בג"ץ קבע: ביתו של המחבל מארמון הנציב ייהרס

המחבל קונבר והמשאית שאיתה ביצע את הפיגוע

בג"ץ קבע היום (ה') כי יש להרוס את ביתו של המחבל פאדי אחמד חמדאן קונבר שביצע את פיגוע הדריסה הקטלני בטיילת ארמון הנציב, רצח ארבעה חיילי צה"ל ופצע עוד 18. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו בני משפחתו של קונבר יחד עם המוקד להגנת הפרט.

"מדובר בפיגוע מתוכנן, אכזרי וחריג בחומרתו, אשר תוצאותיו היו הרות גורל", קבע השופט יורם דנציגר בפסק הדין. "המחבל ביצע את הפיגוע בעצמו ממניעים אידאולוגיים, כלומר שמעורבותו בפיגוע הייתה מעורבות ישירה. נתון חשוב אחר, שגם עליו אין עוררין, הוא שהמחבל עצמו התגורר ביחידת המגורים הספציפית המיועדת להריסה, כך שיש זיקת מגורים ישירה בינו לבין המבנה מושא צו ההריסה".

השופט נעם סולברג הצטרף לפסק הדין: "אמנם הפגיעה בבני המשפחה מכבידה, אלא כפי שאמרתי בכמה הזדמנויות הטרור הרצחני המכה באזרחי ישראל אינו מותיר ברירה בידי המפקד הצבאי, המחויב לעשות שימוש בכל אמצעי חוקי שברשותו על מנת להציל חיי אדם, פשוטו כמשמעו".

השופטת ענת ברון ציינה עוד כי "החומר החסוי שהוצג לנו מלמד לכאורה על ידיעה קונקרטית מצד בני משפחת המפגע על אודות תכניתו להוציא לפועל את הפיגוע, ובזמן אמת. בנסיבות אלה, גם בהינתן סימני השאלה הקיימים בנוגע ליעילות ההרתעה הגלומה בהריסת בתים, הגעתי לכלל דעה שהריסת יחידת המגורים היא מידתית".

ארבעת החיילים שנרצחו בפיגוע בארמון הנציב

הרצל חג'אג', אביה של סגן שיר חג'אג' שנרצחה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב, אמר אחרי ההחלטה: "אני מחזק את בג"צ. אומנם ההחלטה הזו לא תחזיר לנו את שיר שלנו אבל אולי היא תרתיע מחבלים פוטנציאלים, שיבינו שדם ילדינו אינו הפקר. אולי ככה נמנע נרצחים נוספים. זה בטח לא מכסה על הצער הגדול".

לפני גיוסה התנדבה שיר בסיוע לניצולי שואה. בת-אל גלייכר-תמם, רכזת מתנדבים של הקרן לרווחת נפגעי השואה, סיפרה ל-ynet כי חג'אג הייתה "מתנדבת מסורה מאוד שחיפשה תמיד איפה לעזור במקומות הכי קשים", כלשונה."היא התנדבה במשך כשנה עם ניצולת אושוויץ בודדה והייתה מגיעה מדי שבוע לבקר אותה", סיפרה גלייכר-תמם. "היא ישבה ושוחחה איתה, הפיגה את הבדידות שלה ושימשה לה אוזן קשבת. היא הייתה נוסעת במשך שעה וחצי באוטובוסים רק כדי להגיע אל ביתה של הניצולה". 

(צילום: מדברים תקשורת)

חיילים ליד המשאית של קונבר, לאחר הפיגוע

בנוסף לחג'אג ז"ל נרצח בפיגוע גם ארז אורבך מאלון שבות. אורבך, הבכור מבין שישה ילדים במשפחה, הוא בוגר הישיבה התיכונית נוה שמואל באפרת ולאחר מכן למד בישיבת ההסדר במעלות. "הוא ייזכר בחיוכו התמידי ובנכונותו לסייע ולהתנדב לכל מטרה טובה", אמרו באלון שבות לאחר הפיגוע. סבו משה סיפר עליו: "לארז הייתה בעיה בריאותית שבגללה הוא היה פטור משירות צבאי, אבל הוא לא הרגיש פטור. הוא נאבק כדי להתגייס לצבא, ולמרות שנדחה בכמה ועדות הוא עמד על שלו. בוועדה האחרונה הוא נשאל למה הוא מתעקש להתגייס כשרבים עומדים בתור כדי לקבל פטור. הוא ענה: זו חובתי".

בפיגוע נרצחה גם סגן יעל יקותיאל מגבעתיים שהותירה אחריה הורים, אח ואחות. להלווייתה בחלקה הצבאית בקריית שאול הגיעו מאות בני משפחה, חברים וחיילים. אביה יעקב ספד לה: "אין התחלה, אמצע ואין סוף. אין לנו מספיק ממך. היית אהובה כל כך. החיוך המקסים, שמחת החיים, אהבת הזולת, היה כיף איתך. היית מדברת מהר והיה קשה לעקוב. היית מצחיקה, חרשנית, טובת לב. אחרי שכועסת - סולחת. חושבת הרבה. הספקנו ביחד רק טיפה, אין לנו מספיק ממך. היית מורה חיילת אוהבת ילדים ורצית לצמוח ולעשות משהו משמעותי עם חינוך. כל החודשים האחרונים היו מתגמלים. כולנו הינו ציניים, אבל הבנו וקיבלנו. לקחת אותנו לסיורי הכנה בירושלים במוזיאון ישראל להתכונן לסיורים שתעשי עם הצוערים. לא ידענו שיש לנו ילדה כזאת, אנחנו לא מבינים כלום". 

הנרצחת הרביעית הייתה סגן משנה שירה צור בת ה-20 התגוררה בשכונת דניה בחיפה. את שירותה הצבאי החלה בקורס טיס, אך עברה ליחידה הנוכחית שאיתה הגיע לירושלים ביום הפיגוע והתכוונה הייתה להיות קצינה. "שירה שלנו מלאת שמחת חיים, אהבה לתת ולתרום. מדריכה בצופים ומצטיינת בכל אשר עשתה", אמר חבר המשפחה. "שירה יצאה לקורס קצינים מתוך רצון לתרום ולהשפיע. נזכור אותך תמיד מחייכת וחושבת על האתגר הבא. שירה שלנו נקטפה בדמי ימיה ואת השיר של שירה אי אפשר להפסיק. היא הייתה ילדה מלאת מרץ וחייכנית. מדריכה בצופים. כל מה שעשתה חיפשה היכן לתרום. נוער כמו שירה זה הנוער שהם עתידה של מדינת ישראל. כולנו כואבים את כאבה של שירה. את החיוך של שירה והשירה שלה אי אפשר יהיה להפסיק".