עומדים כצוק איתן. הברקזיט בגיברלטר בעין ישראלית
בטריטוריה הבריטית חוששים שספרד תגביל את התנועה אליה וממנה עקב התנתקות הממלכה מהאיחוד האירופי, אך כמו שאומרים "דלת אחת נסגרת ואחרות נפתחות". ישראלים שחיים בגיברלטר על המכשול וההזדמנות בברקזיט
תוצאת משאל העם בבריטניה על ההתנתקות מהאיחוד האירופי תפס את גיברלטר בהפתעה רבה ובתדהמה. באותו ערב גורלי של ב-23 ביוני 2016, לא היה כמעט לאף אחד מתושבי גיברלטר ספק שבריטניה תצביע בעד הישארות באיחוד האירופי.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ציוצי מלחמה: בריטניה וספרד שוב רבות על גיברלטר
באותו ערב חזרנו ממופע מוזיקה מרהיב שנערך במערת הנטיפים המפורסמת של גיברלטר. הספקנו עוד לעצור להרמת כוסית עם חברים במלון האונייה המפואר שנפתח בגיברלטר לפני כשנתיים ותוך כדי שיחה קלטנו כמה תיירים בריטים מתלחששים על כמה שהם מקווים שבריטניה תצביע להתנתק מאירופה. העדפנו להדחיק את מחשבות מסוג זה ולהתעלם. כשחזרנו הביתה צפינו בטלוויזיה שידור תוצאות המשאל הבריטי: בגיברלטר, טריטוריה בריטית, הצביעו 96 אחוזים בעד הישארות באיחוד האירופי. יותר אופטימיות מזה אי אפשר היה לבקש. הלכנו לישון בביטחון שלמחרת יהיה עוד יום שמשי, שגרתי ורגוע. השאר היסטוריה.
יודעים כל פעם להמציא את עצמם מחדש
תשעה חודשים לאחר מכן והמצב בגיברלטר הרבה יותר אופטימי. המקומיים נתחו את פרופיל הלקוחות שלהם והגיעו למסקנה שבמגזרים רבים כגון הפיננסים, הגיימינג, והנדל"ן, בין 70 ל-80 אחוזים מהפעילות היא מול לקוחות בריטים, שלהתנתקות מהאיחוד האירופי לא תהיה שום משמעות מבחינתם. מעבר לכך, הכלכלה של גיברלטר איתנה כסלע וידעה להתמודד היטב עם משברים קודמים, וכל פעם יודעת להמציא את עצמה מחדש. כך היה בשנות ה-70 כשהדיקטטור הספרדי פרנקו, ששלט בספרד (ותמך באדולף היטלר בימי מלחמת העולם השנייה), החליט לסגור את מעבר הגבול בין ספרד לבין גיברלטר על מנת ללחוץ על הגיברלטרים שיעברו לשלטון ספרד.
הגבול בין גיברלטר לספרד היה סגור לגמרי למשך 16 שנים משנת 1969 ועד 1986, כשספרד הצטרפה לאיחוד האירופי ונאלצה לפתוח גבול זה כחלק מחופש התנועה במדינות האיחוד.
החשש: הגבלת חופש התנועה מספרד ואליה
וכאן בעצם נמצא שורש הבעיה של הברקזיט עבור גיברלטר - החשש שלאחר ההתנתקות מהאיחוד האירופי, יהיה לספרד תירוץ מושלם להגביל את חופש התנועה בגבול בין שתי המדינות.
כלכלת גיברלטר תלויה בחופש התנועה עם ספרד. האבטלה בגיברלטר היא כמעט אפסית (פחות מחצי אחוז) ומדי יום נכנסים לטריטוריה הבריטית יותר מ-12 אלף עובדים מספרד השכנה על מנת לעבוד בעיקר בחנויות, בתי מלון, מסעדות ובענף הבנייה. בתור מדינה שלא מייצרת שום דבר (אין מגזר תעשיה ואין חקלאות), גיברלטר גם תלויה מאוד בגבול היבשתי עם ספרד לצורך שינוע סחורות ומוצרים לבתי העסק והסופרמרקטים שלה. לגיברלטר מגיעים מדי שנה יותר מעשרה מיליון מבקרים - מספר עצום יחסית לגודלה הקטן. רוב המבקרים (כ-90 אחוזים) מגיעים דרך מעבר הגבול היבשתי עם ספרד וחלקם מגיעים דרך האוויר לשדה התעופה של גיברלטר, או דרך הים על גבי כ-200 אוניות קרוז העוגנות בגיברלטר מדי שנה. הגבלות במעבר הגבול עלולות להשפיע ישירות על תנועת התיירים.
אין מע"מ, אין מס על רווחי הון ואין מס ירושה
אי אפשר שלא להזכיר גם את יתרונות המיסוי של גיברלטר הכוללים מס חברות של 10 אחוזים בלבד (כשהכנסה שמקורה מחוץ לגיברלטר פטורה ממס בגיברלטר), אין מע"מ, אין מס על רווחי הון, אין מס על דיבידנדים, אין מס ירושה, אין מס שבח, ותקרת המס ליחידים היא 25 אחוזים בלבד.
מה שבטוח הוא שכתוצאה מתהליך הברקזיט, הגיברלטרים הפנימו שעליהם לחשוב יותר "מחוץ לקופסה" ולפתח קשרי מסחר מעבר למדינות האיחוד. לשכת המסחר גיברלטר-ישראל שהקמנו בשיתוף פעולה עם ראש השרים של גיברלטר (ראש הממשלה המקומי), משרד הכלכלה בישראל ושגרירות ישראל בבריטניה, מקבלת פניות רבות בימים אלו מגורמים מקומיים המעוניינים לפתח הזדמנויות עסקיות עם ישראל. לפני כחודש אף הבאנו לארץ את המשלחת העסקית הראשונה בהיסטוריה מגיברלטר, שנפגשה עם גורמים מובילים מתחום ההייטק וההשקעות, נהנתה מקבלת פנים חמה בכנסת על ידי סגן יושב ראש הכנסת ח"כ חיליק בר, ועל ידי גורמים בכירים במשרד הכלכלה ומשרד החוץ.
מצדו השני של המתרס, גם הישראלים מגלים התעניינות מוגברת בגיברלטר ובשנה האחרונה ליווינו מעל 30 גורמים עסקיים מישראל שהגיעו לעשות עסקים בגיברלטר.
גיברלטר גם מסתכלת למדינות מצדו הדרומי של המצר. הקרבה הפיזית של גיברלטר לאפריקה (מרוקו נמצאת כ-24 קילומטרים בלבד מהצד השני של מצר גיברלטר), ממצבת את גיברלטר גם כשער כניסה אלטרנטיבי ליבשת האפריקנית שמדרום. בגיברלטר קיימות חברות אחזקה רבות שבבעלותן חברות הפועלות באפריקה. דבר זה מקל עליהן בכל הקשור להעברת הכספים מאפריקה וכן בתשתיות בקרה וניהול מפותחות.
אין ספק שהברקזיט מהווה מכשול לכלכלת גיברלטר, אך כמו שאומרים "דלת אחת נסגרת ושבע אחרות נפתחות", וממשלת בריטניה מחויבת להגן על האינטרסים של גיברלטר ולכלול אותה בכל "עסקה" שתיסגר מול האיחוד האירופי. לא לשווא ידועה גיברלטר כצוק איתן.
ערן שי הוא נשיא לשכת המסחר גיברלטר ישראל ומנכ"ל חברת Benefit Business Solution Ltd הפועלת מגיברלטר
אילת מאמו שי היא יו"ר לשכת המסחר גיברלטר ישראל, מחברת הספר "רילוקיישן דרלינג רילוקיישן" ויוזמת יום הרילוקיישן הישראלי בתפוצות
לפנייה לכתב/ת 
