משפחת טראמפ כבשה את רשימת 100 המשפיעים
דונלד, איוונקה, ג'ארד: המשפחה הנשיאותית מככבת ברשימה השנתית שמפרסם המגזין "טיים". נתניהו, מסי ורונאלדו בחוץ, הטרוריסט האיראני קאסם סולימאני בפנים
בפוליטיקאים המופיעים ברשימה אפשר למצוא את ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת הודו נרדרה מודי, שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און ונשיא סין שי ג'ינפינג. גם הסנאטורית הדמוקרטית האמריקנית אליזבת וורן, שכיכבה בקמפיין הבחירות של הילרי קלינטון והוזכרה כמי שייתכן שתהיה בעתיד מועמדת לנשיאות, נמצאת ברשימה. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שהופיע ברשימה כמה פעמים מאז נבחר לראש הממשלה, נעדר ממנה הפעם.
עוד נמצא ברשימה ראש הבולשת הפדרלית של ארה"ב (FBI) ג'יימס קומי, שרבים סבורים כי התנהלותו בפרשת האימיילים הסודיים של הילרי קלינטון השפיע מאוד על תוצאות הבחירות, ושכעת מנהל גם את החקירה סביב ההתערבות הרוסית בבחירות והקשרים שאולי היו בין גורמים בממשלת רוסיה לבין אנשי טראמפ לפני הבחירות. גם שר ההגנה האמריקני ג'יימס מאטיס והאפיפיור פרנסיסקוס מופיעים ברשימה, ולצדם "הנשיא המקלל" מהפיליפינים רודריגו דוטרטה ברשימה ומייסד אתר ההדלפות ויקיליקס ג'וליאן אסנג'.
ב"100 המשפיעים" כלל "טיים" כהרגלו גם רבים שאינם פוליטיקאים או אנשי צבא: באמנים המופיעים ברשימה ריז אחמד, אמה סטון, אד שירן, אלישיה קיז, ראיין ריינולדס וג'ון לג'נד. בספורטאים ברשימה אפשר למצוא את כוכב ה-NBA לברון ג'יימס, שחקן הפוטבול טום בריידי, המתעמלת סימון ביילס והכדורגלן הברזילאי ניימאר. ליואנל מסי וכריסטיאנו רונאלדו, למקרה שתהיתם, מחוץ לרשימה.
סולימאני: "ג'יימס בונד וליידי גאגא באדם אחד"
על כל אחד מ-100 הנבחרים פרסם ה"טיים" טור שכתב ידוען או איש בעל השפעה אחר. על טראמפ כתב יו"ר בית הנבחרים פול ראיין: "הוא מוצא תמיד דרך לדאוג שהדברים ייעשו. כשרבים כל כך, בזמנו גם אני, לא ראו איך הוא יכול להצליח, דונלד טראמפ רשם ניצחון היסטורי וכתב מחדש את חוקי הפוליטיקה האמריקנית. הוא לעולם אינו פוחד מקרב, וקבע לעצמו משימה – להילחם עבור האנשים החשים ששכחו אותם".
על פוטין כתב מנהיג ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'וב: "פוטין התמודד עם משבר שירש מקודמו בתפקיד והצליח לייצב את העניינים, לשמר את המדינה הרוסית ולשפר את מצבה הכלכלי. בשלב הראשון צעדים מסוימים בעלי אופי של משטר אוטוריטרי היו מוצדקים. המחיר של זה היה פרלמנט, מערכת משפט וחברה אזרחית מוחלשים – ותקשורת פחות עצמאית. עם הזמן הפגמים נעשו בולטים יותר... בכל שנה פוטין נואם בפרלמנט ומדגיש את הבעיות, אבל אי אפשר לפתור אותן בלי שינוי במערכת הממשל. אני משוכנע שרוסיה יכולה לשגשג רק באמצעות דמוקרטיה. רוסיה מוכנה לתחרות פוליטית, למערכת רב-מפלגתית אמיתית, לבחירות הוגנות ולחילופי ממשלה כדבר שבשגרה".
על קאסם סולימאני כתב קנת מ' פולק, איש ה-CIA לשעבר ומומחה לפוליטיקה של המזרח התיכון: "עבור השיעים במזרח התיכון הוא ג'יימס בונד, ארווין רומל וליידי גאגא באדם אחד. למערב הוא המפקד של כוח קודס, האחראי על ייצוא המהפכה האיראנית, תמיכה בטרוריסטים, חתירה תחת ממשלות פרו-מערביות וניהול מלחמות החוץ של איראן. הכוח שבראשו הוא עומד הוא הפטרון של חיזבאללה, חמאס וטרוריסטים אחרים הפועלים נגד ישראל. כשמשטר אסד היה על סף תבוסה ב-2012, סולימאני היה האיש שהביא לסוריה אנשי מיליציות שיעים מלבנון, מעיראק ומאפגניסטן. ב-2015 הביא גם את הרוסים. כשדאעש כבש שטחים נרחבים בצפון עיראק, סולימאני היה האיש שחימש את המיליציות השיעיות וארגן את ההגנה על בגדד, האזור שבו הארגונים הקשורים אליו נהגו להציב מארבים לכוחות אמריקניים. סולימאני הוא גם גאון תעמולה – הוא נוהג לפרסם תמונות סלפי משדות הקרב ברחבי האזור כדי לשכנע אחת ולתמיד שהוא הרב-אמן במשחק השחמט של המזרח התיכון".
על ג'ארד קושנר כתב מזכיר המדינה האמריקני לשעבר הנרי קיסינג'ר: "העברת הנשיאות ממפלגה למפלגה היא אחד הדבר המסובכים ביותר בפוליטיקה האמריקנית... ככל שהנשיא הנכנס בקיא פחות במבנה הממשל וככל שהפער גדול יותר – כך כבדה יותר האחריות על היועצים המתבקשים לגשר על הפער. את החלל הזה ממלא כבר קרוב לארבעה חודשים ג'ארד קושנר".
לפנייה לכתב/ת 
