"תהיה כאן קטסטרופה". ישראל 2065 תמונת מצב
רמת הצפיפות הגבוהה בעולם המערבי עם יותר מ-900 בני אדם בקילומטר מרובע, כבישים סתומים וכמעט שליש אוכלוסייה מעל גיל 65. מומחים ששוחחו עם ynet על תחזית למ"ס לעתיד הביעו דאגה, וחלקם אף הגדירו את התרחיש כ"חלום בלהות". מה בכל זאת אפשר לעשות
תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמה אתמול (יום ה') לא משאירה מקום לספק - בעוד 50 שנה ישראל תהיה מדינה צפופה מאוד. בשנת 2065 תעמוד אוכלוסיית ישראל על 15.8 מיליון תושבים לפי התרחיש הנמוך ועל 25 מיליון תושבים לפי הגבוה. הדבר עתיד להחמיר את הבעיות שמהן אנו סובלים גם כיום – מצוקת דיור, פקקים, עומס תשתיות והזדקנות האוכלוסייה.
"בישראל ממשיכים להביא הרבה ילדים", הסביר בשיחה עם ynet סגן מנהל אגף דמוגרפיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד"ר אחמד חליחל. "הצפיפות תעלה מרמה של 370 נפש לקמ"ר ליותר מ-900 נפש לקמ"ר".
הדמוגרף פרופ' ארנון סופר מקתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה פסימי גם כן. "זה חלום בלהות, התחזית עצובה", אמר. "יש מספר אימים של 15 עד 25 מיליון איש שיגורו בארץ הזו. לחשוב שנהיה המדינה הכי צפופה בעולם המערבי, אין אפשרות לנוע בכבישים, אלימות על כל מטר, מצוקת דיור - וכל אלו יחמירו בגדילה מ-8 ל-15 מיליון איש".
הפתרון של פרופ' סופר מתחיל בהפחתת הילודה. "אנחנו מתרבים כמו עולם שלישי. חייבים להוריד את הריבוי הטבעי, אחרת כולנו נהיה רעבים. כבר עכשיו אין אפשרות לנסוע בכבישים. היו צריכים כבר להרחיב את כביש 6 ולייעל את התחבורה הציבורית, זו תחושת חירום לאומית. ישראל היא מדינה קטנה ומתייבשת עם שינויי אקלים, שחצי משטחה שייך לצה"ל וזה לא עומד להשתנות".
לדבריו של פרופ' סופר, הקורבנות הגדולים של גדילת האוכלוסייה המהירה הם התושבים בגליל, בנגב ובירושלים, שאותם הוא מגדיר כפריפריה, בשל שיעורי העוני. "הפריפריה חולה גם היום", אמר סופר. "ובפריפריה נשארים החלשים, כי החזקים עושים דרכם לתל אביב. מדינת תל אביב היא איום על ישראל ואם היא לא תחזור להיות חלק ממנה, לא יהיה לא זה ולא זה".
ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון ערים מחברת הייעוץ "פלאנט", מסייג את התחזיות האפוקליפטיות. "יש מקום גם ל-20 מליון איש בישראל", אמר, "אבל מה שיקבע אם יתאפשרו כאן חיים נוחים זה לא כמה אנשים יהיו, אלא מה תהיה תשתית הפיתוח". לרמן שם דגש על תכנון הערים ומערכת התחבורה הציבורית. "אם ההנחה היא שכולם יסתובבו במכונית, זה עלול להיות מורכב מאוד".
"כבר היום חיים במטרופולין ת"א שלושה וחצי מיליון איש והיא עלולה לסיים כמו לוס אנג'לס, שם אם תרצה לקנות חלב תצטרך להקצות 50 דקות עבור נסיעה", הוסיף לרמן וטען כי "התכנון חייב להיות כזה שיאפשר תנועה של אוכלוסייה גדולה מבלי להשתמש ברכב פרטי. לכן צריכה להיות התבססות גדולה יותר על רכבת ותכנון של מרכזי משנה בתוך המטרופולין".
בהתכוונו למטרופולין המרכזי של ישראל בעוד 50 שנה, ד"ר לרמן סימן את כל השטח שבין חיפה לירושלים: "זה לא יהיה אזור בנוי רציף, אבל מבחינה תפקודית וכלכלית זה יהיה מרחב אחד שיכלול בתוכו את כל מישור החוף עד אשקלון. בכל השטח הזה יהיו 80 אחוזים מאוכלוסית ישראל".
ד"ר לרמן לא משאיר הרבה מקום לפריפריה, אבל משוכנע שבאר שבע, כפי שהיא היום, לא תוכל לתת את המענה לשטחי הנגב: "חייבים לדאוג לכך שבאר שבע תהיה עיר נורמלית. היום היא יותר מקבלת מהמדינה מאשר מייצרת בעצמה. מוסדותיה הגדולים - בית החולים והאוניברסיטה הם לא כלכליים והעיר חלשה מבחינה עסקית. בצפון-מזרח המדינה יהיו חיים רגועים ושלווים".
בשונה מפרופ' סופר, ד"ר לרמן לא מודאג ממחסור באוכל ובמי שתיה, אלא מודאג מהתכנון הלקוי בישראל: "יש ערים יותר קטנות מהשטח של מדינת ישראל עם יותר תושבים מ-20 מליון. יצטרכו לייבא אוכל מחו"ל - ברור, זה לא ביג דיל. השאלה היא אם יהיה פיתוח כלכלי רציונלי ויעיל, המתבסס על רכבת, תשתיות, יעילות, ריכוז אנשים ולא פיזורם על בסיס תחנות רכבת. היום ערים חדשות בישראל הן מתוכננות כבישים ולא מבוססות רכבת. המדיניות הנוכחית לא תצליח להתמודד עם האתגר הזה. אני בטוח שמקבלי ההחלטות יודעים את זה, אבל זה דורש סנכרון בין גופים שהאינטרסים שלהם שונים והמנהיגות הפוליטית חייבת להתוות דרך".
"בניית מגדלים - נוסחה מוחלטת להידרדרות"
פרופ' רחל אלתרמן, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן במחקרי מדיניות לאומית בטכניון, מזהירה מתכנון לקוי של ערים ודורשת להפריד בין צפיפות לבין בניית מגדלים לגובה. "בישראל הילודה גבוהה פי שלושה מאשר במדינות ה-OECD. עברנו את איראן, תוניסיה, טורקיה, אלג'יריה ואחרות. הצירוף של בניית מגדלים לגובה לשכבות הביניים ומתחת להן, בצירוף ילודה גבוהה, לא נוסה בשום מדינה אחרת בעולם המערבי", היא מסבירה.
"המגדלים הם נוסחה מוחלטת להידרדרות. תחזוקה אמיתית של מגדלים דורשת השקעות, שבניגוד להיגיון לא גדלות ככל שיש יותר משפחות, אלא דווקא גדלות לכל משפחה. המחיר האמיתי לתחזוקה ל-30 או 40 שנה הוא כ-1,500 ש"ח בחודש, וברור שמשפחות בנות מעמד הביניים לא יכולות לשאת בסכומים הללו".
אלתרמן טוענת שכתוצאה מכך בעוד כ-20 שנה המגדלים יהפכו לשיכונים צפופים: "היום בתוכניות התמ"א מוסיפים עוד קומות. מעל מגדל לא יוכלו להוסיף עוד קומות. מי ישפץ אותם? מי יתחזק אותם? עוד יאלצו להרוס אותם ולבנות מחדש ואז על מי יתגלגלו התשלומים האלה?".
התחזית: יותר מ-400 אלף בני 90 ומעלה ב-2065
תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא רק מצביעה על צפיפות רבה, אלא גם על הזדקנות האוכלוסייה בישראל. יותר מ-15% מהאוכלוסייה הכללית בישראל בשנת 2015 היו בני 65 ומעלה. בשנת 2065 מספרם יעמוד על יותר מ-30% מהאוכלוסייה. 422 אלף בני אדם מעל גיל 90 יחיו בשנים אלו בישראל, אך האם המדינה בכלל ערוכה לגדילה משמעותית באוכלוסיית הקשישים בישראל?
"במילה אחת - תהיה כאן קטסטרופה", מזהיר פרופ' יצחק בריק, נשיא האגודה הישראלית לגרנטולגיה (חקר ההזדקנות): "מערכת הבריאות תקרוס, מערכת הסיעוד תקרוס. היום תפוסת בתי החולים היא על 100% של המיטות, ורוב החולים במחלקות הפנימיות וחדרי המיון הם זקנים. כבר היום אנחנו רואים את הבעיה.
"המדינה צריכה להיערך ולהכין תוכנית אב לאומית כבר היום. למרות שיש חוק פנסיה - לא כולם מבוטחים, אלא רק 40% מבני 65 ומעלה, וקצבאות הזקנה לא מאפשרות לחיות בכבוד. אנחנו בבעיה קשה וההחמרה תיצור מצב מסוכן".