פליטים? לא אצלנו: יפן דוחה 99% מהמהגרים
יפן היא אחת המדינות העשירות בעולם, אבל ב-2016 היא אישרה מעמד פליט רק ל-28 מהגרים מ-8,193 שביקשו. גם מי שמקבלים מקלט טוענים: "זונחים אותנו לנפשנו - אין סיוע, אין לימודים, אין דירה. אנחנו נלחמים על הכול לבד"
עשור עבר מאז הפעם האחרונה שליליאן ראתה את בתה הקטנה. היא ברחה מאפריקה מחשש לחייה והשאירה מאחוריה את כל המוכר והאהוב בתקווה לפתוח חיים חדשים ביפן. אבל היום היא רק מנסה לשרוד, חיה מעבודות מזדמנות, ואת מעט היפנית שהיא יודעת היא למדה מתוכניות טלוויזיה. ממשלת יפן אינה מגישה סיוע רב לאנשים כמוה: יש מעט קורסי שפה בחינם, קשה למצוא דיור ציבורי, ואפליה יש בשפע.
התבטאויות ופעולות נגד פליטים ומהגרים הן תופעה הולכת וגוברת באירופה ובארצות הברית, אבל ביפן מהגרים הבורחים ממשטרים דכאניים וממלחמות מתמודדים כבר שנים עם ייסורים משפטיים וחברתיים.
יפן היא אחת המדינות העשירות בעולם, אבל בשנת 2016 היא קלטה רק 28 פליטים, וגם המספר הזה היה גבוה מבחינתה – פליט אחד יותר מבשנה שלפני כן. 28 הפליטים האלה נבחרו מ-8,193 מהגרים שהגישו בשנת 2016 בקשות מקלט לרשויות ביפן. בכירים יפנים הסבירו את המספר הנמוך בכך שמגישי הבקשות הם בעיקר אזרחי מדינות אסיה הרוצים להגר ליפן מסיבות כלכליות בלבד. "מספרם של מבקשי המקלט מאזורים שיוצאים מהם פליטים רבים כגון סוריה, אפגניסטן ועיראק נמוך", טוען דובר לשכת ההגירה, יסוהירו הישידה.
לילאן קיבלה סיוע מהאו"ם והצליחה להגיש בקשה למקלט מדיני כשהגיעה ליפן. היא הסבירה שחייה בסכנה בשל סכסוך שבטי במולדתה. שנתיים עברו עד שבקשתה התקבלה, ובתקופה הזו היא קיבלה סיוע מכנסייה קתולית ומארגוני צדקה. עם זאת, היא מרגישה שקבלת המעמד "פליטה" הביא לה רק תועלת מועטה: כעת היא אינה יכולה לפגוש עוד את בתה, שגדלה ונעשתה בינתיים לנערה מתבגרת. שלטונות יפן דחו שוב ושוב את בקשתה של הבת לאשרת כניסה.
עבור ליליאן לימודים וחיים יציבים נראים כמו חלום רחוק. "יפן היא מדינה קשה מאוד עבור אזרחים זרים. השפה היא מכשול אמיתי עבורנו. צריך לעשות פשוט הכול כדי לנסות לדבר ביפנית, אבל אתה לא יודע איפה יש שיעורים בחינם", היא מסבירה. "לפעמים אני חושבת שלמעמד של פליטה אין שום משמעות".
מהגרת אחרת, נונון, טרם קיבלה מעמד של פליטה, והיא אומרת שאם תקבל מעמד כזה – לפחות תהיה לה תחושת שייכות. היא ברחה ממיאנמר לפני 25 שנה בשל רדיפת השלטונות, ומאז היא נמצאת במעין "לימבו משפטי" מתסכל. הותר לה להישאר ביפן רק בזכות אשרת שהייה על בסיס הומניטרי, והאשרה הזו מאפשרת לה לעבוד – אבל רק על בסיס אישורים זמניים. מדי שנה נבחן האישור הזה מחדש, והעובדה הזו מעוררת בה חרדה בכל פעם מחדש.
"זה כאילו אין לי לאום", אומרת נונון, בת 47. היא ניסתה לפתוח ביפן דף חדש, התחתנה עם גבר ממיאנמר שביקש אף הוא מקלט, ויש להם בן ובת, אבל הילדים הם למעשה חסרי מדינה – הן מיאנמר והן יפן אינן מכירות בהם כאזרחיהן.
פעילים למען זכויות הפליטים טוענים כי המערכת היפנית נוקשה מדי. עורך הדין שוגו ווטנאבה מסייע לנשים מבנות המיעוט מחבל קאצ'ין שבמיאנמר, הטוענות כי נשקפת להן סכנה מחיילים הרוצים לאנוס אותן במסגרת מלחמתן נגד מיליציות של המיעוט האתני. "אם שואלים אותי, החשש להיאנס על-ידי חייל המשתייך לצבא הוא סיבה לגיטימית להיחשב פליטה".
לפנייה לכתב/ת 
