נאנסה בידי נהג לשעבר במשרד רה"מ: "אל תשתקו"
מגיל 10 ובמשך שנתיים אנס את ח' אילן שמואל. היא לא העזה לספר דבר לאיש, עד שהבינה שעוד ועוד מבנות משפחתה נפלו קורבן למעשיו. "פעם לא הייתי מאמינה שאגיד זאת - אבל כל מי שנפגעת חייבת לקום ולספר"
"אני חשה היום מעט הקלה, בית המשפט פסק צדק. 27 שנות מאסר בחושך". כך אמרה ל-ynet ח', המתלוננת המרכזית במשפטו של אילן שמואל, שהורשע באונס ובביצוע מעשים מגונים בשבע ילדות ונערות, ונשלח ל-27 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק היום (א') כי בנוסף, ישלם 940 אלף שקל לקורבנות.
ח' סיפרה: "נאנסתי באופן קבוע כל שבוע במשך שנתיים, בצורה משפילה, מכאיבה. מזעזעת. אני זוכרת הכול לפרטי פרטים. את הריחות, את הכאב, את הצער של ילדה קטנה שאונסים לה את הנפש ואת הגוף באופן קבוע כל שבוע. את השעות שלפני, את השעות שאחרי, את הפחד שמשתק את כל הגוף. בהחלט זכרונות קשים".
לדבריה, "זה היה בגיל צעיר מאוד, הייתי ילדה בת 10. בזמן שהיינו ילדות והוא היה הדוד הקטן, הוא היה אוסף אותנו ולוקח אותנו כביכול לבלות, לאכול גלידה, לאכול פנקייק. הוא היה קונה לנו, נותן, דואג ומפנק. בדיעבד היום אנחנו מבינים למה הוא עשה את זה. התחושות קשות. הזכרונות מאוד כואבים וצורמים".
ח' לא שוחחה על שאירע עם איש. "עד היום שבו התפוצצה הפרשה, לא דיברתי על זה וגם לא חשבתי לדבר על זה, מכיוון שיש לזה שני צדדים. מצד אחד, בתור ילדה קטנה, פחדתי מאוד שיהרגו אותו, שיהיה אסון במשפחה. כשהייתי חושבת על זה כך מהצד השני, פחדתי גם שלא יאמינו לי, כי לפני 30 שנה הטרדות מיניות ואונס לא היו כל כך מתוקשרים כמו היום. על סיפור כזה לא שמעתי קודם, לא בתור ילדה ולא בתור נערה.
"לצערי הרב, כל כך רציתי שמישהו ירגיש, שמישהו ישים לב, אבל לא. זעקתי לעזרה, התנהגתי מאוד לא יפה, צעקתי, קיללתי, הרבצתי לילדים, הפכתי להיות ילדה 'מופרעת' כמו שאומרים. אבל לצערי הרב אף אחד לא גילה ואף אחד גם לא חשב ולא האמין שהדוד היקר שאוהב מפנק ודואג עושה משהו לילדות, לילדה הקטנה הזאת".
היא גם לא ידעה שהדוד שלה עושה את אותם מעשי זוועה גם לאחרות. "מעולם לא חשבתי, לא שיערתי בחלומות הכי שחורים שלי שמלבדי הוא נגע בעוד אחת. כשהסיפור התגלה בממדים האלה, היה לי הרבה יותר קשה. התנפצתי לרסיסים. זה היה משהו שאי אפשר לתאר במילים כי נחרדתי והתנתקתי מהמציאות. נכנסתי לבועה, למרה שחורה. בהיתי בתקרה שעות. לא האמנתי שעוד מישהי יכולה להכיל ולחוות את הדברים הנוראיים שאני חוויתי".
"לא ידעתי עד כמה הסיפור עצום ממדים"
מאז האונס שעברה חלפו 28 שנים. "כשהייתי בת 12 כנראה מבחינתו הייתי כבר פחות מעניינת מבנות 10-9-8, שבאו אחרי בסדר הגילאים. אני עזבתי את הבית והלכתי ללמוד בפנימייה. לא הייתי נגישה יותר, אבל גם כשהייתי נגישה ברוך השם הוא כבר לא. לצערי היו יותר צעירות וגם בהן הוא פגע". אך רק ביום מעצרו של שמואל, באפריל 2014, הבינה ח' שהיא לא הייתה קורבן יחיד. "ביום שהוא נעצר הדברים התגלגלו כמו כדור שלג שאי אפשר לעצור. רק אז התחלנו להבין כמה בנות נפגעו בתוך המשפחה ומחוצה לה, כמה הסיפור בממדים ענקיים. לא ידעתי ולא שיערתי".
היא בכל זאת סיפרה לגיסתה על מה שאירע, וגם לבעלה, לימים. "גיסתי שמעה ממני חודשיים שלושה לפני שהפרשה התפוצצה. היא הגיבה בהלם, היא לא האמינה. אבל היא כמובן תמכה בי תמיכה מלאה ורצתה לרוץ לספר, אבל אני זאת ששוב לא הסכמתי שזה ייצא. עד שהימ"ר פשוט הגיע ומאז התגלגלו הדברים".
שמואל עבד בעבר כנהג של ראש הממשלה. ח' אמרה: "ראיתי אותו מטפס מעלה מעלה בסולם ההצלחה, ראיתי אותו נשוי עם שני ילדים ואישה נחמדה. אבל אף פעם לא חשבתי לספר, חשבתי רק שהכאב והסבל וכל מה שעברתי יישארו איתי ובבוא היום ייקברו איתי. מעולם לא רציתי לפתוח, להיחשף, שמישהו יידע על זה - עד היום שבו שמעתי שאני לא היחידה, לצערי. שדור אחרי דור של בנות משפחה נפגעו ונאנסו. אז כבר לא היה מקום לשתוק".
רק בשבוע שעבר היא החלה בטיפול במרכז לנפגעות תקיפה מינית. "אני חושבת שהיום, אחרי גזר הדין ואחרי שבית המשפט עשה צדק, אני יכולה להתחיל לטפל בנפש שלי ובגוף. עכשיו יש מעט הקלה אבל הדרך עוד ארוכה. זה לא יהיה קל ויהיו ימים ששוב אני אשקע. אבל מפה והלאה הפנים קדימה. יהיה טוב. מפה אני רוצה להתחיל לחייך, לשקם, לטפל בעצמי כדי שהמשפחה שלי תהיה מאושרת".
ולגבי המסר שהיא מבקשת להעביר למי שהותקפו, אומרת ח': אם היית שואל אותי ארבע שנים אחורה את השאלה הזאת, לא הייתי מאמינה למה שאני אגיד היום. אבל כל ילדה, נערה או אישה שהוטרדה מינית, הותקפה, נאנסה - מהנגיעה הכי קלה עד האונס הכי מזעזע לא בהסכמתה -שתקום ותדבר עם מי שרק נוח לה. עם המשטרה, עם עובדת סוציאלית, עם בעלה, עם החברה הכי טובה שלה, עם מרכז תמר, עם כל המרכזים הנפלאים שעושים עבודת קודש שיש לנו במדינה של נפגעות תקיפה מינית. רק לדבר.
"הטיפול ארוך, אבל בסופו של תהליך אנחנו נקבל מתנה - אף אחד לא יעשה מה שאסור לו, ואף אחד לא ייגע איפה שאסור לו. אנחנו נהיה האחראיות המלאות על הנפש ועל הגוף. לא לשתוק. לא לשתוק".
ח' בטוחה שמערכת המשפט עושה צדק, "היא אמרה את דברה גם במקרה הזה וגם במקרים אחרים. אני חושבת שאונס זה כבר לא משהו שמדלגים עליו, זה כבר לא משהו שאפשר להבליג לגביו. בית המשפט והמערכת המשפטית רוצים למצות את הדין עם האנס, המטריד, עם האדם שעשה דברים בכוח. אני חושבת שיש לנו גיבוי מלא מהמדינה. העיקר - לא לשתוק".
לפנייה לכתב/ת 
