נהנות משני העולמות: ישנות בישראל, אוכלות בעזה
ליד קיבוץ בארי יש להקה של אלפי דיות, דורס יום שמגיע לישראל לקראת הסתיו. הן ישנות בלילה בתחום ישראל, וביום עוברות את הגבול לחפש מזון במזבלה ענקית שנמצאת ברצועת עזה. צפו בלהקה
להקה של אלפי דיות השתלטה על המרחב האווירי מעל מזבלה ענקית ברצועת עזה, סמוך לגבול הישראלי. הציפורים נהנות משני העולמות ולא מתחשבות בקו הגבול: הן לנות בלילה על צמרות עצים ליד קיבוץ בארי וביום חוצות את הגבול לחפש מזון במזבלה הפלסטינית.
כאשר מתקרבים לגבול רצועת עזה, לא רחוק מקיבוץ בארי, אי אפשר שלא להבחין במראה המרהיב - "ענן" של ציפורים שחג מעל גבול הרצועה. אלפי הדיות הגיעו לאזור בסתיו אבל מצאו להן מקום עם תנאים מושלמים עבורן. הסיבה להתאספות ההמונית של להקת הדיות היא המזבלה המרכזית של תושבי רצועת עזה, שאליה מפנים את האשפה שמגיעה כמעט אל שטח ישראל.
המזבלה גדלה פלאים בשנתיים האחרונות, לאחר שהפלסטינים פינו אליה את הריסות הבתים והמבנים בסיום מבצע 'צוק איתן'. הריחות הרעים שעולים ממנה נישאים עם הרוח מזרחה לכיוון ישראל והיישובים בעוטף עזה סובלים מהריח ומזיהום האוויר. אבל לטבע חוקים משלו, וככל שהמזבלה גדלה ומושלכים אליה סוגי אשפה שונים, בעלי החיים שעל גבול הרצועה שמחים ומאושרים, כמו הדיות שגילו את המקום.
מטרים ספורים מגדר הגבול, הסבירה ציפו קליין, מומחית בצפרות. "מה שאנחנו רואים זה אזור שלם שנשלט על ידי דיות שחורות, דורס יום יפה מאוד והמוני, אבל כמות כזו משמעותית על גבול עזה היא שונה.
אני חושבת שלא ידוע על המקום הזה, אני בטח לא ידעתי ואני לא בטוחה עד כמה אפשר להגיע לכאן בגלל הסיכון הביטחוני. הדיות מגיעות מאזור קיבוץ בארי, שם הן לנות בלילה ובמהלך היום הן יוצאות ומחפשות אוכל. כאן במזבלה של עזה הן אוכלות ונהנות, יש שם הרבה אוכל והרבה התרחשויות של בעלי חיים שהן צדות כאן".
ציפו מספרת על הדיה, שנמצאת בישראל בתקופת החורף: "לדיה יש מראה אלגנטי מאוד. צריך לשמור עליהן ולהמשיך לחקור. להערכתי יש כאן עשרות אלפים. הדיות אינן מייצרות השפעה שלילית על הטבע או על גידולים חקלאיים. הן מגיעות אלינו לביקור בסתיו, בעונת הנדידה, מבלות איתנו את החורף הקר, ממשיכות הלאה לארצות אחרות ושם מקננות".
את להקת הדיות ניתן לראות מהאתר יד אנזא"ק שנמצא ליד קיבוץ בארי.
לפנייה לכתב/ת 
