פערים עצומים בהשכלה הגבוהה בין עשירים לעניים: "כמו בתקופת הגילדות"

(צילום: משה מילנר לע"מ , יריב כץ)

כמה סטודנטים תוכלו למצוא בכפר שמריהו וכמה ברהט? על פי דו"ח מרכז אדוה שהתפרסם היום (א') - בהמשך לחשיפת "ידיעות אחרונות" ו-ynet - הפערים בין היישובים עומדים על עשרות אחוזים.

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

בראש רשימת היישובים שבהם שיעור הלומדים לתואר ראשון הוא הגבוה ביותר, ממוקמים מיתר (33.8%), סביון (33.6%), עומר (33.4%), כפר שמריהו (32.5%), כוכב יאיר (32.1%) ולהבים (31.3%). בהמשך הרשימה: רעננה, מזכרת בתיה, קריית אונו, רמת השרון. לעומת זאת, בתחתית הרשימה ניתן למצוא בעיקר יישובים חלשים כלכלית, בהם יישובים חרדים וערבים. כך למשל רהט (4%), בני ברק, חורה וביתר עילית (3.9%), עמנואל (3.7%), ערערה (2.6%), מודיעין עילית (2.4%) וג'אסר א-זרקא (2%).

כדי לעמוד על הפערים בהשכלה הגבוהה בדקו מחברי המחקר את שיעור הלומדים לתואר ראשון במוסד אקדמי בקרב בני 29-20 לפי יישוב. מהנתונים עולה כי בשנת הלימודים 2014/15 שיעור הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ומכללות ביישובים יהודים מבוססים עמד על 21.5%. ביישובי פורום ה-15 (הערים העצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון מהממשלה) השיעור היה נמוך יותר ועמד על כ-18%. בעיירות הפיתוח שיעור הלומדים לתואר ראשון עמד על 12.6%, ואילו בקרב היישובים הערביים שיעור זה עמד על 9% בלבד.

כאשר מפרידים בין אוניברסיטאות למכללות אקדמיות, ניכר כי ביישובים מבוססים שיעור הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות מקבוצת הגיל שנבדקה עמד על 11%, לעומת 8% ביישובי פורום ה-15 וכ-5% בעיירות הפיתוח ויישובים ערביים. במכללות האקדמיות הפרטיות (שאינן מתוקצבות), אחוז הלומדים מהיישובים המבוססים עמד על 5.9, אחוז הלומדים מפורום ה-15: 4.7, אחוז הלומדים מעיירות הפיתוח: 1.7, ואילו מהיישובים הערביים: 1.2% בלבד.

"שני דברים מעוררי דאגה", אמרה נוגה דגן-בוזגלו, חוקרת במרכז אדוה בהתייחס לנתונים. "מה שקורה באקדמיה מושפע ממה שקורה במערכת החינוך, ושם אנחנו רואים קשר הדוק בין הכנסה ורקע כלכלי של התלמיד, לבין ההשגים שלו. זאת אומרת שיש לנו מערכת חינוך כאילו מודרנית, אבל אנחנו בדיוק כמו בתקופת הגילדות - הבן של הסנדלר סביר שיהיה סנדלר, והבת של השופט סביר שתהיה עורכת דין. תגיד לי מאיזה יישוב אתה בא, מה המצב הכלכלי שלו ואני יכולה לנבא מה הסיכויים שלך להגיע להשכלה גבוהה".

דגן-בוזגלו אמרה כי "ברגע שהפערים האלה יצטמצמו במערכת החינוך - הפערים ישתנו גם באקדמיה ותורחב הגישה להשכלה הגבוהה, אבל אי אפשר להתחיל את השינוי מלמעלה". היא ציינה כי במערכת ההשכלה הגבוהה נעשים מאמצים להנגישה לכלל האוכלוסייה בין היתר על ידי תוכניות לסטודנטים ערבים וסוגים שונים של אפליה מתקנת. "הבעיה היא רמת ההשגים שסטודנטים מגיעים איתה".

לדבריה, שינוי שתערוך מערכת ההשכלה הגבוהה במבחן הפסיכומטרי כמנגנון סינון יאפשר להנגיש את ההשכלה לקהלים רחבים יותר. "זה אחד החסמים המרכזיים לסטודנטים מקבוצות מיעוט. הוא עדיין מבוסס על רקע תרבותי מסוים, והוא עדיין מהווה מכשול מאוד רציני עבורם. וכשיש תעשיית פסיכומטרי, אז זה כמובן מתקשר גם לכסף, כי מי שיש לו יכולת כלכלית יעשה יותר מקורס אחד, ואני חושבת שפה מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לעשות שינוי. אבל אין ספק שהסיפור האמיתי הוא בפערים העצומים במערכת החינוך שנראה שלא ממש מטופלים". 

"המערכת מעמיקה פערים במו ידיה"

הנתונים שחשף דו"ח אדוה עולים בקנה אחד עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנחשפו ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet בתחילת שנת הלימודים האקדמית. אז הצגנו עד כמה עמוקים הפערים בין המרכז לפריפריה בישראל בתחום ההשכלה הגבוהה, וחשפנו את הנתונים שמראים קשר ישיר בין מקום המגורים של צעיר או צעירה, לבין ההחלטה שלהם ללכת ללמוד, כמו גם לסיכויי ההצלחה שלהם בלימודים.

פרופ' יוסף קלפטר, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת תל אביב, אמר בתגובה לנתונים כי "האוניברסיטאות רואות חשיבות רבה בקבלה ושילוב של סטודנטים וסטודנטיות ממגזרים שונים בחברה הישראלית ומכל חלקי הארץ. יש שורה של תוכניות שאותן האוניברסיטאות מציעות לסטודנטים ולסטודנטיות מאוכלוסיות שונות בהן גם יוצאי אתיופיה, חרדים, ערבים, תושבי הפריפריה ועוד, במטרה להנגיש עבורם ולאפשר להם לרכוש השכלה גבוהה. גם התוכנית 'ראויים לקידום' נועדה למטרה זו, ונעשית בשיתוף עם האגודה לקידום החינוך. בנוסף, ישנו מערך רחב ונגיש של מכינות קדם אקדמיות של האוניברסיטאות, העומד גם הוא לרשות הסטודנטים והסטודנטיות מהמגזרים השונים, אשר מטרתו להקל עליהם את הכניסה ואת הלימודים עצמם. האוניברסיטאות ימשיכו להשקיע ולאפשר הזדמנויות לאוכלוסיות מוחלשות כמו גם מהפריפריה, תוך תמיכה באותם סטודנטים במהלך לימודיהם".

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, רם שפע, מסר בתגובה: "כשהורים הם הממנים העיקריים של התואר, בין 11,000-9,000 שקלים לשנה כך לפי סקר הסטודנט האחרון שערכנו, אין בממצאים הללו משום הפתעה. מערכת ההשכלה הגבוהה, לצערי, נגישה וזמינה לבעלי האמצעים והיכולת. סטודנטים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית נדרשים לעבור משוכות גבוהות הרבה יותר בדרך לתואר לעומת יישובים מבוססים - מחצית מהצעירים בישראל כלל לא מגיעים לאקדמיה. הנתונים צריכים להדאיג את כולנו, לימודים אקדמאים זו הזדמנות קריטית לצמצום אי-השוויון בחברה, וכרגע המערכת מעמיקה פערים אלה במו ידיה".