לסגור את מכל האמוניה עכשיו

בואו נתחיל בשורה התחתונה: מכל האמוניה צריך להיסגר. הרבה מאוד קולות נשמעו בשבועיים מאז שדו"ח ועדת האמוניה יצר תגובת שרשרת ציבורית רחבת היקף. אנו, המהנדסים העוסקים בתעשייה בצורה יומיומית, ומכירים לעומק את הסוגייה המורכבת לאין שיעור של הצורך בשימוש בחומרים מסוכנים במפעלים שונים, מאמינים בלב שלם שחובתנו המקצועית והמוסרית כאחת היא לדרוש מהמדינה פעולה מיידית.

כמי שרואים את התעשייה בזווית רחבה ובמבט אל העומק, הדו"ח חשף באופן מדעי ומהימן את הסכנות הטמונות במכל הענק. המכל הגיע לדירוג הסיכון הגבוה ביותר - האזור האדום. למעשה, הוא מתקרב לסוף חייו. עובדה המחייבת השבתה מיידית לצורך ריקון האמוניה, ייבוש המתקן ובדיקת עומק של מצב המבנה.

יש לבדוק את התחזוקה של מכל האמוניה על פי תקנים בינלאומיים המבטיחים איכות ושלמות מבנית. כל מכל עובר תהליכי הזדקנות שיכולים לגרום לכשל פתאומי ובלתי צפוי.

מתוך אחריות ציבורית הנובעת מהיכרות מקצועית עם התעשייה, אנו סומכים ידינו על עמדת צוות מחברי הדו"ח בראשות פרופ' אהוד קינן מהטכניון. הפסקת אספקת האמוניה מהמכל לא תביא לקשיים במשק, מפני שקיימות אפשרויות נוספות לאספקת אמוניה בהסדרה חלופית.

המפעלים המשתמשים באמוניה בכמויות קטנות, מחזיקים ממילא מלאים של החומר המסוכן המספיקים לחצי שנה עד שנה. תקופה מספקת לחלוטין להתקשרות עם ספקים חלופיים, ללא כל צורך להשאיר את מכל האמוניה בליבה של חיפה.

גם צרכי התעשיות הביטחוניות הם זערוריים. וחברות אלו ממילא מחזיקות את המלאים הנדרשים למספר רב של חודשים. רוב המפעלים שאוזכרו בתקשורת אינם תלויים כלל במכל החיפאי, וצורכים אמוניה בכמויות קטנות שניתן להזמין בדרך קלה למדי. אפילו באמצעות אתרי האינטרנט השונים.

לא גזירת גורל

המצב שבו מכל האמוניה מאיים על חייהם ובריאותם של כמיליון תושבי מפרץ חיפה איננו גזירת גורל ואינו מצדיק סיכון חיי אדם בהיקפים דמיוניים. המשק הישראלי מחזיק מלאים של אמוניה בכמות המספקת לתקופה של חצי שנה עד שנה, זמן רב המאפשר למצוא קווי אספקה חלופיים ולהפטר מהמכל המסוכן כבר היום.

אפילו תעשיית הדשנים לייצוא יכולה להערך להמשך הייצור במגוון חלופות מעשיות. ולכן התמהמהות בפינוי המכל, עלולה ליצור פער אמון גדל והולך בין הציבור לבין המדינה האמורה לשמור על שלומו. התמהמהות כזו עלולה לגרום לציבור לראות במגזר העסקי גורם שאינו נוטל אחריות. חוסר אמון שכזה. שבר כזה עלול להפוך למכה קשה ובלתי הפיכה ליחסים של הציבור ונבחריו עם התעשייה כולה.

מהנדסי ישראל מודעים לסכנות ופועלים במקצועיות ובאחריות, כדי להגן על הציבור. כל מהנדס התחנך על ברכי עקרונות האתיקה והאמינות במהלך לימודיו, ויודע כי שלום הציבור וערכי הבטיחות עומדים מעל כל שיקולי רווח והפסד.

התעשייה הישראלית היא בסיס קיומה של מדינת ישראל. ובסיס קיומה של התעשייה בישראל הם אנשיה. התעשייה איננה רק המבנים ומתקני הייצור שלה, וגם לא שוויה בשוק המניות, אלא המהנדסים, המדענים והטכנאים שבה, ובעיקר אמינותם ואחריותם הציבורית. עליהם מוטלת האחריות לקיומה של תעשייה רווחית, אתית ובטוחה.