אנשי עסקים עוברים להוראה, אבל מרוויחים 6,000 שקל בחודש: "איך אפשר להתפרנס?"
מאות אנשי מקצוע מתחומים כגון היי-טק ופרסום עוברים מדי שנה הסבה והופכים למורים, אבל משרד החינוך לא מכיר בוותק שלהם, ולכן שכרם נמוך. סמנכ"ל שיווק לשעבר: "אני מרוויח כמו בן 24, רוצה למות מבושה". משרד החינוך התבקש לתקן את המצב, אך מתעכב: "ניתן אישור להרחבת הכללים"
מדי שנה מבצעים 240 ישראלים הסבה להוראה אחרי שנים בהיי-טק או בצבא, אולם למרות הרצון הטוב, פעמים רבות הם מגלים שבמשרד החינוך לא מכירים בוותק שלהם בעבודה הקודמת והתוצאה הישירה היא שכר נמוך. במשרדי החינוך והאוצר התבקשו לפני שנה להכין כללים חדשים להכרה בוותק, אלא שדבר לא קרה מאז. "יש לי שלושה ילדים, איך אני אמור לפרנס אותם משכר של 5,300 שקל?", תוהה ד', איש פרסום לשעבר שהפך למורה.
מי שמלמד במקצוע שבו עסק קודם יקבל הכרה בוותק, אולם מדובר במקרים נדירים יחסית, כי הזיקה כמעט לא קיימת. הרוב המכריע של מבצעי ההסבה מגלים שהם מקבלים משכורת של מורה מתחיל, שמגיעה עד ל-6,000 ברוטו.
ל-ד' בן ה-54 יש תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בתקשורת המונים, והוא עבד עשרות שנים בתחום הפרסום, גם כעצמאי. לפני כשלוש שנים עשה הסבה להוראה ומאז הוא מלמד מדעים ארבע פעמים בשבוע בחטיבת ביניים. כמו כן, בשמונה השנים האחרונות הוא מלמד תקשורת בשלושה מוסדות אקדמיים בארץ. משרד החינוך, על פי כלליו, הכיר רק בשנים שבהן לימד באקדמיה, אף שבשום שלב לא לימד מדעים. כאמור, הוא משתכר כיום 5,300 שקל בחודש.
"מה שמאפשר לי להתקיים כלכלית זו העובדה שאני ממשיך ללמד יום בשבוע באקדמיה", הוא מסביר. "מדובר בתחושת תסכול גדולה כי אני מאוד אוהב להיכנס לכיתה וללמד. אני מאוד אוהב את התלמידים שלי. אבל היום אני שוקל אם כדאי לי להישאר במערכת. משרד החינוך קורא לנו, אבל לא עושה שום דבר על מנת לשמור אותנו במערכת".
רן לבינסקי, בעל תואר ראשון במדעים ותואר שני במנהל עסקים, היה סמנכ"ל שיווק ומכירות. לפני כחמש שנים החליט לעשות הסבה להוראה. הוא למד במכללה לחינוך והפך למורה למדעים. כיום הוא מלמד במודיעין. משרד החינוך הכיר בוותק של שלוש שנים בלבד, שבהן עבד כלבורנט במעבדות והיה איש מכירות של צנטריפוגות.
"השכר שלי הוא כ-7,500 שקל נטו, כמו בחור בן 24, רק שאני בן 45, עם משכנתה וילדים, מנהל בכיר בעברי", הוא מספר. "רציתי למות מבושה, לקום וללכת, אבל אני באמת אוהב את העבודה הזו כי היא ממלאת ומספקת". במשרה הקודמת הרוויח כמעט כפול בנטו - 14 אלף שקל.
לדבריו, על פי כללי משרד החינוך, אם כל חייו היה מוכר צנטריפוגות היו מכירים לו ב-20 שנות ותק: "זה אבסורד. רציתי להתקדם, להגיע הכי גבוה שאפשר, אבל זה לא תופס במשרד החינוך. בסופו של יום אני מביא איתי כל כך הרבה דברים יפים להוראה מבחינת תובנות, תכנים, ניסיון ואופי, מאשר בחור צעיר".
לפני כשנה דנה בנושא ועדת החינוך של הכנסת, והיו"ר ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) הביע תמיהה באשר להתנהלות משרד החינוך. "מצד אחד המשרד מעוניין בכוח אדם איכותי ממערכות אחרות כגון היי-טק, צבא ותעשיות, אבל מצד שני לא מכיר בוותק הקודם שלהם", אמר. באותו דיון התבקשו משרדי החינוך והאוצר להגיש לוועדה תוך 30 יום כללים חדשים להכרה בוותק, אך כאמור אין התקדמות בסוגיה.
עו"ד הדס ברוה, המתמחה בעתירות מנהליות מול משרד החינוך, פנתה אליו בשם מורים שעשו הסבה. לדבריה, אם המשרד אכן מעוניין לקדם כניסת אנשים איכותיים למקצוע ההוראה, מצופה שיפעל במהירות רבה יותר להרחבת הכללים הקיימים: "במצב הקיים אנשים מוכשרים שעשו הסבה להוראה משתכרים רק קצת מעל שכר המינימום. את המצב הזה יש לשנות ובהקדם אם רוצים לשפר את פני מערכת החינוך".
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שיזם את הדיון לפני כשנה, הוסיף: "מדיניות משרד החינוך עקומה לגמרי. עד שמצליחים למשוך כוח איכותי להוראה, משרד החינוך גורם להם ללכת? אי אפשר לקרוא לאנשים מצוינים ובעלי ניסיון מעמדות ניהול בכירות ולשלם להם שכר של סטאז'ר באוניברסיטה. משרד החינוך רוצה חינוך איכותי עם מורים מצוינים בלי לשלם על זה. אין דבר כזה. כדאי שיפנימו את המצב מהר ויעצרו את שטף העוזבים".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מעודד אנשי מקצוע מתחומים שונים לעבור הסבה ולהצטרף למערך החינוך. בכל שנה מכיר המשרד בניסיונם של מאות מוסבים להוראה שבאים לקריירה שנייה, בהתאם לכללים ידועים שעיקרם ניסיון קודם בהוראה או ניסיון בעבודה במקצוע שהם לומדים ומלמדים. המשרד הסדיר ופרסם את כללי ההכרה בוותק המקצועי של עובדי הוראה שהוסבו ממקצועות אחרים, ולאחרונה ניתן אישור הממונה על השכר באוצר לגיבוש הצעה שמרחיבה את הכללים".
לפנייה לכתב/ת 
