דרס צעירה "ששמרה חניה" - וזוכה
תושב ת"א כבן 40 הואשם כי דרס והפקיר צעירה בחניית ביה"ח בני ציון בחיפה. הנהג טען להגנתו כי אכן פגע במתלוננת, אך לא בכוונה, ועזב את המקום "לאחר שהסיק שאינה זקוקה לעזרה". השופטת פסקה לטובתו: "תיאורו תואם את פרטי האירוע, גרסת המתלוננת הייתה בלתי עקבית"
בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה אתמול (ב') גבר כבן 40 מתל אביב מאישום של דריסת צעירה והפקרתה. זאת, למרות שבכתב האישום שהוגש נגדו נטען כי איים עליה, דרס אותה, חזר ודרס אותה שוב, ועזב את המקום מבלי להגיש לה עזרה.
המקרה אירע ביוני 2013 סמוך לבית החולים בני ציון בחיפה. בכתב האישום נטען כי המתלוננת עמדה ושמרה חניה לחברתה סמוך לבית החולים, אזור צפוף עם מעט מקומות חניה. הנאשם הבחין בחניה, ניסה להיכנס אליה ואיים על הצעירה שאם לא תזוז - ידרוס אותה. "הנאשם דרס את המתלוננת בכך שעלה עם הגלגל השמאלי הקדמי של רכבו על רגלה השמאלית", מתואר באישום. "הנאשם נסע ברוורס ושאל את המתלוננת אם היא זזה, המתלוננת השיבה בשלילה ואז הנאשם נסע קדימה ושוב דרס אותה בכך שעלה עם רכבו על רגלה השמאלית". נכתב כי לאחר מכן עזב את החניה מבלי שבדק את מצבה של המתלוננת או מבלי שהזעיק עזרה.
הנאשם מצדו אישר כי פגע במתלוננת, "למרות שנכנס לחניה בזהירות היות שהיא זזה במהלך האירוע". כמו כן מסר כי הוא שאל לשלומה, "ועזב את המקום לאחר שהסיק כי אינה זקוקה לעזרה רפואית או לסיוע".
השופטת, תמר שרון נתנאל, קבעה כי גרסת הנאשם, לפיה פגע במתלוננת בטעות ועזב את המקום רק לאחר שהבין כי אינה זקוקה לעזרה - אמינה יותר. השופטת קבעה כי יש לזכות אותו מהעבירות החמורות, וכי על עצם הפגיעה במתלוננת אין מחלוקת. "כל אחד מהצדדים סבר שהוא 'ראשון' והוא 'צודק'. התעקשות שני הצדדים הביאה אותם לאן שהביאה – את המתלוננת לפגיעה ברגלה ואת הנאשם לבית המשפט".
"תיאורו של הנאשם את אשר אירע תואם יותר את פרטי האירוע כפי שהתבררו", אמרה השופטת. "לעומת זאת, גרסת המתלוננת באשר לפרטי האירוע והאופן שבו נפגעה הייתה בלתי עקבית. המתלוננת עצמה שינתה את גרסתה הראשונית, לאחר שהתברר לה שעל פי גרסה זו לא הייתה יכולה להיפגע כפי שנפגעה". לדבריה המתלוננת לא שיקרה, אלא שבגלל שהייתה נסערת ונרגזת בעת האירוע, "היא ראתה את הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית ופירשה את אשר התרחש מנקודת מבט זו".
בנוגע לאישום האיום, עם זאת, למרות שבדיון המשפטי עלתה האפשרות שהנאשם אמר למתלוננת לזוז בתור אזהרה, כדי שלא תיפגע, פסקה השופטת כי בנסיבות בהן נאמרו הדברים אכן מהווים איום. היא זיכתה אותו איפוא מעבירות החבלה וההפקרה, אך הרשיעה אותו בעבירות של איום ופזיזות ורשלנות ברכב.
סניגורו של הנאשם, עו"ד שלומי שרון, בירך על הזיכוי "שהתקבל היום לאחר שלוש שנות מלחמה משפטית מתישה". לדבריו, אימץ בית המשפט באופן מוחלט את גרסת מרשו. בעניין ההרשעה באיומים: "אני מכבד את החלטת בית המשפט, אך איני מסכים עמה. זאת מאחר ולשיטתי הפרשנות המתחייבת מהאמירה 'זוזי על מנת שלא תיפגעי' היא אזהרה ולא איום. נמתין לסיום המלא של ההליך ואז נשקול את האפשרויות העומדות בפני מרשי".
הצעירה שנדרסה אמרה כי התאכזבה מהחלטת השופטת וכי היא שוקלת כעת את צעדיה. "אני ממשיכה לטעון שמדובר היה במעשה מכוון, אבל אני עוד לא יודעת אם יש לי כוחות לערער. זה היה כבר לפני ארבע שנים, וההליך הזה מכביד עלי", אמרה.
לפנייה לכתב/ת 
