הותקפה מינית והוכרה כנפגעת פעולות איבה: "זה טרור לכל דבר"
א', שהותקפה מינית ונשדדה ע"י פלסטינים לפני 8 שנים בירושלים, הוכרה כנפגעת פעולות איבה. "היה לי ברור שהותקפתי כי אני יהודיה", אמרה ל-ynet לאחר הפסיקה. "אני מאוד גאה שהמשכתי הלאה והצלחתי להקים משפחה"
"זה מהלך מאוד חשוב לנשים - וחשוב לתודעה של מה זה טרור". כך אומרת א', שהותקפה מינית לפני שמונה שנים על-ידי פלסטינים, והוכרה אתמול (ג') על-ידי משרד הביטחון כנפגעת פעולות איבה. לפיכך היא זכאית לפיצויים כעת.
האירוע התרחש ב-16 בפברואר 2008, בשעה 14:30 לערך, בגן ציבורי סמוך לגיא בן הינום שבאזור העיר העתיקה בירושלים. קבוצת נערים פלסטינים הקיפו את א', אז סטודנטית יהודייה כבת 25, תפסו אותה בכוח, שדדו אותה וביצעו בה מעשה מגונה. הם גרמו לה חבלות רבות ולשבר באפה.
שני נאשמים נשפטו ל-20 ו-18 חודשי מאסר בהתאמה, ושניים אחרים הושמו בצו במעון "ירכא" לתקופה של שנה ושנה וחצי, ונגזרו עליהם תשעה חודשי מאסר על תנאי ועבודות שירות לתועלת הציבור. ההחלטה התבססה על עמדתו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, אשר בחן את המקרה וקבע כי הנפגעת הותקפה בשל היותה יהודייה ועל כן מדובר באירוע שהרקע שלו לאומני.
"אני מקרה של מישהו שהלכה בעיר שלה, בירושלים, באור יום ובשבת יפה. במקום רגיל של טיולים. מקום שיש בו המלצות של רשות הטבע והגנים באינטרנט", מספרת א', שעובדת כמורת דרך. "שם, ליד הסינמטק ולאור יום, עשו לי מה שעשו. לא במקום צדדי מדי. לא במקום שיש עליו אזהרה".
"הדבר הראשון שעשיתי אחרי שחזרתי הביתה היה לפרסם הודעה למטיילות להיזהר מהשביל הזה", הוסיפה א'. "אני מורת דרך במקצוע שלי המון שנים. בתור אישה עצמאית שגם עובדת במקצוע הזה אני מסתובבת הרבה לבד בשטח ומרגישה עצמאות בעיר. כמה שנים מאוחר יותר פורסם על מקרים רבים של נשים שדומות לפרופיל שלי. נשים עצמאיות. כולן נפגעו שם".
בהחלטת משרד הביטחון נמסר כי א' הותקפה בשל היותה יהודיה: "זה היה לי ברור (בגלל שאני יהודיה; ר.י) - וזה היה מאוד מודחק באותו הזמן. באותו הזמן למדתי בבצלאל, הייתי שמאלנית בדעות שלי וזה ערער אותי. המקרה גרם למשבר בזהות שלי, לשאלות מאוד עמוקות ולקרע עמוק בזהות של קורבן בארץ בתקופה מאוד מוטעית. אז מי בעצם הקורבן פה, כשאת לא יכולה ללכת בעיר שלך?".
לשאלה האם ניסתה לפעול נגד העונשים הקלים שספגו התוקפים, השיבה: "לא הייתי מסוגלת. לא היו לי מספיק כוחות נפשיים ללכת להליך אזרחי יותר מאוחר. אני מאוד מצרה על העונשים הקלים ועל כך שכשפנינו לפרקליטות כדי לבקש את חומרי החקירה, הדבר הראשון שאמרו לי שיש לתוקפים חיסיון כי הם קטינים. אם נער מספיק מבוגר בשביל לעשות מעשים כאלה - שיתייחסו אליו בהתאם. התייחסו אליהם בכפפות של משי בגלל שהם קטינים. לא הרגשתי שהם קטינים כשהם עשו לי מה שעשו. הם היו מספיק חזקים, אסרטיביים ואלימים לנסות לרצוח אותי".
"יום גדול ומכונן. המקרה האישי שלי הפך לאומי"
א' אגרה כוחות לפני שנה ופנתה לעו"ד רוני אלוני סדובניק כדי שתגיש בקשה להכיר בה כנפגעת פעולות איבה: "התהליך היה מאוד מואץ. ניסיתי בהתחלה לעשות אותו בעצמי ושוטר במרחב מוריה טרק לי את דלת בפנים. אמרו לי שזה לא במקום".
על העובדה שתקיפה מינית הוכרה כפגיעה על רקע לאומני היא אומרת: "חשוב שזה יהיה בתודעה, ולא רק בגלל שצריך לעודד נשים להתלונן יותר. צריך לעודד את הציבור להיות מודע לנושא, שיהיה מודע לכך שזה טרור לכל דבר. חשוב שישמעו את זה. גם אני צריכה להבין שזה טרור. בשבילי זה יום גדול ומכונן. אני נמצאת בסערת רגשות גדולה מאז הצהריים. המקרה האישי שלי הפך ללאומי".
א' מסכמת ואומרת: "החיים יותר חשובים מהכול וחשוב לקום ולהמשיך הלאה. אני מאוד גאה שהצלחתי להקים משפחה. זה היה מאוד מורכב ועד היום יש צל מאוד גדול".
את ההחלטה קיבל עו"ד ידידיה אורון, הסגן הבכיר ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון לתביעות וביטוח. במשרד הביטחון אמרו כי "החלטת הרשות המאשרת הועברה לטיפול אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, ותאפשר להעניק לנפגעת את מלוא הזכויות והסיוע המוענק לנפגעי איבה".
עו"ד רוני אלוני סדובניק, שייצגה את הנפגעת, ציינה כי מדובר במקרה הרביעי עד כה של נפגעת עבירות מין שהוכרה כנפגעת פעולות איבה. לדבריה, הרעיון שנפגעת אונס תוכר כנפגעת פעולות איבה עורר תמיהה בקרב רבים בתחילה, אולם בסופו של דבר הושג התקדים ואחריו שלושה מקרים נוספים.
לדבריה, לנפגעות שייצגה מאפייני אירועים דומים: "לאורך קו התפר, באזורי עימות בין העמים, אנחנו רואים שיטה. בדרך כלל קבוצה של נערים פלסטינים שלוכדים נערה או אישה - אחד יש לו תפקיד לשמור שאף אחד לא מתקרב. זה תמיד ככה. נציב שצופה. אחרים מרתקים אותה והשאר תוקפים אותה מינית בזה אחר זה. זה כבר קרה בכמה וכמה מקרים שאני מטפלת בהם".
לדבריה, התוקפים במקרה זה הורשעו ונידונו לכמה חודשי מאסר ומאז שוחררו, אולם בהודאתם לא נמסר כי ביצעו את המעשים על רקע לאומני. "אם באחד המקרים היה נאמר כזה דבר על ידי התוקפים, העבודה הייתה קלה. הבעיה היא שגורמי החקירה גם במשטרת ישראל וגם בשב"כ לא שואלים את השאלה. באירועים אחרים - כגון פריצה לחווה, תאונת דרכים - מיד בודקים כדי לשלול את החשד הלאומני. במקרים של עבירות מין פשוט לא שואלים - וזה הכי נוח כי אז כשלא שואלים אין תשובה ואז התיק נסגר בהרשעה על עבירות מין".
לפנייה לכתב/ת 
