הצעת חוק: הגדלת המענק לניצולים שעלו אחרי 1953
על פי ההצעה, יינתן מענק של כ-12 אלף שקל בשנה במקום 3,600 שניתן כיום ומוביל את הניצולים אל מתחת לקו העוני. העלות המוערכת: 650 מיליון שקל. ח"כ אלעזר שטרן, מיוזמי ההצעה: "יום השואה הוא יום הכיפורים ביחס לניצולים"
הצעת חוק משותפת של חברי הכנסת אלעזר שטרן ודב חנין, מציעה לתת הטבות כלכליות לניצולי שואה שעלו לישראל לאחר שנת 1953, במטרה להוציא ממעגל העוני. על פי ההצעה, המענק השנתי, שכיום עומד על 3,600 שקל בשנה, יעמוד על כ-12 אלף שקל. על פי ההערכות, עלות הצעת החוק נאמדת ב-650 מיליון שקל בשנה.
בישראל חיים כיום כ-78 אלף ניצולי שואה שעלו לאחר שנת 1953. בשל עלייתם המאוחרת הם לא זכאים לזכויות רבות שאותן מקבלים על פי חוק "נכי רדיפת הנאצים" כל מי שעלו לפני 1953. בפועל, מדובר בהבדל תהומי בפיצוי, משום שהעולים מוקדם יותר מקבלים בנוסף גם רנטה חודשית של 2,248 שקל, שיחד עם דמי הבראה מגיעים ל-29 אלף שקל בשנה. מאחר ולא ניתן להשוות את תנאיהם בשל מגבלות תקציביות, הצעת החוק החדשה מבקשת להגדיל את הרנטה החודשית של העולים מאוחר לסכום של 1,000 שקלים בחודש, פי שלוש מהמענק שהם מקבלים כיום.
ח"כ שטרן, המשמש גם כיו"ר השדולה למען ניצולי השואה, אמר במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ד') כי יום השואה הוא יום הכיפורים של החברה בישראל ביחסה לניצולים. "מדינת ישראל צריכה לגשת לניצולי השואה ולא לחכות שהם יבואו אליה. בשנים האחרונות מדינת ישראל פועלת למען ניצולי השואה אבל יש ניצולים שנשארו מאחור ויש כאלה שמקבלים קצבאות מגרמניה ומצבם הורע. נדע כממשלת ישראל לפעול מול ממשלת גרמניה כדי לדרוש את הזכויות שלהם", אמר שטרן.
לגבי הסיכוי שהצעת החוק תעבור אמר: "קיבלתי ממשרד האוצר עדכון שהם עושים עבודה ותהיה בשורה, אבל מאז אני מחכה. הצעת החוק כבר זמן רב על הנייר ומאז רצינו שהממשלה תחליט להעביר את זה גם בלי השם שלי על הנייר, אבל כבר אי אפשר לחכות".
ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר משותף בשדולה למען ניצולי השואה, אמר כי לאחר ההטבות של שר האוצר כחלון למעמד הביניים שהוצגו אתמול יש להמשיך בצעדים חברתיים כדוגמת הטבות לניצולי השואה. "יש הבנה בדרגים הגבוהים של משרד האוצר וזאת שאלה פוליטית. לחוק יש עלויות ויש כסף בקופת המדינה", טען חנין. "האוצר צריך להשתמש בכסף לטובת מטרות חברתיות, ואנחנו אומרים לממשלה, במקום להוריד היום מס חברות צריך לעשות תיקונים חברתיים ולדאוג לניצולי השואה. שנת 1953 היא היסטורית אבל אסור שזה יבחין בין אנשים לאנשים שעברו את אותן הזוועות רק כי עלו לארץ בשנים שונות".
עו"ד אביבה סילברמן, מנכ"לית עמותת "אביב לניצולי שואה", אמרה כי רבע מהניצולים בישראל חיים בעוני. לדבריה, ניתן לראות בבירור שתי קבוצות: זו שעלה לישראל לפני 1953 וזו שאחריה.
משה שטקל בן ה-79, ניצול שואה מרומניה, הדגים את הבעיה. לדבריו, אביו נלקח למחנה כפייה והוא וששת אחיו נשארו עם אימם. "לקראת סוף המלחמה שלושה מהאחים שלי הורשו לעלות לישראל. בדרך הם נתפסו על ידי הבריטים והוגלו לקפריסין", סיפר. "אני וההורים נשארנו ברומניה וביקשנו להתאחד עם המשפחה, אך רק בשנת 1958 קבלנו אישור לעלות לישראל ושילמנו כופר גדול. היום שלושת האחים שלי שעלו ב-48 מקבלים קצבה חודשים רנטה ושלושה אחים אחרים לא מקבלים כלום, למרות שגם אנחנו עברנו את התלאות כמו האחים שלנו. אנחנו רוצים להשוות את התנאים שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
