סכנת הקלנועיות: היעדר אכיפה, מדרכות לא נגישות ושוק פרוץ
בחודשיים האחרונים נהרגו ארבעה בתאונות קלנועית ומ-2013 חלה עלייה חדה במספר הפצועים בתאונות אלה. נציג בעלי מוגבלויות בדיון בכנסת: "קלנועיות מאפשרות תפקוד יומיומי לבעלי מוגבלות, אך חשוב להגן על חייהם"
משנת 2013 נרשמה עלייה חדה במספר הפצועים בתאונות קלנועית. לפי נתוני מכון גרטנר לחקר אפדמיולוגיה ומדיניות בריאות, שנחשפו אתמול (יום ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת, חלה עלייה של פי שלושה - מ-34 פצועים בשנת 2012, ל-95 פצועים ב-2016. קרוב למאה מפצועים אלה נפצעו קשה ואנוש, ו-16 מהם נפטרו במהלך האשפוז. מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי בין 2012 ל-2016 נהרגו תשעה בני אדם בעת שנסעו בקלנועית, שלושה מהם במרחב הבינעירוני. מתחילת השנה נהרגו בקלנועית ארבעה בני אדם, ואדם נוסף נהרג כשנסע על רכב תפעולי.
מה מסביר את העלייה החדה? אזלת יד באכיפה בכבישים, פריחה של שוק מכירת קלנועיות יד שנייה, מדרכות שלא נגישות לנכים וגורמות לנוסעי הקלנועית לנוע בכביש, וחדירה מאסיבית לשוק של רכבים תפעוליים שלא הוכשרו לנסוע בכבישים.
לפי תקנות התעבורה נאסר על קלנועית לנסוע על הכביש, כל עוד ניתן לנסוע על המדרכה, אבל נראה שהרשויות המקומיות לא עושות די כדי להנגיש את המדרכות. לפי נתונים שהתגלו בבדיקת עמותת "אור ירוק" ופורסמו כאן, עולה כי על 30% מהמדרכות שנבדקו ב-31 הרשויות המקומיות חנו כלי רכב, ב-28% מהן תועדו עמוד חשמל באמצע המדרכה, במספר דומה עמד בדרך פח מיחזורית, וב-18% מהמדרכות שנבדקו היו עמודי תאורה שהפריעו. בעקבות מסלול המכשולים על המדרכות, לא נותר לבעלי המוגבלות אלא לרדת לכביש ולסכן את חייהם. לפי נתוני מכון גרטנר עולה כי 60% מהפצועים בתאונות הקלנועית משנת 2008 נפצעו מתאונה עצמית - אבן בולטת, סטייה או מכשול שגרם לקלנועית להתהפך.
בדיון אתמול בכנסת אמר שמואל חיימוביץ מנציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "פעמים רבות הקלנועיות מאפשרות תפקוד יומיומי לבעלי מוגבלות, מצד שני חשוב להגן על חייהם ולקבוע כללים מתאימים שיאפשרו להם חופש תנועה. כל עוד יש הפרעות על המדרכות הם נוסעים על הכביש, תוך סיכון עצמי. אני קורא למשרד התחבורה לעזור לרשויות המקומיות להנמיך מדרכות. אסור לנסוע על הכביש כל עוד אפשר לנסוע על המדרכה. בנוסף, יש מקום גם להדריך כל רוכש איך לפעול.
"לא ייתכן שזה המצב ב-2017, כשבשנת 1988 נקבע במסגרת חוק הרשויות המקומיות שתוך חמש שנים יונמכו המדרכות באופן שיאפשר עלייה עם כיסא גלגלים וקלנועית, ושתתאפשר תנועה על המדרכות. כל עוד זה המצב אנשים נוסעים בין מכוניות ומסכנים את עצמם", הוסיף חיימוביץ.
"לרשויות מקומיות יש תפקיד מרכזי אבל זה לא אומר שאדם צריך להתאבד" אמר בדיון ח"כ אילן גילאון, יו"ר ועדת המשנה לנגישות. "כמשתמש כבד בקלנועית, אני מוכרח לקבוע שזו המצאה נגישותית שאין כדוגמתה. קלנועית היא לא תחליף לרכב, היא תחליף לרגליים. המקומות היחידים שצריך להיות מותר לכלי הזה לנסוע הוא לא על הכביש, אבל זה לא פשוט כשאתה מוטרד איך תעבור ממעבר החצייה למדרכה".
פיני קבלו, ראש העיר בית שאן לשעבר ונציג מרכז השלטון המקומי בדיון הציף בעיה אחרת: "זה כלי שמשמש לא רק נכים, אלא גם מיעוטי יכולת. כל אחד קונה קלנועית, ואתה רואה עקרות בית וחברה צעירים נוסעים על הכבישים, גם מחוץ לעיר, ושם הסכנה גדולה. אין פיקוח". בדיון עלה גם היעדר חובת הביטוח לנהגי קלנועית. למרות שיש חברות שמבטחות קלנועיות, הביטוח לרוב יקר.
עדי שמר, ממפעל שמייצר קלנועיות בקיבוץ צרעה, אמר: "אנחנו מייצרים יותר מ-4,000 קלנועיות בשנה. שוק הקלנועיות החדשות לא גדל מזה כ-20 שנה, והוא נע סביב 2,000-2,500 יחידות בשנה. מה שכן גדל זה שוק יד שנייה שעליו אין דין ואין דיין", הוא סיפר. "בישראל יש קלנועיות זוגיות גדולות. הן מאוד מסוכנות כי הן נוסעות בכבישים על 12 קמ"ש, בדרך כלל על ידי קשישים או בעלי מוגבלויות. לנסוע ברחובות עיר שנוסעים בהם ב-30-40-70 קמ"ש זה כרטיס בכיוון אחד למעלה".
במשרד התחבורה מסבירים כי הבעיה רחבה אף יותר. משה ויצמן, מנהל אגף הרכב במשרד: "אופתע מאוד אם מדובר בפצועים והרוגים מקלנועיות בלבד, כי יש תופעה שהולכת ומחמירה ובעיקר בצפון ואלו רכבים תפעוליים שאסור להם לנסוע לא במדרכות ולא בכישים, והם פשוט מציפים את הכפרים והיישובים בצפון. מי שאין לו רישיון נוהג ברכבים אלה, שאין להם בלימה מיוחדת משום שהם מיועדים לנסיעה באזורים תפעוליים". בתחילת ינואר נהרג אדם בן 102 כשנהג על רכב תפעולי.
ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מודעים לבעיה, והשיקו קמפיין פרסומי ברדיו ותכנים הוכנסו לפרויקטים שונים של הרשות, אך נדמה שללא אכיפה משמעותית ובהיעדר רגולציה בשוק פרוץ, קרבנות נוספים יתווספו לסטטיסטיקה הקשה. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל: "לנסוע בכביש מהיר זו התאבדות וכואב הלב על הקורבנות. צריך לבצע קמפיין אגרסיבי והמשטרה חייבת לצאת לאכיפה בנושא. איפה שנדרשת השלמת חקיקה - נבצע. יש כאן תופעה שצריך להתמודד איתה ולמגר אותה ברגישות, כי מדובר ברגליים של אנשים ואנחנו לא רוצים להתחיל להגביל אותם".
מנכ"ל "אור ירוק", שמואל אבואב: "לו היו יותר ניידות בכביש אולי אפשר היה למנוע את התאונות הקטלניות האלה. אנשים יוצאים מהבית ולא יודעים אם יחזרו בסוף היום. כמה אנשים עוד צריכים למות כדי שהממשלה תרכוש 300 ניידות ותוסיף 300 שוטרים למשטרת התנועה ותעצור את הקטל בדרכים? הממשלה בורחת מאחריות לטרור שמתרחש בכל יום בכביש, בזמן שהיא יכולה למנוע את התאונה הבאה".
לפנייה לכתב/ת 
