תיקים באפלה. סודות המשטר הרודני יוצאים לאור
יותר מ-100 אלף בני אדם נשלחו למחנות עבודה, 20 אלף נכלאו ו-6,000 מתו או נעלמו במהלך משטר הברזל הקומוניסטי באלבניה. כעת מקווים במדינה לרפא את פצעי העבר ולגלות את האמת עם פתיחת ארכיון המשטרה החשאית הידועה לשמצה: "רוצה רק קבר שבו נוכל להניח פרחים לבעלי ולבכות"
זה היה אחד המשטרים הקומוניסטים הכי אלימים בעולם: בעלה של אירינה סאלאקו נעלם לפני 40 שנה וכל אותו הזמן היא ניסתה לברר מה עלה בגורלו. כיום היא בת 84 והדבר היחיד שהיא יודעת זה שבעלה הוצא להורג על ידי ה"סיגורימי", המשטרה החשאית של אלבניה בתקופת המשטר הקומוניסטי. אותו משטר הטיל אימה על אוכלוסיית המדינה במשך עשרות שנים עד התפרקותו ב-1991.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
סאלאקו מקווה שעם פתיחת הארכיון גדוש המסמכים המסווגים של ה"סיגורימי" בפני הציבור, היא תמצא סוף סוף תשובות לשאלותיה. היא נולדה בברית המועצות לשעבר, הכירה את ג'אוויט כשלמדה בלנינגרד והלכה בעקבותיו לאלבניה שהייתה אז תחת משטר הברזל של הרודן אנוור הוג'ה.
בעלה נעלם והיא נשלחה עם שתי בנותיה למחנה עבודה
"נשלחתי עם שתי הבנות שלי למחנה עבודה ל-12 שנים", אמרה סאלאקו והראתה תמונה מצהיבה של בעלה והתאומות שלה בפארק. כמה שנים לאחר מכן, אחת הבנות שלה, אלנה, מצאה את כתב האישום נגד אביה ושלושה מסמכים שנוגעים להוצאתו להורג. אלא שבכל מסמך היה רשום תאריך אחר כך שלא ניתן היה לדעת מה מהם נכון. לבנות משפחתו של ג'אוויט גם אין מושג היכן הוא נקבר. "אין לי שנאה לאף אחד", אמרה אירינה. "הדבר היחיד שאני רוצה זה קבר שבו אני וקרובי משפחתי נוכל להניח זר פרחים ולבכות".
יותר מ-25 שנה לאחר נפילת הקומוניזם, הדיקטטורה של הוג'ה וסודותיה עדיין מרעילות את הפוליטיקה האלבנית, ורבים במדינה מקווים שפתיחת הארכיון תפתח דף חדש ותאפשר סוף סוף לפצעים להירפא. "פתיחת הארכיונים של המשטרה החשאית הקומוניסטית תעזור לחסל את הרוע שממשיך להרעיל את החברה האלבנית", אמר הסופר והמשורר האלבני איסמעיל קדארה. "זה כמו ניקוז מורסה - הליך כירורגי כואב, אבל כזה שחיוני".
20% מהאלבנים שיתפו פעולה עם המשטרה החשאית
מקורות לא רשמיים מעריכים שבסביבות 20 אחוזים מהאלבנים שיתפו פעולה עם ה"סיגורימי", הלשינו על פעולות "חשודות" של חברים, שכנים, עמיתים לעבודה ואפילו בני משפחה.
מקורות מודיעין מערביים מעריכים שכעשרת אלפים בני אדם עבדו עבור המשטרה החשאית האלבנית במהלך התקופה הקומוניסטית.
"הארכיון של הדיקטטורה כולל סודות כואבים עבור אלבנים רבים", אמרה ג'נטיאנה סולה, שסבהּ מת בכלא ושעומדת בראש הגוף שאחראי לפתיחת הארכיון של המשטרה החשאית הקומוניסטית.
המטרה: שאף משת"פ לא יכהן במשרה ציבורית
בשנת 2015 העביר הפרלמנט האלבני חוק לפתיחת הארכיון של "סיגורימי", ובדצמבר אשתקד הוקמה רשות עצמאית שנועדה לסייע לכל מי שמחפש מידע אישי עליהם מהתקופה הקומוניסטית או מידע על גורל יקיריהם.
המטרה העיקרית בפתיחת הארכיון הוא להבטיח ששום משתף פעולה לשעבר עם המשטרה החשאית יכהן במשרה ציבורית. אבל מטרה חשובה אחרת היא להכניס שקיפות לזירה הפוליטית השברירית של אלבניה, שבה עולות כמעט מדי שבוע טענות לשיתוף פעולה עם ה"סיגורימי", בין שבתקשורת ובין שבעת חילופי דברים בפרלמנט.
קשה מאוד להוכיח שיתוף פעולה של תושבים אלבנים עם המשטרה החשאית בעידן הקומוניסטי, ובמהלך 26 השנים האחרונות היו רק שני פוליטיקאים שהודו בפומבי שפעלו ביחד עם ה"סיגורימי". אישי ציבור פחות מוכרים עזבו בחשאי את עבודתם לאחר שהוטחו בהם האשמות בדבר שיתוף פעולה.
אף שהליך פתיחת הארכיון של המשטרה החשאית הקומוניסטית החל בדצמבר 2016, הוא איטי ומומחים מעריכים כי חשיפת האמת היא עניין שיכול להימשך יותר משנתיים.
עבור איגלי טוטוזאני, פתיחת המסמכים "היא צעד לעבר מבצע טיהור". טיהור מסוג זה כבר החל בצורה של רפורמה במערכת המשפט שבמסגרת נקבע שאנשים ששיתפו פעולה עם השירות החשאי הקומוניסטי או ניהלו איתו קשר כזה או אחר לא יוכלו לכהן כשופטים. דרישה דומה תחול גם על פוליטיקאים.
אולם למרות פתיחת הארכיון לציבור האלבני, לא בטוח שיינתנו תשובות לרוב השאלות. "מספר גדול של קבצים נהרס ב-1991 וב-1992, כשהקומוניסטים עדיין היו בשלטון", הסביר קסטריוט דרווישי, לשעבר ראש הארכיון במשרד הפנים האלבני. מסמכים רבים נוספים נעלמו או נהרסו במהלך מלחמת האזרחים במדינה ב-1997 שדירדרה אותה למצב של אנרכיה. "לא יהיה קל לקבוע את האמת, אבל חשוב לדעת אותה כדי לגלות הכול" על אחד המשטרים המדכאים ביותר של המאה ה-21", אמר הסופר והמשורר קדארה.
לפנייה לכתב/ת 
