100 שנה לפני הקורונה: "לא לבוא במגע עם אחרים"
כחצי מיליארד בני אדם חלו בה. כמעט שליש מאוכלוסיית העולם ועשרות מיליונים מתו ממנה: השפעת הספרדית הייתה אחת המגפות הקטלניות ביותר בהיסטוריה האנושית על פני הגלובוס, וכך דיווחו עליה בארץ ישראל בזמן אמת
"להיזהר מאספות צפופות במקום מסוגר, לא לבוא במגע עם אחרים עד כמה שאפשר, אפילו לא לתת יד בשעת אמירת שלום": בפברואר 1920 פירסם העיתון "דואר היום" את סעיף 9 ברשימת ההנחיות להתגוננות מפני המגפה שידועה היום בשם "השפעת הספרדית".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
השפעת הספרדית - או בשמה הרשמי "מגפת השפעת של 1918" - התפשטה במהירות ברחבי הגלובוס, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. תנאי הצפיפות והרעב ששררו בה תרמו ככל הנראה להתפרצותה. כחצי מיליארד בני אדם חלו במחלה, כמעט שליש מאוכלוסיית העולם ועשרות מיליונים מתו ממנה. זו הייתה אחת המגפות הקטלניות ביותר בהיסטוריה האנושית על פני כדור הארץ.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- לכידות, איפוק ואור: דברים שלמדתי מהקורונה/
הרב אבי וייס
- שרים ושמחים במלון הקורונה: כך נראה ליל הסדר הגדול בעולם
- מלך זילברשלג: “מי שלא קיבל את אבא שלי לפני עשור, מקבל אותי היום פי אלף במקומו”/
y+
בארץ ישראל, שאוכלוסייתה הייתה באותה עת דלילה יחסית, וכפרית בעיקרה, לא פגעה המחלה בחומרה רבה כפי שפגעה במדינות אחרות בעולם. אך גם לכאן היא הגיעה. התושבים והשלטונות נאלצו להתרגל למצב החדש. ב-1920 – כבר אחרי גלי ההתפרצות הגדולים בעולם – עדיין נתבקשו האזרחים לעמוד בכללי היגיינה וטיפול מחמירים. מלבד ניקיון כללי של כלי המיטה והבית, הורו לבודד חולים ואף להודיע לשלטונות על קיומו של חולה.
המידע על פגיעת המחלה בארץ דל. על פי הדיווחים מאותה עת, מספר הנפגעים בערים היה נמוך בהשוואה לאלו מאירופה. על סמך מחקר שערך זלמן גרינברג, ישנם בסך הכול כ-40 רישומים בבית החולים "שערי צדק" בירושלים בשנת 1918 – וזהו התיעוד היחיד שנותר על חולים במחלה בארץ.
עוד הוא מספר, כי בבית הקברות ע"ש טרומפלדור בתל אביב, ישנן שלוש מצבות שעליהן נכתב כי בעליהן נפטרו מן "המחלה הספרדית". הרופא ד"ר מ. בורוכוב- חוזה מדווח על מצב הבריאות בשנת 1919 כי "התמותה תחת שמי ארצנו הייתה, בכל זאת, מועטה מאשר בחוץ־לארץ".
בחודשים הראשונים לאחר פרוץ מגפת השפעת באביב 1918, כשהיה המידע אודותיה עוד מועט וחלקי, החלו העיתונים העבריים לפרסם דיווחים בנושא: כתב עיתון "הצפירה" (מחשובי העיתונים העבריים הראשונים שיצא לאור בוורשה), דיווח כבר ביוני 1918 על המחלה שפשתה בספרד; חודשיים אחר כך, הוא סיפר על תסמיניה בכתבה עם הכותרת ההיתולית "נוסח ספרד". בשנתיים בהן השתוללה המגפה, דיווחו העיתונים העבריים בקצרה על התפשטותה בשאר מדינות העולם, כפי שנהגו לדווח גם ביומיום על חדשות מהעולם בעזרת סוכנויות הידיעות.
אז למרבה המזל חולים רבים לא היו בארץ ישראל, אבל מעניינת אולי גם שאלת השפה בדיווחים הללו. כיצד נקראה המחלה עם הופעתה המסתורית בעולם? למעשה מקורה של המחלה אינו בספרד. כינויה נובע מכך שרוב הדיווחים הראשוניים עליה הגיעו מספרד הניטרלית, שלא לקחה חלק במלחמת העולם ולא הפעילה צנזורה על העיתונות. עם זאת, העיתונים העבריים בהחלט מיהרו ליישר קו עם העיתונות בעולם ולשייך את המחלה למדינה.
"שפאנישע מגפה"
חלק מהעיתונים מספרים על "המחלה הספרדית"; ביידיש מעדיפים את הצירוף "שפאנישע מגפה" (המגיפה הספרדית) בעיתונים אלו, שיצאו באירופה ובארצות הברית, הדיווחים היו רבים ותכופים יותר – בהתאם לקהל היעד שהתגורר במדינות שנפגעו בצורה חמורה יותר.
בשנת 1922, נאלצו שלטונות המנדט הבריטי (הטריים יחסית) להתמודד עם שובה של מחלה מאיימת לא פחות: הדבר, שהתפרץ ביפו ואיים על תל אביב . למרבה המזל, והודות לפעולה נחושה מצד השלטונות, גם הוא מוגר ונעלם. תוכלו לקרוא על כך באתר ארכיון המדינה. בסוף 1920 נעלמה השפעת הספרדית מן העולם באותה פתאומיות שבה היא הופיעה, ולמעט כמה התפרצויות בודדות ביבשת אפריקה - לא שב הנגיף המסוים שבמחלה, עד להתפרצות שפעת החזירים ב-2009.
אומנם השפעת הספרדית נשארה מאחור, אבל מחלות ממשפחת נגיפי השפעת נשארו עמנו, ואפילו עשו את דרכן לפרסומות. ב-1957 הכתה בעולם מגפת שפעת אחרת (והרבה פחות קטלנית) שנקראה אז "השפעת האסיאתית". יקבי "אליעז" מבנימינה ניצלו את שעת הכושר ופרסמו מודעה ובה המלצה שלאו דווקא אושרה בידי רופאים מומחים:
לעוד סיפורים היסטורים היכנסו לבלוג הספרייה הלאומית, כאן
לפנייה לכתב/ת 
