חלון הזדמנויות

מעשייה נושנה מספרת על יהודי באחת מעיירות הגולה שהגיע יום אחד לביתו וכולו סר וזעף. מדוע פניך רעות? שאלה אשתו, ומיודענו השיב לה: שמעתי אומרים משיח בא. עכשיו ייקח המשיח את כולנו לארץ ישראל, ומה יהיה על הבית שבנינו בעמל רב? השדות שקנינו ביזע? ענתה לו אשתו: אל תפחד. כשם שהציל הקדוש ברוך הוא את עם ישראל מפרעה ומהמן ומכל צוררינו, כך יציל אותנו בחסדו גם מידו של משיח.

דונלד טראמפ הוא בוודאי לא המשיח, אבל הסיפור הזה, שמופיע בגירסה מעט שונה בספרו הידוע של אלתר דרויאנוב, הוא לא על משיח: הוא על טבע בני האדם. על כך שהחשש הגדול ביותר שלהם הוא מפני השינוי והבלתי נודע. היהודי בן העיירה וזוגתו לא רוצים גאולה בגלל סיבות אידיאולוגיות - הם פשוט מעדיפים את המוכר והידוע. כל מי שמזעזע את עולמם הוא צורר - גם אם מדובר במשיח הגואל.

תגובתה של ההנהגה הישראלית לבחירת טראמפ, והדברים מכוונים בעיקרם לראש הממשלה נתניהו ערב נסיעתו לארה"ב, דומה יותר מכל לתגובת אותו היהודי ולחוסר רצונו לייצר עתיד שונה מהעבר. קשה שלא לקבל את הרושם שהקולות הנשמעים בימים האחרונים מוושינגטון מקורם בשדרים שוושינגטון מקבלת מישראל. שדרים שמהם ככל הנראה עולה שמדיניות ישראל לא השתנתה וחזון שתי המדינות עודנו עומד בבסיסה.

צריך לומר ברורות: בחירת טראמפ היא הזדמנות בלתי חוזרת עבור ההנהגה הישראלית לפתוח את המשחק מחדש. לצאת מהתבנית שהתקבעה ולפיה אין מנוס מחתירה לפתרון שתי המדינות.

הממשל החדש היה פתוח לשמוע מישראל לאן היא שואפת, אלא ששום ממשל אמריקני לא יעקוף מימין את ממשלת ישראל. אם נתניהו אומר לטראמפ שבעיניו חזון שתי המדינות הוא הפתרון - טראמפ באופן טבעי יצפה שנתניהו יתנהג בהתאם. אם נתניהו רוצה לשנות כיוון, הוא חייב להבהיר זאת לממשל, גם אם בדיסקרטיות, ובטח לא להישבע שוב בשמו של פתרון שתי המדינות. אם החשש של נתניהו משינוי יביא אותו לזמר את אותן הזמירות - חלון ההזדמנויות ייסגר.

ממשל טראמפ יינעל גם הוא על פתרון שתי המדינות, ומכאן והלאה ההבדלים בינו לבין ממשל אובמה יהיו בעיקר בסגנון. חלון ההזדמנויות הזה עלול להיסגר לאחר פגישת נתניהו־טראמפ, אז לא יהיה קל לנתניהו לעשות את השינוי. אך אם ישראל חפצת חיים אין מנוס משינוי הכיוון למרות הקשיים הכרוכים בו. עכשיו זה כנראה עדיין אפשרי, בעוד כמה שבועות, אולי אפילו ימים, זה עלול להיות מאוחר מדי.

המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות"