הילדות שחיות בשבי בגלל החוב של ההורים

X

ילדות נחטפות בפקיסטן

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ג'יבטי הייתה בת 14 כשנחטפה באחד הלילות ונישאה לבעל קרקעות שטען שמשפחתה חייבת לו אלף דולר. אמה, אמרי, בטוחה שבתה משלמת את המחיר תמורת החוב של המשפחה. מדובר בסיפור מוכר בדרום פקיסטן: הלוואות קטנות של בעלי אדמות לעניים שמעבדים אותן, שמובילות לחובות שהולכים ותופחים.

אמרי אמרה שהיא ובעלה לוו בקושי 500 דולר כשהחלו לעבד את האדמה, אך לטענתה מאז פרעו את החוב. "התחלנו עם הלוואה, וכל פעם הם אמרו שהם לוקחים כסף על ההלוואה שלנו, אבל אף אחד לא נתן לנו כלום כדי לראות ששילמנו". החוב הוכפל.

ג'יבטי בת ה-14(צילום: AP)

במציאות כזו לנערות העניות מתייחסים כמו רכוש. הן נלקחות כתשלום תמורת החוב, כאמצעי ליישב סכסוכים או כנקמה כשהנושה, בעל הקרקע, רוצה להעניש את העובד שלו. לפעמים ההורים מציעים את בנותיהם כתשלום.

הגברים בוחרים את הנשים הצעירות והיפות ביותר. לעתים הם לוקחים אותן כאישה שנייה שתדאג למטלות הבית, ולפעמים הו משועבדות לזנות, ולפעמים הגברים לוקחים אותן פשוט כי הם יכולים.

"הלכתי למשטרה ולבית המשפט אבל אף אחד לא הקשיב לנו", אומרת אמרי, שמגיעה ממשפחה הינדית. היא אמרה כי בעל הקרקע הכריח את בתה להתאסלם ולקח אותה כאישה שנייה. "הם אמרו לנו 'הבת שלך התאסלמה ואת לא יכולה לקבל אותה בחזרה'".

שני מיליון פקיסטנים חיים בעבדות

לפי אינדקס העבדות העולמי יותר משני מיליון פקיסטנים חיים כ"עבדים מודרניים". חלק עובדים בחוות, אחרים בבנייה או כמשרתים. חלק מהעובדים מותקפים או כבולים כדי שלא יברחו. כאלף נערות הינדיות ונוצריות, רובן עניות, נלקחות כל שנה מבית משפחתן, מתאסלמות ומתחתנות.

האם אמרי(צילום: AP)

(צילום: AP)

בלילה שבו ג'יבטי נעלמה המשפחה שלה ישנה מחוץ לבית, הדרך היחידה לצלוח את החום הנורא במחוז סינד בדרום פקיסטן. אף אחד לא שמע דבר. כשהמשפחה חזרה הביתה בבוקר ג'יבטי לא הייתה שם.

אמרי פנתה לפעילת זכויות האדם וירו קוהלי, שנולדה בעבדות והצליחה לברוח ב-1999 ומאז הקדישה את חייה להיאבק בבעלי האדמות האכזריים ועזרה לאלפי משפחות. "אני יודעת שהם רוצים להרוג אותי אבל לעולם לא אפסיק לשחרר את האנשים האלה", אמרה.

לפני חמישה חודשים הלכה וירו עם אמרי לתחנת המשטרה כדי למצוא את בתה. השוטרים אמרו לה שג'יבטי עזבה מרצון. "אמרתי שיתנו לי לדבר איתה, ושיתנו לאמא שלה לשאול אותה אם היא עזבה מרצון. הם לא הסכימו", סיפרה. במקום הם קראו לחמיד ברוהי, שלפי אמרי לקח לה את הילדה. "הוא אמר לשוטרים שבכל מקרה היא משלמת את הכסף שהם חייבים לי", טוענת וירו.

עם בעלה חמיד(צילום: AP)

(צילום: AP)

בביקור הבא של הפעילה הפקיסטנית בתחנת המשטרה שלף אחד השוטרים תצהיר בשמה של הנערה, שכיום נקראת פטימה. לפי התצהיר היא התאסלמה והתחתנה מרצונה, וסיפרה שהיא לא יכולה לפגוש את אמה בגלל שעכשיו היא מוסלמית ומשפחתה הינדית. פעילים הינדים אומרים שהנערות החטופות נשמרות בבידוד עד שהן נאלצות להתאסלם ולהתחתן – ואז כמעט מאוחר מדי לעשות משהו. קוהלי לחצה על השוטרים, שלבסוף הסכימו ללוות אותה לבית שבו גרה פטימה. האם לא מגיעה לביקור. היא מפחדת להתעמת עם השוטרים.

בכניסה לבית מברך חמיד את השוטרים, וממהר להכחיש שהוא לקח את ג'יבטי כתשלום לחוב של המשפחה. אז הם פוגשים את ג'יבטי. "התחתנתי איתו כי רציתי. אני בעצמי אמרתי לו שאם אנחנו מאוהבים אז אנחנו צריכים להתחתן. אז הוא אמר 'בואי נתחתן', ואמרתי כן". ג'יבטי מכחישה שלא ראתה את אמה מאז שעזבה, אך לא יכולה להגיד מתי נפגשו לאחרונה. משפחתה של ג'יבטי נמלטה מהבית אחרי החטיפה, וג'יבטי אומרת שאינה יודעת איפה חיה כיום המשפחה. היא שותקת כשהיא נשאלת למה בתצהיר נכתב שסירבה לדבר עם אמה בגלל שהתאסלמה.

למחרת חוזרת הפעילה הפקיסטנית קוהלי לביקור, הפעם בלי ליווי משפחתי. רק נשים נמצאות בו, ואין זכר לפטימה. הנשים אמרו שהן לא יודעות מי היא.