ראש המוסד לשעבר מזהיר מאסון למפעל הציוני: "נדרשת מנהיגות שתוביל לדרך חדשה"
בנאום בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה הזהיר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו מפני האיום הדמוגרפי שאותו הגדיר כ"איום קיומי אחד, פצצת זמן מתקתקת". הוא אמר כי לישראל יש הזדמנות נדירה לבנות קשרים עם מדינות מוסלמיות רבות, "כל זה לא יתקיים אלא אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר"
ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו התריע היום (א') מפני האיום הדמוגרפי, שלדבריו מהווה את האיום הגדול ביותר על ישראל. "למדינת היהודים יש איום קיומי אחד", אמר פרדו בנאום שנשא בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה במכללה האקדמית נתניה, "זו פצצת זמן שמתקתקת כל הזמן ומזה זמן, באופן יוצא דופן בחרנו להטמין את הראש בחול עמוק-עמוק, להזין את עצמנו בעובדות אלטרנטיביות ולברוח מהמציאות תוך יצירת איומים חיצוניים שונים ומגוונים".
פרדו הוסיף והסביר כי "בין הים לירדן שוכנים בני שתי דתות - יהודים ומוסלמים. מספרם כמעט זהה. בין 2 ל-2.5 מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון ועוד 2 מיליון ברצועת עזה. תחברו את זה וזה פחות או יותר המספר שלנו היהודים בין הים לירדן. ערביי ישראל הם אזרחי המדינה לכל דבר ועניין ונהנים מזכויות שוות. שאר התושבים, שאינם יהודים שחיים ביהודה ושומרון חיים תחת כיבוש אותו הגדירה מדינת ישראל. לא אני, אלא ממשלת ישראל בשנת 67', לאחר מלחמת ששת הימים ועד הרגע הזה השאירו את המצב כמות שהוא. החוק בשטח הזה הוא כפי שאנחנו קבענו אותו, חוק השיפוט הצבאי ונתון למרותו של צה"ל".
ראש המוסד לשעבר הדגיש כי "ישראל צריכה לבחור מה היא רוצה, מה טוב עבורה, לא להיום אחר הצהריים אלא לשנים יבואו, להפסיק לטמון את הראש בחול, להתמודד עם המציאות הדמוגרפית והשאלה איזו מדינה אנו רוצים. החיים בצל עובדות אלטרנטיביות טומנים את האסון למפעל הציוני. הכתובת על הקיר, כל שנדרש הוא להרים את העיניים ולקרוא. הסיכון שלקח בן גוריון על היישוב בהכרזת המדינה קטן עשרות מונים מהסיכונים העומדים לפתחנו בהחלטות הנדרשות. המפתח להצעדת המדינה בכיוון נכון מחייב מנהיגות אמיצה שמוכנה להתמודד עם המציאות הלא פשוטה ולהוביל לדרך חדשה.
פרדו הוסיף והדגים את דאגתו בסיפור אישי. "בסוף השבוע חגגנו יום הולדת לאחת מנכדותיי, בת שבע", סיפר, "הסתכלתי עליה וחשבתי: בעוד עשור או שני עשורים כיצד תיראה מדינת ישראל, איזו מדינה אנו משאירים לדורות הבאים? אודה על האמת, מיום ליום גוברים חששותיי, כמי ששירת במערכת הביטחון קרוב ל-45 שנה מלוות אותי תחושות לא פשוטות. האם מעשינו היו והינם ברוח החזון הציוני?".
הוא התייחס ליחסים של ישראל עם מדינות ערב. "המפתח להשתלבות במרחב בנוי על קשרים כלכליים בין חברות תוך אפשרות תנועה בין מדינות לצרכי סחר ותיירות - כל זה לא יתקיים, אלא אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר".
ראש המוסד לשעבר טען עוד כי "מדינת ישראל בחרה לא לבחור מתוך תקווה כי הסכסוך יסתדר מעצמו. אולי הערבים ייעלמו יום אחד, אולי יקרה נס קוסמי, אולי ארה"ב והעולם יכריחו אותנו לקבל פתרון ויהיה מוצדק, אולי נגיע למדינה דו-לאומית כי לא ניתן יהיה להתיר את הקשר בין האוכלוסיות. כך זה כשלא מחליטים. הזמן אינו פוסק מלכת, המציאות משתנה ואיתה התנאים והחלופות לפתרון.
מוקדם יותר הופיע בכנס זה הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, שדיבר על האיומים העומדים בפני ישראל וגם על ההשפעה של המעורבות הרוסית בסוריה על פעילות צה"ל. "הייתה מעורבות ברמה כזו או אחרת במעגל הראשון סביב מדינת ישראל אבל מעורבות מתמשכת של הרוסים והאמריקנים בסוריה, במעגל הראשון סביב מדינת ישראל, מאפיינת את השנתיים האחרונות ותאפיין את המציאות שנראה בשנים הקרובות וזה גורם רב-משמעות והשפעה על הפעילות של צה"ל", אמר איזנקוט.
בהקשר הסורי ציין הרמטכ"ל את הצורך "למנוע התעצמות ממי שלא צריך להתעצם מנשק מתקדם" ואת הצורך לשמור על האינטרסים הישראליים.
ראש המוסד יוסי כהן נשא דברים והתייחס לאיום האיראני. "כל עוד משטר האייתולות קיים, עם הסכם הגרעין או בלעדיו, איראן תמשיך להיות איום ואתגר ראשון עבור ישראל". הוא הדגיש כי "איראן מפיצה את השפעתה הרעה באזור והיא לא ויתרה על שאיפותיה הגרעיניות הצבאיות". כהן מנה את האיומים נגד ישראל, ואמר: "חיזבאללה, חמאס ושאר ארגוני הטרור – מערכת הביטחון כולה צריכה להתמקד באיומים האלה, באויבים האלה, ללמוד אותם, להכיר אותם היטב לעומק, לפעול נגדם כל יום ולהכריע אותם אם וכאשר הדבר יידרש, והוא נדרש".
לפנייה לכתב/ת 
