7 שנים של מסמוס: כך מתעכבת המדינה במניעת רצח ילדים
כבר לאחר רצח רוז פיזם בידי אמה וסבה המליצה ועדה על צעדים שיגבירו שיתוף פעולה בין הרשוית כדי למנוע אלימות שסופה רצח בתוך משפחה. משרד הרווחה התחייב ליישם, אבל בפועל לא נעשו צעדים
עדיין לא ידוע אם היה ניתן למנוע את הטרגדיה בירושלים - ואם היו סימני אזהרה שלא הועברו כראוי בין הרשויות. בשירותי הרווחה הדגישו אמש (א') כי המשפחה לא הייתה מוכרת להם. מנגד במשטרה אישרו כי האם קיבלה לפחות עד לאחרונה טיפול נפשי. הטרגדיה האחרונה מהווה תזכורת כואבת נוספת להזנחת המלצות ועדת וינטר שהוקמה אחרי רצח רוז פיזם והגישה את מסקנותיה כבר ב-2010, אך עד היום משרד הרווחה לא אימץ אותן. עיקרן נגעו לשיתוף פעולה בין הרשויות וזיהוי נורות אזהרה.
מנתוני המועצה לשלום הילד עולה כי בשנים 2015-2008 מתו 44 ילדים בתוך המשפחה, כ-25 נרצחו בידי הורה - יותר ממחצית האירועים. בכ-44% מהמקרים הרוצח היה האב ובכ-30% הייתה זו האם. במועצה ביקשו להדגיש שמדובר בתופעה חוצה מגזרים ואוכלוסיות.
"ודאי שחלק ממקרי רצח ילדים על ידי בן משפחה אינם ניתנים לחיזוי מראש, אולם בחלק מהמקרים המשפחות היו מוכרות לרשויות השונות עוד טרם המקרה - בגין התעללות, הזנחה או רקע נפשי", אומרת עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד.
ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון (כולנו), יו"ר הועדה לזכויות הילד, התייחסה לאירוע הטרגי בירושלים ואמרה: "ראשית, לבי עם בני המשפחה המורחבת על האובדן הקשה. אני מאוד מקווה שאין מדובר ברצח של ארבע ילדות תמימות, שכן אין דבר נורא מכך, כאשר צריך להציל ילדים מההורים שלהם, בעיקר כאשר זה מאוחר מדי".
היא אמרה כי כבר יותר משנה שהיא מקדמת הצעת חוק המתבססת על דו"ח וינטר, ולפיה החוק יתיר העברת מידע בין הרשויות כדי שבמקרה שמזהים כי אחד ההורים יכול לסכן את שלום הילדים, ניתן יהיה לדווח על כך לרשויות האחרות לשם מניעת הסכנה. שאשא-ביטו הוסיפה: "מקרה זה מוכיח כי חייבים להאיץ את תהליך החקיקה שכן אם היה כבר החוק סביר שיכולה הייתה להימנע עוד טרגדיה. אם אכן יתברר כי מדובר ברצח אכנס מיידית דיון בוועדה לזכויות הילד לזירוז הטיפול בנושא".
ממשרד הרווחה טרם נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
