חן, החלל מהשיר "פרי גנך" שילדים נקראו על שמו
סגן חן ברוד היה בן 22 כשנפל בגבול לבנון. חבר ילדותו יוני רועה כתב את השיר המוכר ששרו אביבה אבידן ואלי לוזון, ואמו מספרת שלפחות 10 אנשים קרויים חן על שמו. "שאלו אם אני מוכנה ומסכימה, זה היה כל כך מרגש". אחת מהם היום חיילת: "ממשיכה את הדרך שלו"
"אחרי שהוא קיבל את דרגות הקצונה והגיע הביתה, הוא שאל אותי 'אמא, אם אני אצטרך שאחד החיילים יבוא לכאן כדי שאדבר איתו?'",
נזכרת עליזה חן-פפו (78), אמו של חן ברוד ז"ל. "אמרתי - ברצון רב, הבית פתוח, להיפך, אשמח מאוד אם יבואו הביתה. אבל לא הספיקו אפילו לבוא, לצערנו הרב".סגן חן ברוד נפל ב-24 באוקטובר 1985 במהלך פעילות מבצעית בגבול לבנון. כוח גבעתי בפיקודו זיהה תנועה חשודה באזור הכפר רג'ר, וחן ניסה לירות פצצת תאורה, אך מעצור גרם לה לפגוע בו והוא נהרג במקום.
בגיל 18 התגייס חן לחטיבת גולני, ולאחר שעבר בהצלחה קורס מ"כים וצבר ניסיון כמפקד יצא לקורס קצינים. לאחר כניסתו לקבע, עבר לשרת כמ"מ בחטיבת גבעתי החדשה. "חן היה גוש של כריזמה. בזמן אפסי הוא נהיה מנהיג של כולם, ולא מכוח דרגות – פשוט מנהיגות פנימית סוחפת ומתפרצת. המשפט 'ממני תראו וכן תעשו' היה דרך חייו. הוא עשה משהו, וכולם עשו איתו – אפילו לא אחריו, יחד איתו", מספר שי פישל (51), ששירת תחת פיקודו של חן. "נפילתו השאירה חלל מאוד גדול. כמו שהוא היה נוכח במנהיגות שלו כשהוא היה בחיים, פתאום כשהוא נהרג זה כבה. זו אחת הסיבות שהיה חשוב לכולנו להנציח אותו, לזכור אותו ולשמר את הדרך שלו".
כמה ממכריו של חן בחרו לעשות זאת באמצעות קריאה לבניהם ובנותיהם על שמו. עליזה מספרת שלפחות עשרה ילדים נקראו על שמו, ולאחרונה נודע לה כי ייתכן שמספרם אף עומד על 12. "אלה מתנות נפלאות. רוב החברים שנתנו את השמות התקשרו ושאלו אם אני מוכנה ומסכימה, זה היה עבורי דבר כל כך מרגש. לכל אירוע כזה אורלי ואני הוזמנו ונסענו בשמחה", מוסיפה עליזה.
"אני מרגישה קרובה בגלל שאני קרויה על שמו, וזה עושה לי מאוד טוב. אני מקווה שגם לעליזה", חן אומרת בחיוך. "אני חושבת שזה מאוד חשוב שאני יכולה להמשיך את המורשת שלו, אני וכל החנים האחרים. אמנם לא הכרתי אותו, אבל אני מאוד מתחברת לדברים שהוא עשה, ואני כן מרגישה שאני ממשיכה את הדרך שלו, למרות שאנחנו בתפקידים שונים לגמרי".
מחווה מיוחדת נוספת שלה זכתה עליזה הייתה השיר "פרי גנך", שחיבר המלחין והפזמונאי יוני רועה, שהיה חבר ילדות של חן. רועה כתב את השיר כמה שנים לאחר נפילתו של חן, בעקבות מפגש מקרי עם עליזה. הוא סיפר בראיונות כי לא זיהה אותה בהתחלה, מאחר ששיערה האפיר, וכי המבט בעיניה שיקף את העצב העמוק שהיא חשה. לעליזה הוא סיפר על כך רק כעבור כמה שנים. "אני זוכרת שנעתקו המילים בפי ואמרתי 'ריבון העולמים, זה שיר שאני שומעת כבר שלוש שנים ואני לא יודעת בכלל שזה שיר שנכתב עליי'", מספרת עליזה בהתרגשות.
חיילי הצנחנים החליטו להקדיש את זמנם הפנוי לשיפוץ האנדרטה והזמינו את עליזה ומשפחתה לבקר בה. "היה אירוע מאוד מרגש. הגענו לנקודה שבה הוא נפל אחרי הרבה מאוד שנים שלא ניתן היה לבקר שם", מוסיף שי. "בעיניי, גם כקצין, זה היה מפגש ערכים מדהים – בין חן שנפל בנקודה הזו והיה קצין מאוד ערכי, לבין הפעולה הזו של רועי והחיילים שלו. בעיניי הוא היה לחיילים שלו מורה ומדריך ברגע הזה, והראה להם כמה חשוב להנציח ולזכור, גם אם זה קצין שהם לא מכירים, בכלל מחטיבה אחרת. שווה להצדיע להם על מה שהם עשו".
ריכוז והפקה: איילה גושן
