במזרח אירופה לא ממהרים להחזיר רכוש שנגזל מיהודים
דו"ח שיוצג מחרתיים קובע כי רכוש פרטי וציבורי שנגזל מיהודים בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה טרם הושב. זאת בניגוד להצהרת טרזין. עיקר הבעיה: בפולין ובמדינות הבלטיות. הדו"ח יוצג בוועידה בינלאומית בבריסל ושם יקראו למציאת פתרונות לסוגיית הרכוש
מחקר מקיף, שיוצג מחרתיים (ד') בוועידה בינלאומית, קובע כי מעל 70 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נותר חלק משמעותי מהרכוש שנגזל מהיהודים בזמן השואה בידי אלו שאינם בעליו החוקיים. במדינות כמו פולין, שם לא נותרו כמעט יהודים אחרי השואה, נרשם האחוז הגבוה ביותר של רכוש ללא יורשים.
הדו"ח בדק את מצב השבת הרכוש לאחר השואה באירופה, ונחשב למקיף ביותר מסוגו. הוא בוחן את כל החקיקה המשמעותית שהועברה על ידי 47 המדינות החתומות על הצהרת טרזין משנת 2009, שקראה לפעול להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה.
המחקר מצביע על כך שרוב מדינות מערב אירופה מילאו במידה רבה אחר העקרונות שבהצהרת טרזין. לעומת זאת, רבות ממדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות לשעבר, ובמיוחד פולין ובוסניה הרצוגובינה, עדיין לא עמדו בהתחייבויותיהן. לפיכך, חלק ניכר מהנכסים שהופקעו מיהודי אירופה טרם הושבו.
יהודים בגטו ורשה בפולין. לא נותר כמעט זכר והרכוש הולאם(צילום: Gettyimages)
יהודים בגטו קוטנו בפולין(צילום: Gettyimages)
הצהרת טרזין ביטאה עקרון שזכה להכרה רחבה ולפיה אף מדינה לא צריכה להפיק רווחים מרכוש ללא יורשים, וכי יש לדאוג לניצולי שואה נזקקים שעל פי ההערכות רבע מיליון מהם חיים בעוני. עם זאת, במרבית מדינות מזרח אירופה, רכוש שנותר ללא יורשים הועבר לרשות המדינה ומעולם לא הושב. מדינות מסוימות, כמו למשל קרואטיה, ליטא, מקדוניה וסלובניה, מאפשרות הגשת תביעות רכוש לאזרחיהן בלבד.
עוד נמצא כי מידת היענותן של מדינות מזרח אירופה בנוגע לרכוש קהילתי גבוהה יותר מאשר לרכוש פרטי. אך בלטביה, למשל, הבעלות על רכוש דתי-קהילתי יהודי שנויה במחלוקת ועל כן הרכוש אינו מקבל התייחסות במסגרת חוק ההשבה. בנוסף, חוק שעבר בקרואטיה בתחילת 1990 מכסה רק רכוש שהוחרם בעידן הקומוניזם, אינו כולל רכוש שנלקח בזמן השואה ואינו מכסה רכוש שהיה בבעלותם החוקית של גופים יהודיים. בפולין, נתקבלה פסיקה רק בפחות ממחציתן של 5,550 תביעות רכוש קהילתי שהוגשו במסגרת חוק ההשבה משנת 1997.
בדו"ח מציינים כי רמת ההיענות לסוגיית הרכוש ללא יורשים, לפי הצהרת טרזין, היא הנמוכה ביותר בהשוואה לרכוש הפרטי והקהילתי. תריסר מדינות אירופיות עדיין לא העבירו חקיקה מיוחדת לרכוש ללא יורשים ובהן בוסניה-הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מונטנגרו, סלובניה ופולין. קיימת סבירות גבוהה, כך על פי הדו"ח, כי בפולין ובמדינות הבלטיות, שבהן מרבית היהודים לא שרדו את השואה, נמצא האחוז הגבוה ביותר של רכוש ללא יורשים.
ברומניה, מצאו מחברי המחקר, קיים חוק המתייחס לרכוש ללא יורשים, אך הוא מעולם לא יושם באופן משמעותי. במקרה של הונגריה, המדינה נקטה במספר הליכים חקיקתיים בהתייחס לרכוש ללא יורשים מאז 1997, אך הקהילה היהודית רואה בצעדים אלו רק כ-"מקדמה" מצד הממשלה ביחס לערכו של כלל הרכוש בהונגריה.
גדעון טיילור, יו"ר ועדת התפעול בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) בירך על הדו"ח. "הדו"ח שופך אור על כישלונן של מדינות מסוימות להתייחס לעבר, ולהשיב את שנלקח", אמר טיילור. "בשנים האחרונות חלה התקדמות בהשבה ופיצוי עבור רכוש שנבזז, אך בעוד הניצולים הולכים ועוברים מן העולם, על אירופה להבטיח כי כל המדינות תעמודנה בהתחייבויותיהן הבינלאומיות".
כאמור, הדו"ח יוצג בוועידה בינלאומית שתתקיים בפרלמנט האירופי בבריסל מחרתיים, בחסות נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טייאני. הוועידה תקרא למוסדות האיחוד האירופי לתמוך במציאת פתרונות להשבת הרכוש היהודי הגזול.
פורסם לראשונה 23/04/2017 23:51
לפנייה לכתב/ת 
מעל 70 שנה אחרי, הרכוש טרם הוחזר
מומלצים
