חנינה מאלוף או מהנשיא: האפשרויות של אזריה
החייל שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל יכול לבקש לחון אותו עוד לפני גזר הדין, אך חוות הדעת לחנינה, בין היתר של הרמטכ"ל והפצ"ר, כנראה יפעלו לרעתו. הוא יכול גם לפנות לוועדת קיצור מאסר מיוחדת, אך זו תדרוש הבעת חרטה. הערכה: ההרשעה החד-משמעית תוביל לגזר דין משמעותי
בצל הקריאות הרבות של חברי כנסת ושרים להעניק חנינה לסמל אלאור אזריה, שהורשע היום (ד') בהריגת מחבל מנוטרל בחברון לפני כשנה, נראה כי האפשרויות לכך אכן קיימות אם כי קלושות, לפחות בטווח הנראה לעין. לפי החוק, אזריה יכול להגיש בקשה לחנינה מלאה אף בטרם מתן גזר הדין בעניינו וכמובן שגם אחריו כאשר יחל ככל הנראה לרצות את עונשו בכלא הצבאי. את הבקשה יכול אזריה, כחייל צה"ל, להגיש לאחד משני גורמים: האלוף הרלוונטי בצה"ל או לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. בתוך כך, השרה מירי רגב שיגרה לריבלין מכתב ובו ביקשה ממנו לחון את אזריה.
החייל אלאור אזריה הורשע בהריגה - כל העדכונים:
- הכרעת הדין - המסמך המלא
- אמו של אזריה לתובעת: "יום אחד גם לך יהיה ילד"
- ליברמן: "לא אוהב את פסק הדין, נסייע לחייל"; יחימוביץ': לשקול חנינה
- משפחת המחבל: "חוששים מעונש קל לאזריה"
- "אשם בהריגה": כותרות העולם על הרשעת אזריה
את הבקשה לחנינה יכול לקבל אזריה באופן חלקי או מלא, אך בטרם תתקבל ההחלטה על ידי הנשיא או האלוף, יצטרכו להגיש לו את חוות דעתם ואת המלצותיהם בנושא ראש אכ"א, הפרקליט הצבאי הראשי, הרמטכ"ל ושר הביטחון.
הסיכוי לקבלת חנינה על ידי האלוף הרלוונטי, שבמקרה של אזריה הוא מפקד פיקוד מרכז, אלוף רוני נומה, נראה קלוש עד אפסי, מאחר שנומה היה ממתחקרי התקרית בחברון. ממצאי התחקיר העלו כי אזריה פעל בניגוד לנוהל פתיחה באש ולירי שלו לא הייתה כל הצדקה.
את בקשת החנינה לאלוף, שמוגדרת בצה"ל כהמתקה ויכולה להוביל להקלה חלקית או מלאה בעונש, יוכל אזריה להגיש רק אחרי שגזר הדין יהיה חלוט. המשמעות: במידה שאזריה יערער על ההרשעה כפי שהודיעו עורכי דינו, הוא צפוי להעביר לכל הפחות את החודשים הקרובים בכלא הצבאי. לאחר שיערער, אם הערעור יידחה, הוא יוכל להגיש את בקשת ההמתקה לרמטכ"ל.
השרה מירי רגב כבר מיהרה לפנות לנשיא ריבלין בנושא, אך מבית הנשיא נמסר כי הם לא רואים בזה בקשת חנינה. לפי משרדו של הנשיא ריבלין, הם פותחים בטיפול בחנינה רק כאשר הבקשה מוגשת מטעם המורשע, בא כוחו או קרוב מדרגה ראשונה. בפנייתה לנשיא כתבה רגב: "עמדתי קיבלה אישוש לנוכח דבריו הקשים של הרמטכ"ל, רא"ל איזנקוט, שאך יממה בטרם מתן הכרעת הדין, בחר לתת מראש רוח גבית להכרעת הדין בכך שבחר לומר כי החייל אינו 'הבן של כולנו'. זוהי התבטאות לא ראויה למי שעומד בראש פירמידת צבא העם.
"למותר לציין כי גם אם החייל שגה, והוא אכן שגה על פי הכרעת בית הדין מהיום, הרי שיש לתת לו גיבוי מלא לנוכח העובדה הפשוטה: אנחנו שלחנו אותו למשימה ואנחנו נהיה ערבים לו. אני קשובה לרחשי הציבור ולמשמעויות הציבוריות והחברתיות של הכרעת הדין ואני סבורה כי רב הנזק מהתועלת בהכרעת הדין. קיים בי החשש שהציבור הישראלי יאבד את אמונו בצה"ל. אבקשך להפעיל את סמכותך ולתת חנינה לחייל עוד בטרם מתן גזר הדין".
אך לא רק חנינה יכולה לשנות את פני הדברים עבור אזריה, ואפשרות נוספת שעומדת בפניו נוגעת לקיצור עונשו, בדומה לקיצור שליש בנסיבות אזרחיות. ההליך הזה נעשה באמצעות בקשה לקיצור העונש לוועדה מיוחדת בראשותו של שופט, כאשר הוועדה המורכבת הן מאנשי צבא והן ממשפטנים. לוועדה מוגשות כמה בקשות מדי שנה של חיילים שעליהם נגזר עונש של לפחות שנת מאסר בפועל, ובניגוד למקבילה האזרחית, ועדה זו רשאית לקצר אף מחצית מתקופת המעצר שנגזרה ולא רק שליש. יחד עם זאת , הבקשה לוועדה צריכה להיות מנומקת בטיעונים כגון הבעת חרטה, הפנמת המעשה, התנהגות במהלך תקופת המאסר ונסיבות אישיות של החייל שבכלא או של משפחתו.
כך או כך, לפי משפטנים צבאים ששוחחו עם ynet, גוברת ההערכה כי להכרעת הדין החד-משמעית והחריפה של השופטת מאיה הלר, שדחתה על הסף את כל טענותיו של אזריה אחת-אחת, תהיה הקרנה גם על גזר הדין שייקבע בעוד כחודש.
עורך הדין שלמה ציפורי, מומחה למשפט צבאי ששירת בתפקידים בכירים בסנגוריה הצבאית, אמר ל-ynet לאחר ההרשעה כי "קשה להאמין שאחרי הכרעת דין שכזו תיגזר על אזריה רק שנת מאסר בפועל, ולהערכתי גזר הדין יהיה לכל הפחות שלוש שנות מאסר. הכרעת הדין היא מפורטת ומנומקת מאוד, והיא ללא ספק תשפיע גם על העונש שייגזר על החייל".
"הכרעת הדין במשפטו של אזריה לא הייתה הפתעה עבור אנשי מערכת המשפט הצבאית", הוסיף ציפורי. "לפי כל מה שראיתי הכתובת די הייתה על הקיר. העובדות שעלו ופורסמו מהדיונים הראו שזה מתקדם להרשעה. זה היה מפתיע אם היו מזכים. "הכרעת הדין הזו היא צופה לעבר הציבור בארץ ובעולם. הרכב השופטים חישק ועשה כל שביכולתו כדי לצמצם את הסיכוי שערכאה גבוהה יותר תתערב בהכרעה. היא התייחסה לכל סעיף וטענה וכך היא מונעת את האפשרות שעורכי הדין יוכלו לומר שיש טענות שלא התייחסו אליהן ולכן צריך דיון מחודש.
עורך הדין שלומי רכבי, מומחה למשפט צבאי, אמר ל-ynet: "בניגוד לקיצור המנהלי שכולל עשירית מהעונש אם גזר הדין הוא עד שנת מאסר, ומותנה בעיקרו בהתנהגות טובה בכלא, הן הליכי המתקה צבאיים והן הליכי חנינה אזרחיים - דורשים נסיבות חריגות. בשנים האחרונות כמעט ואין מקרים של המתקת אלוף לעונשים המושתים בבית הדין הצבאי, בניגוד לעונשי דין משמעתי, בהם לפעמים מתערבים. במקרים הבודדים שהתערבו - הדבר לרוב קרה בעקבות נסיבות רפואיות או משפחתיות חריגות. למרות שאין תנאים מפורשים להמתקה יש להניח כי בשים לב לקביעות הכרעת הדין ולהיעדר לקיחת אחריות או חרטה - סיכוייה אינם גבוהים. המצב לגבי חנינה הוא דומה, למרות ששם יכולה גם להיות מעורבות פוליטית, שתשפר מצבו".
לפנייה לכתב/ת 
