בני נוער מבקרים ניצולי שואה: "זכיתי בסבא"
בפרויקט "מחוברים" מגיעים צעירים לבתי קשישים ומסייעים להם להתאקלם במציאות הטכנולוגית. אבל היחסים ביניהם מתפתחים לחברות אמיתית. "אתם ממש משפחה", אומר קרול רגנשטריף למרק, שמלווה אותו שנים
מרק שאקלר וחברו ג'ורדונו באסו ליוו את ניצול השואה דני קרול רגנשטריף במסגרת פרויקט "מחוברים" עוד כשהיו תלמידים במכללת גבעת רם בירושלים. היום שניהם כבר חיילים אך עדיין לא מוותרים על המסורת – לבקר את דני בכל הזדמנות שיש להם. שניהם משתתפים בפרויקט "מחוברים", תוכנית משותפת של אורט ישראל והקרן לרווחה לנפגעי השואה, שמטרתה לסייע לניצולים להתמודד עם הבדידות על ידי יצירת קשר בינם לבין תלמידים מתנדבים, המקנים להם מיומנויות מחשב וכניסה אל עולם התקשורת והאינטרנט.
בשנה שעברה הם קיבלו על כך את פרס עיריית ירושלים. "מהרגע הראשון שנחשפתי לפרויקט הבנתי שזה בשבילי, שזאת הדרך שלי לעזור", אמר מארק. "כשהגענו לקרול התחיל המסע המשותף שלנו. המטרה העיקרית הייתה ללמד אותו כיצד להשתמש במחשב על מנת שיוכל להסתגל לעולם הטכנולוגי. להפתעתנו, הגענו למצב שבכל מפגש אנחנו מדברים ועושים דברים אחרים ופחות עובדים עם המחשב.
לדעתי זאת המטרה בעקיפין: לגרום לאדם להיות בקשר עם אנשים אחרים. במילה אחת, התחברנו.
"המסר שאני רוצה להעביר הוא שאין דבר כזה 'אין לי זמן להתנדב'. יש דבר כזה 'לא רוצה'. תמיד אפשר למצוא זמן ויש הרבה דרכים לעשות את זה. אחרי הכול, התרומה המשמעותית ביותר היא למתנדב עצמו. כששואלים אותי מה נותנת לי ההתנדבות אני עונה שקיבלתי בן משפחה. זכיתי בסבא חם ואוהב".
רגנשטריף: "בגיל 70 פלוס אני יכול לראות את העולם דרך המחשב שקיבלתי במתנה. הכניסו אותי לעולם המודרני. לא חלמתי שיהיה לי דבר כזה. לצערי היכולות הכספית והבריאותית שלי הן נמוכות מדיי בשביל להגיע לבד לחלום שהגשמתם לי. מרק היקר וג'ורדנו היקר, אתם ממש משפחה שלי ואני חושב שגם של שאר המחוברים".
לפנייה לכתב/ת 
