבולות של דיכאון ומי שהחרדה הכלכלית טורפת את לילותיו.

אם את סובלת מאלימות ביתית, אם אתה זקוק לעזרה מיידית או פשוט לאוזן קשבת - אני אשמח להקשיב. אשמח לשוחח. ואני גם מכירה כמה צינורות דרכם אפשר לעזור. אל תישארי עם זה לבד.

ובליל הסדר בין השעות 17:30-19:30 אתן ואתם מוזמנים לחגוג וללמוד אתנו בבית המדרש: "משמעות בימי קורונה – לזכרו של הסופר דוד ארליך". חוקרות וחוקרים, רבות ורבנים, נשות ואנשי רוח יהיו אתנו שם. בבקשה - אל תישארו לבד.

תוכלו להירשם לליל הסדר שלנו בקישור הזה. 

לעוד טורים של רוחמה

שבת שלום!