אמו המאמצת של "תינוק המריבה": "האדמה נשמטת לי מתחת לרגליים"
חני (שם בדוי), שבית המשפט קבע כי האימוץ של בנה בן השנה מבוטל משום שהוא נמסר מבלי שאביו הביולוגי ידע על קיומו, עדיין מתקשה לקבל את ההכרעה: "אני מפחדת שהוא יכעס עליי שנטשתי אותו". האב הביולוגי: "אני נרגש ומצפה לפגוש את הבן שלי"
"אני מפחדת שהוא יכעס עליי שנטשתי אותו, מצטערת שאני לא יכולה להסביר לו כמה אני רוצה לגדל אותו. כמה אני אוהבת אותו. כמה באמת הוא שייך לי", אומרת חני (שם בדוי) ועוצרת את הדמעות בכוח. יומיים בלבד חלפו מאז פסיקת בית המשפט העליון כי האימוץ בטל, וייתכן שתוך 30 יום היא תיאלץ למסור חזרה את התינוק שקיבלה וגידלה מאז לידתו - אך היא עדין מתקשה ומסרבת לקבל את ההכרעה. "לא יודעת, לא יודעת" היא מלמלת מבולבלת לאורך כל השיחה.
ביום שלישי האחרון קבע בית המשפט העליון כי הפעוט בן השנה, שנמסר לאימוץ מבלי שאביו הביולוגי ידע על קיומו, יושב אל אביו. "בית המשפט על כל ערכאותיו, המחוזי והעליון, דנו בסוגיה משפטית טהורה - אם ההליך המשפטי של הכרזת קטין בר אימוץ כלפי אב לא ידוע היה תקין. משנקבע כי ההליך היה פזיז ולא נעשו מספיק מאמצים לאיתור האב, הורה העליון על ביטול האימוץ ונתן למדינה הארכה של 30 יום להגיש עילה אחרת לאימוץ התינוק", מסביר עו"ד מרדכי דוידוביץ', אשר ייצג את ההורים המאמצים. "רק לאחר מאבק נתנו לנו לפחות להשמיע את הצד של ההורים. גם כשביקשנו לערוך תסקיר מסוגלות הורית לאב התינוק לא נענו לדרישה שלנו".
חני ובעלה ניסו להביא ילדים במשך שנים רבות. לפני כ-10 שנים הם החלו בתהליך אימוץ והמתינו תשע שנים בתור בשירות למען הילד. "קיבלנו אותו אחרי 18 שנות נישואין וציפייה. קנינו לו עריסה, עגלה וכל מה שהוא זקוק לו - והכנו את הבית לקראתו", מספרת חני. "כשאחזתי אותו לראשונה, תינוק קטנטן ומתוק, הבטחתי כמו כל אימא שאגן ואשמור עליו. דמיינתי שאני מכניסה אותו לגן, לבית הספר. ועכשיו האדמה נשמטת לי מתחת לרגליים. זה כמו, השם ירחם, לאבד ילד. פשוט לאבד. אני לא מסוגלת לדמיין את הבית בלעדיו, לחשוב שלא יהיה עוד מי שיקרא לי 'אמא'. מאז שנודעה לנו החלטת בית המשפט, אני לא מצליחה לעכל. אני לוקחת אותו לגינה, מנדנדת אותו, מסתכלת על הצחוק והאושר שלו, ובוכה מהמחשבה על מה שהוא הולך לעבור - הנטישה והקריעה שהוא יחווה".
מה את חושבת על ההליך המשפטי שהתנהל?
"אני לא מבינה בעניינים משפטיים. אנחנו קיבלנו את הילד הזה, ואמרו לנו 'אתם אבא ואמא שלו'. נתנו לו את כל הנשמה, הוא חלק מאתנו, יחד אנחנו משפחה. הוא קשור אלינו ואנחנו קשורים אליו. זה מה שהוא מכיר. הוא ילד שלנו לכל דבר".
אבל יש לילד אבא ביולוגי שרוצה אותו.
"אני מבינה שהאבא לא ידע שיש לו ילד והוא רוצה אותו, אבל זה לא קשור אלינו. אני גם לא מדברת עלינו אלא על הילד, רחמנות עליו. תנסו לחשוב עליו. אני לא רוצה לחשוב על הרגע, הרגע שחס ושלום יקרעו אותו מכל מה שהוא מכיר ורגיל, וישימו אותו במקום זר אצל אנשים שזרים לו. נורא ואיום, מישהו היה מוכן להיות במקום הילד הזה? לעבור את הטראומה שהם רוצים שיעבור? זו פשוט אטימות. הוא לא חפץ הוא תינוק עם רגשות. כואב הלב".
אני מנסה לדבר עם חני על הרגשות והתחושות שלה, אבל היא תמיד חוזרת לתינוק ולחרדה שלה ממה שמצפה לו - וכשאני מתעקשת היא פורצת בבכי: "אני מאוד אוהבת אותו, אני מאד קשורה אליו. אני אמא שלו. הוא לא מכיר מציאות אחרת. הוא תינוק מאד חברותי, מתחבר מהר לילדים, אבל תמיד אפילו אצל השכנים הוא מחפש את הדמות שלי בסביבה שלו".
את חושבת על היום הזה? על אפשרות שיום אחד יבואו ופשוט ייקחו אותו?
"אני יודעת שזה עלול לקרות, זו חרדה תמידית", היא נאנחת. "המחשבה שזה יקרה מרגישה כמו סכין שננעצת בלב. זה פשוט כואב, כואב על הילד. אני לא רוצה לחשוב על התקופה הקשה שהוא יעבור. לא רוצה לחשוב. דואגת לו מאוד".
במכתב שמסרה חני באמצעות עורך דינה היא אומרת בהתרגשות: "יפה אמר בית המשפט המחוזי שתינוק איננו סחורה הממתינה על מדף עד שבעליה ידרוש אותה. אני מוסיפה שתינוק הוא גם לא חפץ. גם חפץ עלול להיסדק ולהישבר כשמטלטלים אותו, קל וחומר ילד. לכן צריך לשקול היטב מה עלול לקרות למתוק הזה אם יטלטלו אותו לפתע למקום אחר. ראוי גם לבדוק היטב אם התינוק יקבל את כל היציבות, החום והביטחון שאליהם הוא רגיל כעת. אנחנו מאוד מאוד מבינים את כאבו של האב הביולוגי, שלא ידע על קיומו, וזו בהחלט נקודה לזכותו - אבל אם הוא באמת רוצה בטובתו, שישאל את עצמו עם יד על הלב אם הוא מסוגל להעניק לילד את מה שקיבל בביתנו עד עתה".
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין התייחס גם הוא בפסק הדין לעניין המסוגלות ההורית של האב הצעיר בן ה-19: "בזהירות המתבקשת אציין כי תסקיר שירותי הילד אשר הוצג בפני בית המשפט לענייני משפחה מחדד את סימן השאלה לעניין החזרת הפעוט אל אביו בשלב זה. ניכר בעיניו שהוא אומר את אשר משפחתו מצפה ממנו לומר, בעוד אחותו היא שמעוניינת לגדל את הילד בפועל. נמצא כי המבקש הוא צעיר מאוד, מבולבל ולא מגובש".
בבית המשפט לענייני משפחה צוין אף מעצרו של האב הביולוגי למשך כמה ימים בגין פרסום תועבה ומעשה מגונה בילדה בת פחות מ-14. אמנם התיק נגדו נסגר שבועיים לפני הכרעת העליון מחוסר ראיות, אך כאמור כל אלו לא היוו משקל בהחלטה אם לבטל את האימוץ.
עו"ד שמואל מורן, אשר ייצג את אביו הביולוגי של הפעוט, מבהיר: "אנחנו לא דנים כאן בשאלה מי ההורים היותר טובים, אנחנו דנים בשאלה אם הליך האימוץ היה תקין - ואם התברר שהוא לא היה תקין אז התוצאה האוטומטית היא החזרת הילד לאב המאמץ. האב מאד נרגש ומצפה לפגוש את בנו".
תגובת האפוטרופוס לדין: "עורכות הדין מאיה חונגר ולידיה רבינוביץ' מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים מייצגות את הפעוט כאפוטרופוס לדין, במינוי מטעם בית המשפט, ואמונות על ייצוג טובתו בהליכים המשפטיים. בהתאם לחובתן המקצועית, הן הציגו בפני הערכאות השונות את מלוא המידע הנוגע לטובתו של הפעוט, רווחתו ובריאותו הפיזית והנפשית - הן ביחס למצבו אצל ההורים המיועדים לאמץ, והן ביחס למצב ההורים הביולוגיים ותכוניותיהם ביחס לפעוט. מדובר במקרה מורכב, סבוך ורגיש ובו פרטים נוספים, מרביתם חסויים, אשר הובאו במלואם בפני בית משפט העליון. האפוטרופוס לדין לומדות את פסק הדין שניתן לפני יומיים, תוך היוועצות באנשי מקצוע מתחום התפתחות הילד, כדי לגבש עמדתן בנוגע לטובתו של הפעוט והמשך ההליכים נוכח אמירות שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין".
עורכי דינו של האב הביולוגי, שמואל מורן ומתן חודורוב, מסרו בתגובה: "זה תיק קשה, מהקשים שיש בדיני משפחה, משפטית ואנושית. אנחנו שמחים עבור האב שעה שרצה לקבל את הילד שלו. הוא מקווה שהפרק החדש בחייו ייפתח בהקדם עם העברת הילד לרשותו. בהיבט המשפטי זה תיק מכונן, הן בנוגע לזכות היסוד להורות ולמשפחה, והן בנוגע ליחסים שבין האזרח לשרותי הרווחה. השופטים קיבלו החלטה נכונה ומאד אמיצה".
עורך דינם של ההורים המאמצים, מרדכי דוידוביץ', מסר בתגובה: "ההורים המיועדים לאימוץ ואני כבא כוחם קיבלנו בהפתעה גמורה את פסק הדין של בית המשפט העליון. אנו מכבדים את פסק הדין ולומדים אותו לעומק. הן בדיון בבית המשפט המחוזי והן בדיון בבית משפט העליון ביקשנו להורות על עריכת תסקיר מסוגלות הורית של האב הביולוגי, בפרט לאחר עזיבתה של האם הביולוגית, בטרם יחרוץ בית המשפט את גורלו של הפעוט. טובתו היא העקרון שלפיו צריכה להיות הכרעת הדין. יחד עם זאת, אנו מודים לבית משפט העליון על מתן 30 ימים נוספים ליועץ המשפטי לממשלה להגשת בקשת אימוץ חדשה".