הדם על הכביש

אחד המיתוסים המוכרים במיתולוגיה היוונית הוא על מינוטאורוס, אותו יצור כלאיים פראי ואכזר, חציו אדם וחציו שור, רעבתן וצמא דם. לפי המיתוס, הפיל אותו מינוטאורוס את חיתתו על תושבי כרתים, ולכן נכלא בתוך לבירינת (מבוך). תושבי אתונה היו חייבים לשלוח מנחה שנתית קבועה: שבעה עלמים ושבע עלמות, שאותם טרף לשיכוך רעבונו. לבסוף נמצא לאתונאים האומללים גיבור - תזאוס, בנו של מלך אתונה - שהעז להיכנס ללבירינת מצויד בפקעת חוטים שמתח מאחוריו כדי למצוא את דרכו בחזרה. תזאוס הרג את המינוטאורוס ושם קץ לריטואל קורבן האדם.

גם לנו יש מינוטאורוס. אלא שהמינוטאורוס שלנו, הקטל בדרכים, אינו מסתפק בשבעה עלמים ושבע עלמות בשנה. רעבונו גדול יותר פי 30 מכך, והולך וגדל משנה לשנה. למעלה מ-370 איש ואישה נבחרו השנה באקראי מתוכנו כקורבן. 2016 תיזכר כשנה הרביעית למגמה הרצופה של עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל וכשנה שבה הידרדרה ישראל למקום האחרון בהשוואה בינלאומית מבחינת שינוי מספר ההרוגים בתאונות.

בכל העולם המפותח המגמות בתחום הזה הפוכות מהמגמה בישראל: שם יורדים בקביעות ובתלילות מספרי ההרוגים, כאן הם מטפסים בעקביות ובתלילות. המדינות המפותחות מקטינות את היקפי הקטל בדרכים באמצעות יישום קפדני של תוכניות לאומיות למאבק בתאונות. גם לישראל יש תוכנית כזו - תוכנית רצינית ומקצועית, שהוכיחה את עצמה כאשר השר האמון על חיינו בכביש פעל על פיה. בשנים שבהן היא יושמה במלואה, ירד גם כאן מספר ההרוגים.

אלא שבשלב מסוים - ניחשתם נכון, לפני ארבע שנים - הוחלט לקצץ את תקציב התוכנית מ־550 מיליון שקל בשנה לכ־220 מיליון שקל כיום. כך ניטל ממנה עיקר כוחה: כוח האדם של משטרת התנועה קוצץ, מספר ניידות התנועה קוצץ, לימודי הבטיחות בדרכים במערכת החינוך צומצמו, מוקדי הסיכון והכבישים האדומים החייבים בשיפוץ תשתיות הבטיחות בהם הוזנחו. מהתוכנית שהממשלה אישרה והחילה כחוק לא נותר אלא צל חיוור.

הכישלון בצמצום מספר ההרוגים מתאונות דרכים אינו יתום, יש לו הורים ואפילו כמה אחים. הכתובת הראשונה הברורה היא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. למשרד הזה יש שר אחראי, ישראל כץ, שמוכיח יכולת ביצוע מרשימה כשהוא רוצה. לכץ יש בוס, קוראים לו בנימין נתניהו, שגם אם הוא מתעלם מהטרור המתרחש בכל יום בכבישים - יש לו אחריות לנעשה, זה קורה במשמרת שלו. הכישלון הגדול הוא, לכן, של אבא ואמא.

האמת המרה והמתסכלת היא שדווקא יש לנו תזאוס משלנו, ויש לו כל מה שצריך להיכנס ללבירינת, להרוג את המינוטאורוס ולצאת בשלום. זהו השר כץ, שברצותו יעלה את העניין לראש סדר העדיפויות, ישיב למאבק בתאונות את תקציביו המקוצצים ויפיח בתוכנית הלאומית למאבק בתאונות את רוח החיים שאבדה לה. אם יעשה כן, יעלה בידו להציל את חייהם של מאות ישראלים בכל שנה. הלוואי ש־2017 תהיה שנתו של תזאוס.

שמואל אבואב הוא מנכ"ל עמותת “אור ירוק”