אין מספיק כבאים, חסרות תחנות. הרפורמה בכיבוי – תמונת מצב
ב-2012 הושקה תוכנית רב-שנתית להתעצמות מערך הכיבוי. הכוונות הטובות וטראומת אסון הכרמל הבטיחו שאולי הפעם זה יהיה שונה. כחמש שנים לאחר מכן והציפיות הפכו לאכזבות. "היה שינוי, אבל הוא הולך ומתמוסס לאט לאט". בדיקת ynet על הכבאות מגלה מציאות מדאיגה
בנוסף, גם בתוך סדר-כוחות לוחמי האש הקיים, רשומים מאות כבאים מבוגרים שיכולתם המבצעית נשחקה עם השנים. חלקם עברו את גיל 55 ויכולתם לבצע משימות מורכבות ופיזיות מוטלת בספק. ממלא-מקום נציב הכבאות, שמעון בן נר, מאשים את משרד האוצר בעניין וטוען כי גורמים רבים, בהם מבקר המדינה, דרשו להוריד את גיל הפרישה לכבאים (כפי שנהוג במשטרה), שעומד כעת על 67.
מחסור בלוחמי אש, מספר התחנות לא עומד בתקן
השקת התוכנית הרב השנתית להתעצמות מערך הכבאות ב-2012 התבססה בין היתר על המלצות מחקר שנערך בטכניון, ועל פיו מיפו את הצרכים הדרושים. על פי הניתוח שהתבצע, מספר התחנות שיאפשר זמן הגעה תוך 15 דקות הוא 164. כדי לעמוד ביעד הגעה של שבע דקות, דרושות 225 תחנות כיבוי. בפועל, על פי בן נר, מספר התחנות עומד היום על 118 ובסוף 2018 עם סיום יישום התוכנית הרב שנתית יעמוד על 130, הרחק מהמספר הדרוש להגעה תוך 15 דקות.
על פי הניתוח של הטכניון, רשות הכבאות זקוקה ליותר מ-700 רכבי כיבוי. כיום, על פי בן נר, לרשות הכבאות 330 רכבים ובסוף 2018 המספר אמור לעלות ל-420. זאת בין היתר הסיבה שבן נר דורש מהממשלה לקבוע תוכנית רב שנתית חדשה. לדבריו מה שמונע בניית תחנות חדשות הוא תקציב בלבד. בגל השריפות האחרון כלי הרכב הספיקו להנעה של כ-85 אחוזים מהכוחות, ומאות לוחמי אש הוסעו באוטובוסים.
בגל השריפות בנובמבר עמדו לרשות הכבאות כ-1,900 לוחמי אש (כולל כאלו שגיוסו במילואים), אולם מאחורי הנתונים היבשים מסתתרת בעיית הכשירות והגיל.
"כבאים רבים שרשומים - מבוגרים. חלקם בני 55 ומעלה שהכשירות הפיזית שלהם נשחקה", אומרים גורמים בכבאות ומדגישים כי מלבד עבודת הכיבוי לוחמי האש עוסקים גם בחילוצים מורכבים מדירות, עבודה ברבי קומות ומשימות אחרות הדורשות יכולות פיזיות גבוהות. "קשה לדרוש מבן אדם בגיל מבוגר לסחוב תיק של 30 קילו ולחלץ אדם מדירה בוערת", הם אומרים.
גיל הפרישה מהכבאות, בניגוד לארגונים כמו צבא ומשטרה, הוא 67 ולכן כשמסתכלים על נתוני סדר הכוחות בכבאות צריך לשאול גם את השאלה – מי הם אותם כבאים. "זה מצב לא הגיוני – בצבא ובמשטרה מכירים בשחיקה ולכן יש אופציה לפרישה מוקדמת – כאן סדר הכוחות כולל גם אנשים מבוגרים שחלקם גם נהיו חולים תוך כדי המקצוע", אומר גורם בכבאות.
מצוקת כוח האדם מורגשת היטב בתחנות. "הרבה כבאים עובדים 30-10 שעות נוספות בחודש מעבר למינימום הנדרש. יש תפקידים רבים שלא מאוישים ואנשים מבצעים אותם 'נוסף על תפקיד'", אומרים גורמים בכבאות, "כבאים יוצאים להשתלמויות, קורסים ויורדים באופן טבעי מהסד"כ והלוחמים בתחנות נשחקים".
טענה נוספת שעלתה מפי הכבאים עצמם, היא היעדר התייחסות מספיקה למחלות המאפיינות את המקצוע בשלבים מאוחרים. בנוסף לכך, על פי גורם בכבאות, גם מחסור תקציבי וגם מצוקת כוח האדם מונעת אפשרות לביצוע הכשרות מתאימות ומספקות. "נוספו אתגרים חדשים, התמודדות עם מנהרות רכבת, בנייני רבי קומות, חומרים מסוכנים וצריך להיערך אליהם", הוא מוסיף.
בדיון שנערך בכנסת בנושא טען בן נר כי עיקר הבעיה היא תקציבית. לדבריו התוכנית הרב שנתית תוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל בשש שנים (מדובר בתוספות לתקציב הכבאות). חצי יועד לשכר, בשל גיוסם של 840 לוחמים חדשים. לבינוי הוקצב רבע מיליארד בלבד ולרכב 263 מיליון. הוא הדגיש כי הסטנדרט המקובל בעולם הוא צוותי כיבוי של ארבעה-חמישה ולפעמים אף שבעה לוחמים. בארץ הצוותים מונים זוג כבאים בלבד.
להוריד את גיל הפרישה
בתשובה לשאלת ynet בנוגע למצוקת כוח האדם והצורך בהוספת שעות עבודה נוספות בשגרה, הוא אמר כי "שעות העבודה הנוספות אינן נובעות מהעדר כוח אדם, אלא בעיקר מביצוע הדרכות מחוץ לשעות המשמרת, השתלמויות והשתתפות בדיונים. אנו שוקדים כעת על צמצום השעות, מהלך שנתקל בקשיים מצד ארגון העובדים.
"יודגש כי נציבות הכבאות מקפידה לתגמל גם מי שעושה תפקיד בנוסף על תפקידו העיקרי". על הפערים בכוח האדם הסביר בן נר: "הפערים בנושא בניין הכוח, כמו מספר לוחמי האש ורכבי הכיבוי, נובעים מפערים תקציביים ולכן יש להפנות את השאלה למשרד האוצר".
על הטענה למחסור בהכשרות מתאימות אמר מ"מ נציב הכבאות: "מערך הכבאות עומד בפני אתגרים מבצעיים חדשים כמו כיבוי אש במנהרות וברבי קומות. נציבות הכבאות מעמידה כתנאי להפעלת קווי הרכבת לירושלים וכרמיאל את הכשרת לוחמי אש והמפקדים במשימה מורכבת זו".
לדבריו, "עד כה בצענו אימונים ברמת הפרט במתקנים יעודיים בחו"ל תוך השקעת משאבים גדולים לנושא. כמו כן קצינים בכירים השתתפו בכנסים ובסיורים מקצועיים במנהרות הרכבת החוצות את הרי האלפים. בפגישה עם מנכ"ל רכבת ישראל, לשעבר נציב כבאות והצלה, סוכם שמנהרת גילון והמנהרה לירושלים יועמדו לרשות מערך הכבאות וכלל המגיבים הראשונים - משטרה, מד"א ופיקוד העורף למשך ארבעה חודשים בטרם פתיחת הקווים, לצורך אימונים ותרגילים".
9 חודשים וטרם מונה נציב כבאות קבוע
בן נר דורש להוריד את גיל הפרישה: "הן מבקר המדינה והן רשות הכבאות וההצלה סבורים כי גיל הפרישה אמור להיות בדומה למשטרה וצה"ל. לצערנו, משרד האוצר, שוב משיקולים תקציביים, לא מוצא פתרון בהוצאת לוחמי אש לגמלאות בגיל 57-55. אם יימצא פתרון, נשמח לשחרר לוחמים מבוגרים שיכולתם הגופנית והמבצעית פחותה". על מחלות המקצוע: "מחלות מקצוע הן חלק מאופי עבודת לוחם האש. צר לנו שחלקן נגרמות בגלל חוסר משמעת ושימוש לא מספיק באמצעי מיגון אישיים".
מאז הרפורמה, נציבות כבאות והצלה מינתה ראש ענף בטיחות, מונו קציני בטיחות מחוזיים, הוקמו ועדות בטיחות במחוזות, שדרת הפיקוד נדרשת להקפיד על מיגון לוחמי האש באירועים, כמו כן בקרוב ימונה לראשונה קצין רפואה ראשי. "אנו מאמינים כי מכלול הצעדים יתרום לבריאות לוחמי האש", אמר.
על הכבאות מפקד ממלא מקום מזה תשעה חודשים וטרם מונה נציב קבוע. המכרז לאיוש התפקיד התעכב בגלל שנגד אחד משני המועמדים הסופיים, טפסר משה סוויסה, התנהל הליך משמעתי בבית הדין של נציבות המדינה. בסוף דצמבר הוא הורשע בבית הדין בדיווח כוזב לאחר שלא דיווח על עברו המשמעתי בעת שניגש למכרז. בית הדין גזר עליו נזיפה חמורה והורדה בדרגה ובכך ביטל את סיכוייו בפועל להתמנות. במהלך התקופה שבה התעכב המכרז ציינו גורמים בכבאות כי ההמתנה הביאה לעיכובים באיוש תקנים וביישום תהליכים ארוכי טווח. המינוי צפוי להתבצע בשבוע הקרוב.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת בניית תקציב המדינה לשנים 2018-2017 תקצב משרד האוצר משמעותית את התוכנית הרב שנתית אשר סוכמה עם רשות הכבאות. תקציב רשות הכבאות גדל באופן דרמטי מכ-600 מיליון שקל בשנת 2012 לכדי 1.3 מיליארד שקל בשנת 2018. איננו מכירים פנייה של הרשות הכבאות בעניין קיצור תקופת הפעילות של הכבאים. במהלך דיוני התקציב לשנים 2018-2017 נושא זה לא הועלה לדיון כלל מצד רשות הכבאות".
יו״ר ארגון הכבאים, אבי אנקורי: "הנתונים קבעו מה שאנחנו אומרים כבר זמן רב, רשות הכבאות עובדת בזכות אומץ ליבם, תושייתם וחריצותם של לוחמי האש, ולמרות ניהול כושל ורפורמה שהשאירה יותר חורים ממסננת. אנו רואים שורה ארוכה של נושאים שטרם טופלו, בהם גיל הפרישה של לוחמי האש, מספר תקנים, הכרה במחלות מקצוע של כבאים, בגדי מיגון מסרטנים שנרכשו ע"י הנציבות ועוד. עתה כאשר אנחנו נמצאים חמש שנים ממועד הרפורמה, אנחנו קוראים למשרד ביטחון הפנים ומשרד האוצר לשוב לשולחן הדיונים ולפתור את הבעיות ברפורמה".
לפנייה לכתב/ת 
