את אחי אנוכי מבקש: מצאו את אלוהים, איבדו את המשפחה
אלעד ואלון, תאומים זהים, לא דיברו כבר כמעט שני עשורים מאז חזרתו של אלון בתשובה. דן טיומקין, פעם איש חיל האוויר חילוני והיום איש חינוך חרדי, מאמין שהתנתקות מוחלטת לא קשורה לחזרה בתשובה דווקא. "בעלי תשובה הם מהגרים עם מבטא כבד"
אלעד מזרחי (36) שחקן ויוצר תיאטרון ילדים עסוק, סימן "וי" על החלום הישראלי: בית, בן ובת מקסימים, אישה אוהבת ועבודה משמעותית ששכרה בצידה. "אבל אני סוחב שנים פצע פתוח עם אח שלי", הוא אומר בכאב, ומתכוון לאחיו הגדול ממנו בדקה, אלון, תאומו הזהה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
"זה היה תהליך", הוא משחזר. "החזרה בתשובה שלו התחילה בגיל 17. היה לו חלום להיות בשייטת מגיל 14. הוא התאמן, היה ממש 'מורעל', ואז מקרה טרגי של צעירים שנהרגו מהשכונה שלנו, הוביל לאירוע בבית הכנסת לזכרם. הייתי עסוק באותו הזמן בחזרות להצגה ב'תלמה ילין' (תיכון לאומנויות בת"א) אבל אלון הלך. הוא אמר, אני אתן לזה צ'אנס ואשאל שאלות, אם יהיו תשובות יופי, ואם לא אז לא. זו הייתה ההתחלה".
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- קליפ: חזניות מכל העולם שרות "ירושלים של זהב "
- תופעה: " רפא נא": שיר התפילה שהפך לתופעה בינלאומית
- טלוויזיה: לא מסתירים כוונות: ערוץ מיסיון נוצרי ב-HOT
- זום: חזנים מכל העולם בתפילה לשלום המדינה
- תפילה: "לחוות את הכאב לבד": תפילת "יזכור" עם "החיטה צומחת שוב
"
שם החל התהליך שסופו בחזרה בתשובה של התאום. מאחים "בלתי נפרדים", כפי שמגדיר מזרחי, הלך הנתק והעמיק. "אנחנו לא מסכימים כמעט על שום דבר. אני איש אומנות, איש רוח, יוצר שמקבל את כולם ללא הבדל דת, גזע ומין - ואלון לא", הוא אומר. "היינו בצופים עד י"ב, גדלנו על ערכים מסוימים, ופתאום הוא לא עושה צבא... המשבר הגדול היה כשהוא רצה לעזוב את הבית לישיבה. שם התנתקתי".
"רק שתביני, עשו עלינו מחקר", מדגיש מזרחי. "כשנשברה לי היד בהחלקה על הקרח, ולא ידעתי שזה שבר, אלון אמר לי בבית 'אלעד, כואבת לי היד', אותה היד. יכולנו לשבת בשקט בחדר ולשיר ביחד את אותו שיר, באותו סולם, בלי תיאום בלי לשמוע האחד את השני. התחתנתי, הבאתי ילדים לעולם, אני מתפרנס יפה, ועדיין משהו חסר. גם שתי אחיותיי הגדולות לא הצליחו למלא את מה שחסר לי עם אלון, אחי התאום".
טריגר למסע מטלטל
אל הפצע הפעור בחוויה הישראלית נכנסת סדרת דוקו-ריאליטי חדשה, "עוד ניפגש" (ימי ראשון, כאן 11), שבמרכזה קרובי משפחה שניתקו או נותקו במסגרת תהליך החזרה בתשובה. לכל אחד מהגיבורים מוצמד "מלווה", חוזר בתשובה המגיע מאותו תת-זרם של בן המשפחה שהתנתק, וביחד הם יוצאים למסע בעקבותיו.
אלעד מזרחי מספר כי ההחלטה להשתתף בסדרה לא הייתה קלה. "כשחקן אני לא רוצה להיות 'ההוא מהריאליטי'. וברמה האישית לא ידעתי איך אחי יגיב לזה, שהרי אין לו טלוויזיה בבית. האם הוא ישתף בכלל פעולה?"
בהתאם לפורמט הסדרה, לאלעד הוצמד "מלווה" בשם ראובן, שכמו אחיו עשה מסע לחיק היהדות ולאותו הזרם – חסידות ברסלב. המפגש הזה הפך להיות טריגר למסע מטלטל אל העולם הבלתי מוכר ואל האח המנותק: "אמרו לי: ב-36 השעות הראשונות אתה שותק. ואז קיבלתי את המלווה שלי, ראובן. זה היה מאתגר מאוד. התלוויתי אליו וראיתי בעצם את מה שאחי עושה, בין אם זה הפצות של קונטרסים שאני לא מסכים איתם בצמתים, או התבודדות - שזה נראה לי פריווילגי אם אתה עם ילדים ומחויבויות.
"פתאום אתה חווה מה אח שלך עושה. ונשברתי. אני פוגש בצומת גברת שמנפנפת לראובן 'תעוף מפה', כמו איזה יתוש. ככה היא תעשה גם לאח שלי, שהוא חכם ואינטליגנטי? זה שיגע אותי. היה אחר כך פרץ רגשות ופיצוצים. הייתי במאה שערים איפה שראובן גר. היה פחד רציני ביומיים הראשונים, פחד מלינץ'. ואז נכנסתי לבתים, נכנסתי לישיבות, וראיתי אנשים שהם 'כמוני' גם במאה שערים, ומדברים בשפה שלי. לא חייזרים. ראיתי גם אנשים שהם מאוד שונים ממני ובחיים לא אסכים איתם. יש דברים שהפתיעו אותי לטובה - ויש שזעזעו אותי. למשל, היחס לנשים".
"אני רוצה להיות חלק מחייו"
מזרחי מדבר על "מסע מטלטל נפשית, רוחנית, פיזית וגם גיאוגרפית", לדבריו. "באתי עם בורות מסוימת על העולם הזה, יש דברים שקיבלתי ויש שלא. הנתק מהמשפחה הגרעינית היה קשה מאוד: בלי טלפון, בלי טלוויזיה או עיתון. נתנו לי סוג של מתנה, של פאוזה מהחיים, לטפל בדבר הזה".
בניגוד לאח, דווקא ראובן עושה חגים עם המשפחה החילונית שלו. "את אלון אנחנו איבדנו, אין חגים. זה גורם לך לתהות למה אני לא זוכה לזה? מה אני עושה לא נכון?"
אלון שיתף פעולה?
"רק בדברים מסוימים. הרב שלו לא הסכים לכל דבר, גם כשהגיעו אנשים חרדים לדבר איתו. עדיין יש להם המון חשדנות כלפי התקשורת".
אתה חושב שהוא מאושר?
"כן. כואב לי שאני לא חלק מזה. אני רוצה להיות חלק מזה כי אני אוהב אותו ואת הילדים, ארבעת האחיינים שלי. המעבר הזה כחילוני לתוך החברה החרדית והשיחות עם ראובן, הבהירו לי הרבה דברים. מה יהיה עם הקשר שלנו? ימים יגידו, אבל ברור לי עכשיו יותר מתמיד שאני הולך להילחם על זה".
אמרתי: לי זה לא יקרה
רפאל קליינמן חזר בתשובה בתחילת שנות ה-80. "היה אז סגנון אחר. אנשים ניתקו עבודות, עזבו בתים. כאדם פרטי היה לי ברור שהנתק הזה לא חל עליי. הייתי עד לכל מני מקרים בתוך המשפחה שלי של אנשים שחזרו בתשובה ופשוט התנתקו, ודאגתי שלי זה לא יקרה".
קליינמן, שחקן תיאטרון ומטפל חינוכי כיום, מלווה גיבורים בסדרה, אך כמו ראובן, לא חווה את הנתק על בשרו. "התא המשפחתי זה בסיס הקיום של כל אחד מאיתנו. אני עד היום שומר על קשר עם חברים מגרעין הנח"ל ומהלהקה הצבאית. הייתי איש תיאטרון רפרטוארי, הופענו בעולם. מאז החזרה בתשובה יצא לנו אפילו לעשות שבת בקיבוץ חילוני ביחד. הקשר נמשך גם לא בשבתות וגם אם אני לא מבלה במסיבות כמו פעם".
"ברמה היותר אוניברסלית וגם בהשקפה היהודית ניתוק לא נראה לי אופציה", קליינמן מדגיש. "תמיד חשבתי שאם חוויתי משהו טוב, אני רוצה שגם אנשים קרובים ואהובים ייהנו. חוויית התשובה בעיניי היא חשיפה למשהו מאוד טוב, אז יש לך רצון להביא אותו לאחרים, ולא מהכיוון המיסיונרי. אין לי עניין להחזיר אנשים בתשובה".
הקרע הפנים משפחתי שחווים קרובי משפחה של חוזרים בתשובה, הוא מראה ליחסי חרדים-חילונים שנדמה כי הגיעו לאחרונה לשפל חדש. "בתהליך התשובה יש לא מעט תופעות קשות ובעייתיות עד היום, בעיקר סביב הילדים, דור ב' כמו שאנחנו קוראים לזה", אומר קליינמן. "כיועץ חינוכי זו עיקר העבודה שלי. ויש עוד הרבה בעיות: בפרנסה, בזוגיות... מבחינתי בסדרה זה היה כפפה ליד, כי אני מבין מאיפה נולדת המציאות של הנתק, ויש לי כלים לעשות פשרות ולגשר בין שני העולמות, כי הייתי משני צידי המתרס".
ואולי זה משרת את הנרטיב החילוני שחזרה בתשובה זה סוג של "חור שחור" ששואב אליו אנשים לעולם מסוגר וקשה?
"אף פעם לא חשבתי על זה באופן הזה. אולי זו מגננה שאם מישהו 'עבר את הגדר', אי אפשר להחזיר אותו מפחד שמא גם אני אשוב. המושג של לחזור בתשובה נתפס כמו תמרור ענקי של 'לא', 'שחור' ו'אסור'. הכול זה לא, הכול שחור והכול אסור. זה כמובן ממש לא ככה" .
"לא מכיר תופעה של ניתוק"
דן טיומקין, איש חיל האוויר לשעבר ופעיל חברתי ואיש הגות וחינוך בהווה, לא אוהב את הנרטיב הזה, אפילו חושש ממנו. טיומקין (44) הקים ם את "ביחד- תנועת בעלי התשובה בישראל" עם הרב עופר גיסין, והוא מחבר ספר ההדרכה "במקום שבעלי תשובה עומדים", המבקש מהחוזר בתשובה להישאר עם "רגליים על הקרקע", כהגדרתו, "ולא להתנתק ממי שהיית". גישתו זכתה להסכמות של רבנים חרדים מקיר לקיר.
"אני בפנים, בתוך הטשולנט של בעלי תשובה, ולא מכיר חוזרים בתשובה שהתנתקו לחלוטין מהמשפחה שלהם", הוא מבקש להבהיר. "זה מאוד-מאוד נדיר. וגם אם היו מקרים כאלה 'בדור הראשון' של החוזרים בתשובה, אין מקרים כאלה בדור השני והשלישי של נתק מוחלט. אני מכיר ופה ושם מקרים שהיחס המשפחתי לא מושלם, ובדרך כלל זה מגיע עם רקע קודם כלשהו. זו לא תופעה של עולם התשובה. יש תופעה כללית של אנשים שלא שומרים על קשר עם המשפחה שלהם. אולי החזרה בתשובה העמיקה את הבעיה, אבל ככל הידוע לי יש דיבר כזה שמדבר על כבוד לאבא ולאמא".
"אני מסתכל על עצמי בתחילת הדרך. הוריי היו מבוהלים ומבועתים, ופחדו שאני הולך לזרוק עליהם אבנים בשבת. חיש מהר הם התבדו. נכון שיש בעיות טכניות של ארוחות בשבת וכאלה, אבל גם אם הייתי הופך להיות צמחוני היו בעיות טכניות. על כל פשעים תכסה אהבה, ומצאנו דרכים להתמודד עם זה. הקשר הרגשי איתם רק השתפר והשתדרג".
"אתה מהגר עם מבטא כבד"
לדברי טיומקין, חוזרים בתשובה הם קבוצה גדולה ולא הומוגנית: "267 אלף איש בישראל מגדירים את עצמם חוזרים בתשובה לפי הלמ"ס. יש שם טייסי חייל האוויר או פליטי שאנטי בהודו. האנשים האלה הגיעו למקומות שונים בתוך החברה החרדית, לברסלב או למקובלים בצפת ועוד. זה ציבור גדול וקשה להכליל אותו".
"בעלי תשובה הם מהגרים", טיומקין מדגיש. "יש מחקר מדהים שמתאר חמישה שלבים בהגירה: שלב ראשון, היטמעות ואידיאליזציה הכוללת ניסיון לקעקע כל קשר למוצא שלהם. בשלב השני יש דיסוננס והעבר דוקר ומדגדג ומבלבל. בשלב השלישי יש עוינות לחברה החדשה ונוסטלגיה לחברה הקודמת. בשלב הרביעי - בחינה מחודשת, ובשלב החמישי מגיע האיזון. זה אחד לאחד מה שעובר על כל בעלי תשובה.
"נכון שבשלב הראשון של האורות וההתלהבות יש ירידה בקשרים הקודמים לצורך עלייה, כי אתה במצב של זרות לחברה, לסלנג, לערכים, לקודים. אתה מהגר ויש לך מבטא כבד. לכן בהתחלה אתה קצת נמוג. השאיפה היא לא להיתקע בשלב הזה. אחרי שאתה קולט את העניינים, צריך למצוא את האיזון.
"אני לא יכול לחשוב על רב אחד שאומר תתנתקו מהמשפחות. כולם יודעים איזה נזק זה גורם ואילו תופעות לוואי קשות זה מייצר. בסופו של דבר, מדובר בתופעת קצה. רוב האנשים עושים איזון נכון ובריא. בעלי תשובה לא מתנתקים מהמשפחה, ופעמים רבות ממשיכים לעשות גם אמנות, כולל בפלייליסט של גלגלצ".
