הדו"ח שקק"ל ביקשה להסתיר: "אי סדרים במיליארדי שקלים"
חודשיים אחרי שמבקר המדינה התריע בדו"ח על "חשש לפלילים" בהתנהלות קק"ל, מתפרסם החלק המשלים: המבקר מצביע כי המדינה העבירה במשך שנים קרקעות לקק"ל ללא פיקוח ובניגוד לחוק, ולמעשה אין כל מידע מהימן כמה כספים חייבת המדינה לקק"ל ולהפך. קק"ל: "מחויבים לשקיפות"
בדו"ח המשלים צוין בין היתר כי המדינה העבירה קרקעות לקק"ל בהיקף של כ-50 אלף דונמים ללא כל פיקוח, ללא אישור ועדת הכספים כפי שמחייב החוק וללא ביצוע הערכת שווי הקרקע. העברת הקרקעות התבצעה כחלק מהתחשבנות בין קק"ל למדינה על הוצאות ניהול קרקעות, אולם המבקר מצא כי במשך עשרות שנים לא היה כל רישום ופיקוח של הוצאות אלו - ולמעשה אין כל מידע מהימן כמה כספים חייבת המדינה לקק"ל ולהפך.
בחלק העיקרי, שהתפרסם כאמור בינואר, מצא המבקר כי פרויקטים במאות מיליוני שקלים מומנו ללא סדר עדיפויות ברור. עוד נמצאו ניגוד עניינים בולט בין תפקיד חברי הדירקטוריון לתפקידים פוליטיים הנוגעים להתנהלותם בקק"ל ואי סדרים כספיים בהיקפים גדולים. בדו"ח הקודם אף הודגש כי לא מן הנמנע שיינקטו גם צעדים פליליים נגד חלק מהמעורבים, לאחר שהמבקר העביר חלק מהממצאים ליועץ המשפטי לממשלה.
לפני פרסום החלק העיקרי של הדו"ח נחשף ב-ynet תחקיר שהעלה חשש למעשי שחיתות לכאורה בקק"ל, הנוגעים לשימוש בכספי תורמים ובתקציב פרויקטים של הארגון לטובת מימון ארוחות יקרות במסעדות שבהם סעדו בכירים. לדוגמה, בכסף שנתרם לטובת חניכת "פארק האיקליפטוס" בבית שאן, השתמשו עובדים בקק"ל כדי לממן לעצמם, בין היתר, ארוחות יקרות במסעדות.
החלק הנוכחי, שחושף כאמור אי סדרים בהתנהלות סביב ניהול קרקעות בהיקפים של מיליארדי שקלים, לא פורסם עד כה בשל בקשה שהגישה קק"ל לוועדת המשנה החשאית לענייני ביקורת המדינה להטיל עליו חיסיון. הוועדה בחנה את הבקשה ולפני שבוע דחתה אותה והתירה לפרסם את החלק המשלים.
הקרן הקימת הוקמה בשנת 1901 לפי החלטת הקונגרס הציוני של ההסתדרות הציונית העולמית כדי לרכוש בתרומות העם היהודי קרקעות בארץ ישראל. עם הקמת המדינה נוסף לקק"ל עוד ייעוד מרכזי, והוא הכשרתן של הקרקעות בארץ להתיישבות "והפרחתן".
כדי להביא ליעילות ולחיסכון בפעילותן של המדינה וקק"ל, המחזיקות העיקריות בבעלות על קרקעות במדינה, נחתמה אמנה ב-1961 שבה סוכם כי יוקם מנהל מקרקעי ישראל (רמ"י) - והוא זה שירכז את ניהול המקרקעין שבבעלות המדינה, המקרקעין שבבעלות קק"ל והמקרקעין שבבעלות רשות הפיתוח. עוד נקבע אז כי יוקם מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק), שיעסוק בפיתוח בהכשרה ובייעור של כלל מקרקעי ישראל.
כיום, כ-93% משטח מדינת ישראל מנוהלים בידי רמ"י, כ-70% מהשטח בבעלות המדינה, כ-11% בבעלות רשות הפיתוח וכ-12%, שהם כ-2.5 מיליון דונמים, בבעלות קק"ל. לפי ההסדר באמנה, קק"ל אמורה לממן מתקציבה את הוצאות הפיתוח של המקרקעין שבבעלות המדינה, ולאחר מכן לקבל מהמדינה החזר בעבור הוצאות אלו.
ואולם, המבקר מצא כי בניגוד לנדרש באמנה, במשך השנים קק"ל לא מסרה למדינה דיווחים חצי-שנתיים על הוצאותיה של בגין פיתוח המקרקעין שבבעלות המדינה, ואילו המדינה לא התריעה על כך לפני קק"ל ולא דרשה לקבל דיווחים. עוד מצא המבקר כי עד שנות ה-90 לא נעשתה כלל התחשבנות כלשהי בין המדינה לקק"ל.
עם זאת, ב-1991 חתמו המדינה וקק"ל זיכרון דברים שלא לפרסום, ולפיו מפעם לפעם המדינה תעביר קרקעות שבבעלותה לקק"ל בתמורה להוצאות שקק"ל תוציא לפיתוח מקרקעין בבעלות המדינה. ואולם, התברר כי קק"ל לא הפרידה ברישומיה בין ההוצאות של קק"ל בגין פיתוח קרקעות המדינה לבין הוצאות קק"ל בגין פיתוח קרקעות קק"ל.
הוצאות אלו הסתכמו במשך כ-20 שנה ב-10.5 מיליארד שקל. במשך השנים שעברו לאחר חתימת ההסכם הועברו כ-50 אלף דונמים של מקרקעי מהמדינה לקק"ל מבלי שהנושא הועבר לאישור ועדת הכספים של הכנסת - מה שמחויב לפי חוק מקרקעי ישראל, ומבלי שנעשתה כל התחשבנות כספית לגבי ערכם של המקרקעין. המבקר ציין כי אין כל רישום ומידע מהימן לגבי ערך הקרקעות שהמדינה העבירה והיקף ההתחשבנות הדרוש "בשל מחדלי קק"ל והמדינה".
המבקר המליץ להורות לרמ"י להכין קובץ נתונים מדויק שבהתבסס עליו ייקבע סכום העסקאות, ועל המדינה לשקול אם יש מקום לשימוש בקרקע כאמצעי תשלום בהיקף כה נרחב.
קק"ל: "המדינה חייבת לקק"ל מיליארדים"
בתשובה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2015 טענה קק"ל כי "הקביעה לפי המדינה אינה יודעת אם היא זו שחייבת לקק"ל או שקק"ל היא זו שחייבת למדינה היא שגויה בעליל. אין כל ספק שמדינת ישראל חבה לקק"ל סכומי עתק של מיליארדי שקלים". מבקר המדינה מציין כי "טענתה האמורה של קק"ל מדגישה את ההתנהלות הבלתי תקינה של המדינה ושל קק"ל בנושא ואת הצורך בהסדרת ההתחשבנויות".מקק"ל נמסר היום בתגובה כי "קק"ל מאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. הנהלת קק"ל הנוכחית מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מנהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה ותמשיך בדרך זו, כדי להגשים את חזונה וייעודה למען העם היהודי ומדינת ישראל.
"התוספת לדו"ח, מתייחסת להסכם שנתחם בשנת 1991 והוגדרו בשעתו על ידי ממשלת ישראל כ'סודי' ואף ציינה שחשיפתו תפגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. קק"ל עודנה מאמינה כי השיקולים שעמדו בבסיס הטלת החיסיון נכונים גם בימינו אנו, אך ההחלטה בנושא נמצאת בסמכות ממשלת ישראל וכנסת ישראל, ומשהוחלט על ידי גופים אלה לפרסם את הדו"ח, אנו מכבדים זאת".
לפנייה לכתב/ת 
