מגמה באקדמיה: סטודנטים מעדיפים מכללות, יותר ערבים לומדים לתואר ראשון
דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפיין את העלייה בביקוש למכללות לעומת הירידה במספר המועמדים לאוניברסיטאות. הדו"ח מראה עלייה משמעותית במספר המועמדים הערבים להשכלה הגבוהה. וגם: פערים עצומים בפסיכומטרי
האוניברסיטאות ממשיכות לאבד סטודנטים לטובת המכללות, מספר הסטודנטים הערבים עולה משמעותית ובנים עדיין מעדיפים יותר מקצועות מדעיים לעומת הבנות. כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אודות מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בשנת הלימודים תשע"ו (2015-2016).
על אף התרחבותה של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות נרשמת ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בשנת תשס"ח עמד מספרם על 36,383 ואילו בשנת הלימודים הקודמת היו 31,048 מועמדים. מדובר בירידה של כמעט 15%. לעומת זאת, בקרב המכללות נרשמה בין השנים הללו עלייה של כמעט 7,000 מועמדים.
בשנת תשע”ו התקבלו בעדיפות ראשונה 66.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות לעומת 71.1% מהמועמדים למכללות האקדמיות. בין השנים תשע"ה-תשע"ו נרשמה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו באוניברסיטאות (מ-22.3% ל-25%), ואילו ירידה במכללות האקדמיות (מ-20.8% ל-15.1%).
בקרב האוניברסיטאות, שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בתחום החקלאות (87.2%) ומדעי הרוח (78.4%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (28.7%), מקצועות העזר הרפואיים (53.5%) ובתחום ההנדסה והאדריכלות (60.5%). במכללות האקדמיות, השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים בעדיפות ראשונה נמצאו בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה (80.2%), עסקים ומדעי הניהול (77.3%) ומדעי החברה (73.8%).
פער של 100 נקודות
דוח הלמ"ס מתייחס גם לשיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית. מהנתונים עולה כי באוניברסיטאות עדיין שיעור הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מזה שבמכללות, אך הולך ופוחת. בשנה האחרונה חלה ירידה גדולה באחוז הנבחנים הן באוניברסיטאות והן במכללות (10.4% ו-9% בהתאמה), וכך גם לאורך השנים: בשנת 2010, 90% מהמועמדים לאוניברסיטאות נבחנו בבחינה, ואילו בשנת 2016 רק 72% נבחנו. בשנת 2010 כ-60% מהמועמדים למכללות האקדמיות נבחנו, אך בשנת 2016 כבר פחות ממחצית נבחנו בבחינה הפסיכומטרית.
עוד עולה מהנתונים כי ישנו פער משמעותי של 100 נקודות בין ציון הפסיכומטרי הממוצע של המועמדים שהתקבלו לאוניברסיטאות, לזה של המועמדים שהתקבלו למכללות (617 נקודות לעומת 517 נקודות ,בהתאמה). הפער הזה קיים בכל תחומי הלימוד המועדפים.
המקצועות שבהם נמצא הפער הגבוה ביותר בציון הפסיכומטרי הממוצע בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו: ביולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ואילו הפער הנמוך ביותר נמצא בלימודי מזרח אסיה ומדעי הניהול-מערכות מידע.
המקצועות הסלקטיביים ביותר (שבהם נדרש ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד כי להתקבל בעדיפות ראשונה) באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (725), כלכלה ומדעי המדינה (710), מדעי המוח (694), ובמכללות הפרעות בתקשורת (618), פיזיותרפיה (613), הנדסת פלסטיקה (600).
אחוז הנשים מכלל המועמדים לאוניברסיטאות עמד בתשע"ו על 54.7% ובמכללות על 57.6%. כ-76% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 65.3% בקרב הגברים המועמדים.
70.4% מהנשים המועמדות למכללות האקדמיות התקבלו בעדיפות ראשונה, בהשוואה ל-71.9% בקרב הגברים המועמדים. מקצועות שבהם נמצא ביקוש בעיקר על ידי נשים (90-99%) היו בין היתר חינוך מיוחד, תולדות האמנות ועיצוב אופנה. המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על ידי גברים (מעל 85%) היו בין היתר הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסת אלקטרוניקה.
לפי נתוני הדו"ח, בשנים האחרונות נרשמת עלייה בשיעור המועמדים הערבים במכללות האקדמיות (מ-15.3% בתשע"ה ל-19.9% בתשע"ו) ובאוניברסיטאות (מ-19.4% בתשע"ה ל-19.8% בתשע"ו).
באוניברסיטאות ובמכללות היו פערים משמעותיים בין שיעורי הקבלה בעדיפות ראשונה של סטודנטים יהודים ואחרים לבין סטודנטים ערבים (70.3% לעומת 49.4% באוניברסיטאות, 72.6% לעומת 64.5%, במכללות).
מקצועות הלימוד שבהם יותר משליש מהמעדיפים היו ערבים הם בין היתר שפה וספרות ערבית, תרבות ואמנות, שפה וספרות אנגלית, מדעי הרפואה המעבדתית, לשון עברית, סיעוד, הכשרה להוראה ורוקחות.
לפנייה לכתב/ת 
