שתף קטע נבחר

 

כולנו נהפוך למור וחן? אבשלום קור לא מודאג

הלשונאי לא סבור שעברות שמות משפחה מהווה מגמה מדאיגה, ומסביר באולפן ynet כיצד ניתן ללמוד משם המשפחה לא רק על מדינת המוצא - אלא על מאפיינים נוספים

 

 

 

ד"ר אבשלום קור על עברות שמות    (צילום: אלי סגל)

ד"ר אבשלום קור על עברות שמות    (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

המהלך שבן גוריון התחיל בו עוד בנעוריו, לעבור לשמות עבריים, למעשה נעצר. כך הסביר לאולפן ynet ד"ר אבשלום קור, בהתייחס לפרסום של הלשכה לסטטיסטיקה על שמות המשפחה הנפוצים בישראל, ועל אלו המעוברתים השכיחים בארץ.

 

קור הסביר כי הרבה שמות מעידים על מוצא המשפחה: "המהלך שבן גוריון התחיל בו עוד בנעוריו, לעבור לשמות עבריים, למעשה נעצר. יש היום, כפי שאפשר לראות מהסקירה הזאת, הרבה שמות שמעידים על המוצא. כשאנחנו פוגשים אנשים, אנחנו יודעים פחות או יותר מאין הם. היה לנו רמטכ"ל – בני גנץ. גנץ זה אווז בגרמנית. קובי אוז – הזמר מטיפקס, משדרות – אוז זה אווז בערבית. כלומר גנץ ואוז זה אותו דבר אבל אנחנו רואים מאין המוצא. השמות ימשיכו כנראה להעיד על מוצאינו".

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

על פי הלמ"ס, שם המשפחה הנפוץ ביותר בישראל הוא כהן, לו עונים כ-182 אלף אנשים. נפוץ פחות, אך ניצב במקום השני, הוא שם המשפחה לוי, שאותו נושאים כ-105 אלף ישראלים. במקום השלישי ניצב שם המשפחה מזרחי ואחריו פרץ - כל אחד משמות אלו נושאים כ-30 אלף איש. השם המעוברת הנפוץ ביותר בקרב גברים יהודים שהחליפו את שם משפחתם הוא חן, והוא מחליף שמות משפחה קודמים כמו חסן, חסאן, אוחנה, חיון, אוחיון, חנוכה, חמו, חחיאשוילי, חלפון, חונדיאשוילי, בן חמו, טחן, חזן, חיחינשוילי, חנונה, חיו, חננאשוילי, חיחינאשוילי, חגג, חננשוילי וחיחינאשוילי.

 

שמות המשפחה הנפוצים ביותר שאותם משנים לשמות אחרים הם מזרחי, חסן, כהן, עמר, אבוטבול, אביטול, ביטון, שורץ, חדד וסבח. רוב הגברים ששינו ממזרחי בחרו שמות כמו מזור, קדם, מור, רז, מאור, גולן, שחר, הראל, קדמי, אלון, מעוז, לוי, טל, מנור. רוב הגברים ששינו מלוי בחרו בהלוי, לביא, לוין ולב.

 

קור הסביר: "אני יכול לומר שהמגמה הזאת לעברת את מזרחי היא בעצם תיקון לסוג של עוולות שעשו או פזיזות של פקידים. כי הפקידים קבעו לנו שמות במהירות. אפרים קישון סיפר איך הוא נעשה אפרים קישון. הוא עמד על הרציף בחיפה, הגיע מהונגריה, הוא אמר ששם משפחתו קישהונט, והפקיד אמר קישון. הוא אמר ששמו הפרטי פרנץ, הפקיד רשם אפרים. ועד היום אנחנו לא יודעים מי הפקיד שהחליט לקרוא לו אפרים קישון. האנשים שנקראים מזרחי, רבים מהם רק דור שלישי למזרחי, כלומר איזה פקיד סמוך לקום המדינה אמר – 'הוא בא מארצות המזרח, נקרא לו מזרחי'".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
ד"ר אבשלום קור
צילום: שאול גולן
מומלצים