אפקט ההרתעה: פליטים בורחים מארה"ב לקנדה
עדיין לא ברור מה יעלה בגורל צו המוסלמים של דונלד טראמפ, אך המדיניות הנוקשה כבר עושה את שלה. מבקשי מקלט ממהרים לחצות את הגבול לקנדה, גם בלילות מסוכנים ומושלגים: "מפחדים ממה שקורה בארה"ב"
פרחאן אחמד ברח מסומליה בעקבות איומים על חייו וקיווה שימצא מקלט בארה"ב. החשש מהמדיניות הקשה של דונלד טראמפ נגד מהגרים מוסלמים גרם לו לשנות את המסלול - לקנדה. אחמד ה-36 הוא אחד מעשרות מבקשי המקלט שבסוף השבוע, במזג אוויר קר ומושלג, חצו את הגבול. הם הגיעו לעיירת הגבול אמרסון, שדיווחה ביום חמישי על מספר שיא של מהגרים, חלק ממגמה שצפויה להימשך.
הצו השנוי במחלוקת של דונלד טראמפ שאוסר על כניסת אזרחים משבע מדינות בעלות רוב מוסלמים, כולל פליטים, גרם לאלו שקיוו להתחיל בחיים חדשים בארה"ב לברוח צפונה. הצו אמנם נדחה השבוע בבית המשפט, אך אפקט הרתעה מסוים כבר נעשה. טראמפ כבר הודיע שאם הצו יידחה גם שם הוא יעבוד על צו מהגרים חדש.
בגל הראשון של מבקשי המקלט שהגיעו לקנדה בעקבות הצו היה פעוט בן שנתיים שהתחנן לאמו שתתן לו למות בשלג בגלל שאינו יכול להמשיך במסע. עוד שניים איבדו אצבעות בעקבות כוויות קור כשעשו את הדרך צפונה בדצמבר, בטמפרטורה של 20 מעלות מתחת לאפס. וויין פייל, שעובד במלון באמרסון, מספר שמבקשי המקלט מגיעים אליו למנוחה אחרי שהם צועדים 12 ק"מ מארה"ב ושואלים אם כבר הגיעו לקנדה.
מבקשי מקלט אחרים מצלצלים למשטרה כדי לבקש עזרה, ואז נלקחים לתחנה הקרובה ביותר שבה יוכלו להגיש בקשת מקלט. "בדרך כלל הם מתקשרים אלינו אם קר להם או אם איבדו את הדרך, ואנחנו מוצאים אותם בשולי הכביש המהיר", אמרו במשטרה הקנדית. הסכם עם ארה"ב מונע ממבקשי מקלט להגיש בקשה בקנדה אם הגיע לפניה לארה"ב, אך החוק תקף רק למי שמגיע לתחנות הגבול, לשדות תעופה או לתחנות רכבת.
ריטה שאהל, מנכ"לית מועצת ההגירה הבין-דתית מניטובה, מתארת "עלייה גדולה" במספר האנשים שמגיעים לגבול. לפי סוכנות שירותי הגבולות הקנדית המספר הגיע ל-321 מקרים בשנה הפיסקלית 2015 ו-2016. מחודש אפריל היו 403 מקרים. מבקשי המקלט בדרך כלל אזרחי סומליה, גאנה, ניגריה וג'יבוטי. המספרים גבוהים, למרות הדרך המסוכנת. "הם חוצים דרך שדות חקלאיים, רבים מהם הולכים לאיבוד".
כל מבקשי המקלט האחרונים שהגיעו מארה"ב, אומרת ריטה, משמיעים את אותו חשש: "אנחנו מפחידם ממה שקורה בארה"ב ולא בטוחים מה הולך לקרות אם נחזור למולדת שלנו". סמטאר אדם, בן 30 מג'יבוטי (שלא נכללה בצו של טראמפ), הגיע בחודש שעבר. כשנשאל מדוע הוא לא הגיש בקשת מקלט בארה"ב הוא השיב: "דונלד טראמפ". את ארה"ב הוא עזב זמן קצר אחרי ההשבעה.
"מעציב אותי לראות פליטים שנמלטים לא רק מהארץ שלהם אלא גם מארץ דמוקרטית ובטוחה כמו ארה"ב", אומר האני אל-אובידי, פליט עיראקי ופעיל למען מבקשי מקלט ומהגרים בוויניפג. "הם חייבים לקחת עוד דרך מסוכנת כדי להגיע למקום בטוח נוסף – קנדה".
בסוף השבוע שעבר ברנדה פיט, מתנדבת בשירותי החירום באמרסון, קיבלה שיחה מסוכני בקרת הגבולות שביקשו ממנה לעזור למבקשי מקלט שבדיוק הגיעו. פיט אמרה שהיא הצליחה לארגן אוכל וקורת גג לקבוצה התשושה שהגיעה בקור המקפיא. למחרת הם לקחו מונית שהביאה אותם צפונה לוויניפג, שם יקבלו עזרה במציאת מקלט ובייעוץ משפטי.
אחמד מסומליה סיפר כי קבלת פנים אחרת לחלוטין יותר חיכתה לו בטקסס כשהגיע לארה"ב ב-2014. בלובי של מלון באמרסון, שבו הוא נמצא עם עוד שלושה מבקשי מקלט, הוא מתאר איך נאזק ונכלא עד שבארה"ב שמעו את בקשת המקלט שלו. מבקשי המקלט שמגיעים לקנדה מקבלים שמיכות, אוכל וקורת גג במהלך קליטת הבקשות שלהם. אחמד אמר לאמריקנים שאביו נרצח על ידי בני שבט יריב במולדתו ולכן הוא חשש שהוא הבא בתור.
אחמד השאיר מאחור את אשתו ושלושת ילדיו וחצה תשע מדינות לפני שהגיע לארה"ב. האמריקנים דחו את בקשת המקלט שלו והוא נשאר במעצר, אך בהמשך שוחרר תחת השגחה מיוחדת וקיבל אפשרות לעבוד כנהג משאית עד שהגירוש יוסדר. אחרי שטראמפ הודיע על צו המוסלמים, שכולל גם אזרחים סומליים, אחמד אמר שהוא חושש מגירוש מיידי. "החלטתי לנסות את מזלי בקנדה ולבקש ממנה הגנה בגלל שאם יגרשו אותי לסומליה ירצחו אותי בוודאות", הוא אומר. אחמד לקח אוטובוס למיניאפוליס, שם פגש אדם שהסיע אותו סמוך לגבול והורה לו "ללכת צפונה". אחמד מספר על הדרך המושלגת כי כבר ראה שלג בארה"ב, אך לא בעוצמה הזאת. "הלילה היה קר מאוד. מאוד. הידיים שלי קפאו. לא יכולתי להרגיש את הרגליים".
לפנייה לכתב/ת 
