כמחצית הישראלים: בעלי מוגבלות שכלית יכולים לעבוד אבל לא להחליט לבד על הכסף
דו"ח שהגישה עמותת אקי"ם לכנסת חושף שיפור ביחס למוגבלים שכלית, אך "עדיין רוב הציבור לא רואה בהם שווי זכויות שצריכים להיות חלק מהקהילה ועדיין נוקט כלפיהם גישה פטרנליסטית", לדברי המנכ"לית
מחצית מהציבור בישראל חושב שלאנשים עם מוגבלות שכלית לא צריכה להינתן זכות לקבל החלטות על השימוש בכספם על פי רצונם. כך עולה מ"מדד ההכללה" של עמותת אקי"ם, שנערך זו הפעם החמישית. הוא הוגש היום (א') ליושבי ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות בכנסת.
מנכ"לית אקי"ם, סיגל פרץ יהלומי, הסבירה באולפן ynet כי "הציבור אכן מתקרב לאנשים עם מוגבלות שכלית, יש שיפור, הציבור פחות חושש מהם, פחות חושב שהם מסוכנים או אגרסיביים. בעבר רק שליש חשבו כך. יחד עם זאת, עדיין יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, כיוון שרוב הציבור עדיין לא רואה באנשים האלה שווי זכויות שצריכים להיות חלק מהקהילה ועדיין נוקט כלפיהם גישה פטרנליסטית".
היא הדגישה כי מוגבלים רבים "הולכים לעבוד בבית מלון או במסעדה, מרוויחים משכורת, אבל הציבור חושב שהם לא צריכים לקבל החלטות על איך שהם מוציאים את הכסף הזה". פרץ יהלומי סבורה כי התפיסה מבוססת על "אי הכרה. ברגע שהציבור מכיר את האנשים שלנו, הם יודעים שהם צריכים לגור בשכונות, כשכנים שלהם, להיות בשוק העבודה החופשי, להיות במתנ"סים.
"אבל עדיין יש מין הסתייגות בציבור. כלומר, עולה מהסקר שאדם עם מוגבלות שכלית יגיש להם קפה הם מסכימים, שהוא יהיה איתם בבריכה במתנ"ס הם מסכימים. אבל ככל שהמעגלים מתקרבים לשכנות או למשל לחברות, הציבור מותח את הקו ומרביתו עדיין לא בשל לכך".
הסקר נערך בקרב 653 נשאלים על ידי מכון המחקר "שווקים פנורמה". עולה ממנו כי 26% מהציבור חושבים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרת לימודית ותעסוקתית נפרדת. 11% מהנשאלים אף סבורים שיש להרחיק אנשים מוגבלים מהקהילה וליצור עבורם מסגרות סגורות.
אך יחד עם זאת נמשכת מגמת השיפור בתחושת הפחד במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית (מ-11% במדד הראשון שנערך, ל-5% במדד הנוכחי), כמו גם במחשבה שאנשים עם מוגבלות שכלית עלולים להיות מסוכנים לאחרים (מ-22% במדד הראשון ל-13% במדד הנוכחי) או אגרסיביים כלפיהם (מ-26% במדד הראשון ל-15% במדד זה). 36% מהנשאלים בסקר סבורים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לעבוד אך ורק במסגרות תעסוקה מוגנות ונפרדות.
כשליש (31%) מהנשאלים אמרו כי הם אינם מסכימים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת אישור על טיפול רפואי בגופם. באקי"ם ציינו כי ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ההכרה הרווחת היום, ביחס לזכותם של אנשים לקבל החלטות על חייהם. הכרה זו אף עוגנה בשנה האחרונה בחקיקה בישראל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות המתוקן.
לדברי יו"ר אקי"ם ישראל, עמי אילון: "הכללה (Inclusion) מלאה של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, חיונית לקיומה של חברה ישראלית ערכית". לדבריו, מניתוח ממצאי מדד ההכללה החמישי של אקי"ם, עולה שכשליש מהציבור מכיר באופן אישי אדם עם מוגבלות שכלית, ובהתאם לכך עמדותיו חיוביות יותר. "ככל שהיכרות זו תתרחב, פחות אנשים יחשבו שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות סגורים ונפרדים".
פרץ יהלומי הסבירה עוד כי ישראלים רבים סבורים שיש לסייע לאנשים עם מוגבלות, אבל לא בקרבתם. "התופעה הזאת עדיין קיימת לצערי, אני יכולה לומר ממש בוודאות גדולה שאחרי שמפוררים את ההתנגדות הראשונה והשכנים מכירים את החבר'ה שלנו, זה משתפר פלאים".
את הדוח הגישו היום ליושבי ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות בכנסת - חברי הכנסת אילן גילאון, קארין אלהרר ונורית קורן.
לפנייה לכתב/ת 
