אוזקים ומכים קשישים: זוועה מצולמת בבתי אבות
קשירות סאדיסטיות למיטות, קשישים שסופגים אלימות מילולית ופיזית קשה, הזנחה שיטתית: כתבתנו ביקרה והתנדבה ב-14 בתי אבות - המצלמה הנסתרת והשיחות עם הדיירים חשפו את היחס המזעזע שאותו הם סופגים. הבשורה הרעה: זה רק ייעשה גרוע יותר. חלק ראשון בתחקיר
שעות צהריים של אמצע נובמבר בבית אבות בירושלים. פאני (כל השמות בכתבה בדויים כדי לשמור על פרטיותם וכבודם), צינורית האכלה מחוברת לגופה, מתקשה לדבר. אני רואה שהיא עצבנית ומנסה לומר לי משהו. אני מלטפת אותה בניסיון להרגיעה, ואז מגלה שפרקי ידיה נקשרו בחוזקה לגלגלי הכיסא. "תביאי מספריים", היא מתחננת. אני מציעה לשאול את האחיות, אבל היא מהסה אותי: "אל תשאלי". אחות חולפת לידינו, מנידה בראשה ונוזפת בפאני.
כשהאחות נעלמת, אני מנסה להשחיל אצבע בין ידה של פאני לבין הגלגל, ללא הצלחה. הקשר הדוק ולוחץ בחוזקה על עורה. ייתכן מאוד שהיא מסוג הדיירים שצריך לקשור כדי שלא תזיק לעצמה או תיפול, אבל למה חזק כל כך ולמה ישירות לגלגל? אני מביטה ימינה ושמאלה ומתירה את הקשר - לבי נחמץ למראה הקרעים שנוצרו בעור - ואז אני קושרת שוב, הפעם באופן פחות סדיסטי. על פניה של פאני ניכרת הכרת התודה.
שבועיים חולפים, ואני שוב באותו בית אבות. נעמה, אחת הדיירות, מזהה אותי מהביקור הקודם וקוראת לי לשבת לידה. היא קשורה לכיסא הגלגלים בחוזקה באמצעות סדין סגול, בניגוד לנהלים. "אין לי מושג למה קשרו אותי", היא אומרת. "מה, אני תינוקת? איך אני אפול? תראי איך אני יושבת טוב. שימותו פה כולם, גיהינום להיות כאן".
על פניו נראה שהתפקוד הקוגניטיבי של נעמה תקין. היא יודעת בדיוק כמה זמן היא נמצאת כאן, זוכרת אותי מביקורי הקודם, ובמשך כל שהותי היא מסתכלת סביב כדי לראות שאין עובד שמקשיב לנו. כשאחד מהם מתקרב, היא משתתקת וממתינה שיתרחק, ואז ממשיכה. "אני מפחדת שיעשו לי משהו רע", היא אומרת בחשש. "זה מקום נבזי. בלילה, הוא (אחד העובדים) תופס אותנו, טק, זורק אותנו למיטה".
"מקומות כאלה רק מקצרים את החיים"
"הכי טוב לבן אדם לא להזדקק למקומות כאלה, הם רק מקצרים את החיים", אומר לי יצחק, דייר בבית אבות במרכז, ואני חשה את המשפט הזה על בשרי. בחודשים האחרונים התנדבתי וביקרתי ב-14 בתי אבות ברחבי הארץ, בעיקר במחלקות הסיעודיות, ומביקור לביקור התמלאתי כעס ותסכול. כמעט בכל המחלקות נתקלתי בסיפורים זהים, שנלחשו על ידי דיירים מבוהלים שחששו להיתפס.
ראשית, הקשירות; על פי הנהלים יש לקשור את החולים רק בכפוף להחלטת רופא או ועדה מיוחדת, אבל במציאות זו ברירת המחדל. שוב ושוב נתקלתי במבוגרים חולים וחסרי אונים, קשורים באגרסיביות ללא צורך. בחלק מהמקרים זה נראה כמו סדיזם לשמו, קשירות שמהדקות את המטופלים לכיסאות הגלגלים או למיטות ופוצעות אותם.
כמעט בכל בתי האבות נתקלתי גם בסיפורים על אלימות מצד העובדים במקום: דחיפות, מכות, קללות ואף תקיפה מינית. המראות בכל רחבי המדינה דומים, והעדויות זהות. "זה יכול לקרות בכל רגע נתון", מספרת לי נועה, דיירת במחלקה סיעודית באזור השרון. "הם פשוט מטיחים אותם. הגעתי לפעמים למצבים שנקרע לי הלב, אבל היום אני פשוט נושכת את הלשון, אחרת אהיה בסכנה כאן. לא אומרת כלום להנהלה, רק בשקט למשפחות".
למחרת בצהריים אני קופצת לבית אבות ביפו ונכנסת לחדר האוכל. הדיירים יושבים שם בשקט מוחלט. תהליך ההאכלה, כמו בכל המוסדות שבהן ביקרתי, נמשך מעט מדי זמן. פשוט אין מספיק עובדים, אז מאביסים את הקשישים במהירות מבהילה. "כולם כאן עצבניים", מספרת לי יאנה. "צועקים, מדברים לא יפה. יש אחד, אם את לא מדברת איתו טוב אז הוא נותן מכות. אני כבר קיבלתי ממנו".
קשישים קשורים ראיתי גם בשאר בתי האבות שבהם ביקרתי. אחות סיעודית הסבירה לי בפשטות את המצב. "תראי כמה עובדים יש כאן, על כמה קשישים. אין שום דרך בעולם להשתלט עליהם, אז מכופפים קצת את הנהלים".
הסיפורים הקשים ביותר מתרחשים במחלקות הסיעודיות בשעות הערב והלילה, כשאין בסביבה בני משפחה עם עיניים פקוחות. בירושלים, בפתח תקווה, בתל אביב, בטבריה, ובעצם כמעט בכל מקום ראיתי בעיניי יחס נוקשה עד אלים לדיירים, ושמעתי סיפורים על אלימות קשה ביותר שהופעלה כלפיהם.
באחד מבתי האבות במרכז הארץ, מתיישבת לידי רחלי, שמספרת על מכות, משיכה בשיערות ועוד. "הן זורקות אותי על המיטה כמו כדור", היא מספרת. "יש לי רגל ויד משותקות, ואת אלה הם הכי אוהבים לזרוק. אני מעירה להם, זה לא כדורגל, זו יד מסכנה. אתם לא זורקים זבל לפח".
כשהאמון שלה בי גובר, היא מספרת שישנן עובדות צעירות שגם מכות אותה ואת חבריה, "ומקלחת? זה הכי נורא", היא אומרת. "העובדת הקודמת שהייתה אפילו תקעה את האצבע שלה למטה באיבר המין שלי. סתם בא לה לצחוק עליי, ומכות היא נותנת בעורף ובלחי", היא מוציאה את ידה המתפקדת מתחת לשמיכה ומדגימה.
היא עדיין עובדת פה?
"כן, היא בדרגה גבוהה. כשאני רואה אותה באה, אני מזדעזעת. כל הזמן סוגרת רגליים ובורחת מפניה, כי היא עשתה את זה פעמיים. מגעילה, לא איכפת לה שאני אפול ואשבור את הראש. היא אכזרית וצוחקת כאילו היא גיבורה".
"כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים"
בכירה באחד מבתי האבות הודתה בפנינו השבוע כי בלית ברירה, גם כשהיא יודעת שיש לה עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי, היא תחשוב פעמיים לפני שתפטר אותו, "כי אין אף בן אדם שפוי שיבוא לעבוד במקומו, וגם כך אנחנו במצוקת כוח אדם קשה".
מנהל מוסד אחר, שבו גילינו הזנחה ובעיות היגיינה, אמר בתגובה לכתבה: "למרות שהמוסד שאותו אנחנו מנהלים מקפיד על תקני כוח האדם כנדרש, אין בכך כדי לענות על הצרכים האמיתיים של הדיירים. הנושא הועלה גם בעתירה נגד המדינה בנושא העסקת עובדים זרים בסיעוד בבתי אבות. כשחסרות מיטות בחדרי מיון, המדינה בונה. כשמדובר בקשישים, המדינה רק מערימה קשיים בזמן שקצב ההזדקנות משיג בהרבה את קצב בניית המיטות. המחסור הזה הוא לב לבה של הבעיה, וזו הסיבה לכך שיש מוסדות שמעגלים פינות".
מנהל מוסד אחר, שבו נתקלנו בגילויי אלימות ובקשירות אגרסיביות, אמר: "אני לא מאמין שהדברים האלה היו אצלנו. יש בעיה אמיתית עם מצוקת כוח האדם, גם כי אין תקציב וגם כי מעט מאוד אנשים מוכנים לעבוד בעבודה כזאת. אלו בעיות ידועות. המוסד שלנו הוא מהרמות הגבוהות, ולא חסר כוח אדם".
מבית האבות במרכז, שבו שמענו תלונות על אלימות מצד העובדים, נמסר בתגובה: "כשנראה את החומרים בעיניים נגיב". משאר בתי האבות לא נמסרה תגובה, ובחלקם אף ענו בתוקפנות לפניותינו.
משרד הבריאות: "תלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענות שהועלו בפנייתך הן כלליות ואינן נוגעות לאירועים פרטניים, ולכן נענה אופן כללי: אגף גריאטריה ומשרד הבריאות מפרסמים נהלים וסטנדרטים המתעדכנים מעת לעת בנושאי הגבלות מכניות וכימיות, שמירה על האוטונומיה של המטופל ומניעת אלימות, וכן לגבי זכויות המטופל לגבי סביבה בטיחותית ומניעת נפילות לצד מניעת הגבלות".
"הפיקוח על המוסדות הסיעודיים מוסדר בנהלים וכלי בקרה שמפורסמים באתר משרד הבריאות וכולל הגדים המתייחסים לנושאי הגבלות וזכויות המטופל. נעשות בקרות בתדירות של לפחות פעם בשנה עם כלי הבקרה, מעבר לבדיקות מצומצמות אחרות. דו"חות הבקרה מפורסמים באתר המשרד ולכל המוסדות שפורסמו ברשימה נערכה בקרה אחת לפחות במהלך שנת 2016".
"בשנים האחרונות נושא ההגבלות נמצא במרכז העשייה עם בקרות והנחיות למוסדות, ופעילות ניכרת מתוכננת לשנת 2017. מידע ותלונות הקשורות לאלימות מטופלות בחומרה בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל הליכים משמעתיים ומשפטיים. לגבי כוח אדם, לפי הבקרות שנעשו על-ידי המשרד, אין חוסר בכוח אדם משמעותי, אך ללא ספק יש להעלות את הסטנדרטים והתקינה, בעיקר של מטפלים/כוח עזר סיעודי. משרד הבריאות הגיש בקשה לתקצוב נוסף כדי לממן זאת".
שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר בתגובה: "אני רואה בחומרה רבה כל התעמרות בקשישים. השירות לאזרחים ותיקים מבצע לאורך השנה ביקורת סדירות ומתואמות בבתי האבות לצד ביקורי פתע, על מנת לוודא שהמחלקות לתשושים ועצמאיים, שנמצאות תחת סמכותנו, עומדות בסטנדרטים שהצבנו ובתנאי הרישיון".
"בכל בית אבות מופיעים פרטי התקשרות של המפקחים המחוזיים, על מנת לאפשר לאזרחים הוותיקים ליצור קשר עם המפקח בעת הצורך, והמדיניות היא לטפל בכל תלונה במלוא תשומת הלב וביסודיות. אני קורא לכל אזרח שנתקל ברשלנות או פגיעה בקשיש במסגרות שבסמכותנו לפנות מיידית למשרד הרווחה".
הכתבה המלאה תפורסם הבוקר במוסף "24 שעות" ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, לצד תיעוד נוסף מהמתרחש בבתי האבות
לפנייה לכתב/ת 
