"תקיפה ישראלית תביא לשואה": הדיון הדרמטי לפני ששת הימים
הפרוטוקלים חושפים את פרטי הישיבה הסוערת, שבוע לפני המלחמה, שבה נאבקו בשאלה אם לצאת למתקפה. ראש הממשלה אשכול ניסה להסביר לבכירי הצבא כי "דחייה היא בגרות מדינית" ומסר שדר סודי מנשיא ארה"ב: "הרוסים התריעו שיסייעו לערבים. מתקפת מנע מצד ישראל תביא לשואה"
ב-28 במאי, 1967, שבוע ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נאבקו אחד בשני הדרג הצבאי והדרג המדיני בישיבת קדם רמטכ"ל סוערת. 50 שנה אחרי נחשפים הפרוטוקולים של אותה ישיבה סוערת, שבה חשף בין היתר ראש הממשלה לוי אשכול על דיל שמנסים הרוסים לרקום עם האמריקנים ("אתם תדאגו לישראלים, אנחנו לערבים"), בכירי הצבא הביעו את אכזבתם על הדחייה ביציאה למתקפה והנשיא האמריקני שיגר מסר חריף: "אם ישראל תצא למתקפת נגד – תהיה שואה".
"במחנות הפליטים בירדן נושבת רוח של 'בקרוב תוחזר פלסטין', וייתכן שהצבא יפר פקודות ויפעל נגד ישראל", אמר בתחילת הדברים ראש אמ"ן דאז, אלוף אהרון יריב. לאחר מכן אלוף פיקוד דרום, ישעיהו גביש, פנה לשר יגאל אלון והצהיר: "מחר זו ההזדמנות האחרונה. הם (המצרים) הכניסו כוחות 'הסותמים' את כל הצירים. ניתן מחר 'לבלוע' דיביזיה".
ראש הממשלה לוי אשכול דיבר ארוכות בישיבה ואמר: "קיימת נכונות בינלאומית 'לפתור' את בעיית המייצרים. אתמול (27 במאי, 1967), היינו כפסע בין החלטה לביצוע. אשכול פירט כי קיימות בעיות מדיניות המכתיבות דחייה. עוד סיפר ראש הממשלה אשכול על איגרת שקיבל מראש ממשלת ברית המועצות, אלכסיי קוסיגין, יומיים לפני כן (26 במאי, 1967) ובה ביקש קוסיגין מאשכול לפתור את הנושא בדרכי שלום.
עוד צוין בפרוטוקול כי אשכול קיבל שדר סודי ביותר מנשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון, לפיו הרוסים מסרו לו כי ידוע להם שישראל מכינה מתקפה וביקשו ממנו למנוע זאת מכיוון שהערבים לא רוצים במלחמה. "הרוסים התריעו כי יסייעו לערבים", טען אשכול כי כך מסרו הרוסים בעצמם לג'ונסון. לפיו, הרוסים ביקשו שג'ונסון ידאג להרגעת המצב בצד הישראלי והם ידאגו לרגיעה בצד הערבי.
לבסוף הזהיר נשיא ארה"ב את אשכול כי פעולה מונעת מצד ישראל תביא לשואה, לא פחות.
"אלופי צה"ל מאוכזבים, הצבא מוכן ולא מופעל"
אשכול הסביר את הדחייה וההשתהות כ"בגרות מדינית" וזאת לאחר שלדבריו הוא רוצה לתת הזדמנות למעצמות העולם לפתור את הנושא בדרכי שלום. "אנו כאנשי צבא נוהגים לתכנן לטווח רחוק. אנו רואים שהמצב יהיה חמור יותר בעוד שבועיים ושואלים, 'מה יקרה אם המייצרים בכל זאת יהיו חסומים?", אמר לו על כך אלוף פיקוד דרום.
אשכול השיב לגביש: "אם הממשלה תגיע למסקנה כי הממשלה מרומה על ידי המעצמות אזי תחליט לפעול. בינתיים מתוך הכרתי את ג'ונסון, יש תקווה שיקיים אשר הבטיח".
אריק שרון, מפקד אוגדה 38 דאז שגם כן השתתף בדיון אמר: "היום ניסרנו במו ידינו את כוח ההרתעה של צה"ל. בכוחנו להשמיד את הצבא המצרי. הבעיה היא אינה המצרים, הבעיה היא קיום עם ישראל. חוסר יעילות מצידנו מגלה אזלת יד".
"לישראל אין תקומה ללא סיוע מבחוץ", גרס אשכול והוסיף: "אלופי צה"ל חייבים להבין את מקומם של המדינאים ולא לתת להרגשת אי שביעות הרצון להכריע את הכף".
האלוף אברהם יפה, שפיקד על אוגדה 31, פנה לראש הממשלה ואמר: "קיימת אכזבה אצל אלופי צה"ל, הצבא מוכן ולא מופעל, איש לא יעזור לנו אם לא נעזור לעצמנו. אנו כאנשי צבא מרגישים שלא נותנים לנו למלא את משימתנו".
תיקו: תשעה שרים בעד מלחמה, תשעה נגד
בסיכום הישיבה אמר ראש אמ"ן יריב: "במשך שבועיים ניסה המודיעין לברר את כוונותיו של נאצר. הוא משנה את כוונותיו חליפות. אני כראש אמ"ן נכשלתי, לא צפיתי האפשרות שבאה עלינו. אולם התאזנו מהר מאוד. גילינו כי אין זה נאצר שהכרנו בעבר. בעבר הוא לא רצה להסתבך, (עד סוף אפריל 1967) היה הוא מוכן להסתבך במלחמה ואף ליזום אותה. ספק אם ארה"ב תעמוד לצדנו".
אל"ם (במיל') ד"ר עמי גלוסקא, מרצה להיסטוריה צבאית-מדינית-ביטחונית של ישראל, מכיר היטב את הפרוטוקול של ישיבת קדם הרמטכ"ל שהתקיימה. "הממשלה לא הייתה כפסע מהחלטה לצאת למתקפה שבוע לפני", הבהיר גלוסקא.
"יום לפני כן היה שבת, ובמוצאי שבת חיכו לחזרתו של שר החוץ אחרי פגישה עם ג'ונסון. הממשלה התכנסה במוצאי שבת לישיבה שארכה עד לפנות בוקר. התברר שיש תיקו בממשלה – תשעה שרים בעד עמדת הצבא ותשעה נגד יציאה מיידית למלחמה. למרות שאמר כפסע, זה לא היה כך באמת".