אחרי הדחת הנשיאה בעקבות שחיתות: דרום קוריאה בחרה נשיא חדש
מון ג'יאה-אין הליברלי יחליף את הממשלה השמרנית בסיאול לאחר תשע שנות כהונה. עורך הדין לענייני זכויות אדם לשעבר מאמין בדיאלוג עם צפון קוריאה, ויחסיו מול ארה"ב עומדים בסימן שאלה. זהו הנשיא החדש באסיה
חודשים לאחר הטלטלה הפוליטית – לדרום קוריאה יש נשיא חדש: מון ג'יאה-אין, בן 64 המשתייך לזרם הליברלי, נבחר היום (ד') להיות נשיאה החדש של דרום קוריאה – ולהחליף את הממשלה השמרנית לאחר תשע שנות שלטון וחודשים ארוכים של סערה פוליטית מתמשכת בעקבות פרשיית שחיתות חמורה שהביאה להדחת קודמתו בתפקיד. לפי המדגמים שפורסמו עם סגירת הקלפיות, מון גרף 41.4 אחוזי תמיכה וניצח את המועמד השמרני אן צ'ול-סו, שהגיע למקום השני, בפער של יותר מ-18 נקודות.
עם פרסום תוצאות המדגמים, שכאמור הציגו פער משמעותי בין מון ליתר המתמודדים, הודה בתבוסתו אן ואמר כי הוא "מקבל את תוצאות הבחירות". לאחר פרישתם גם של 11 המתמודדים האחרים הודיע מון כי רשמית ניצח בבחירות.
הנשיא החדש של דרום קוריאה הוא חייל לשעבר ביחידת כוחות מיוחדים, פעיל פרו-דמוקרטי ועורך דין לזכויות אדם. הניצחון הזה הוא כמובן נקודת שיא בקריירה פוליטית מרשימה שהחלה עם פעילות פוליטית בימיו כסטודנט בתקופת השלטון הצבאי, אז הורשע במעורבות בהפגנות בלתי חוקיות.
הבחירות התקיימו לאחר שמיליוני דרום קוריאנים יצאו לרחובות במחאה לאור נרות שמטרתה הייתה להביא להדחתה של הנשיאה פארק ג'ן-הייאה מתפקידה. פארק אכן הודחה על ידי בית המשפט העליון במדינה במרס האחרון לאחר שהורשעה בפרשת שחיתות, והיא כעת במעצר וממתינה לתחילת משפטה. מון עצמו היה בעבר ראש הסגל בלשכתו של הנשיא לשעבר רו מו-היון, ששם קץ לחייו ב-2009 על רקע חשדות לשחיתות.
אך מון, עם זאת, מתגאה בעבר נקי ובדימוי נקי, כך לפי קים מיונג-גו, נשיא העיתון האינטרנטי "פוליניוז" בדרום קוריאה. "מון רוכב על גלי המחאה נגד פארק והשחיתות המצטברת".
נעצר, סולק מהלימודים, חזר ללמוד – ונעצר שוב
מון נולד ב-1952, במהלך מלחמת קוריאה, לאחר שהוריו נמלטו מצפון קוריאה. אביו היה פועל במחנה של שבויי מלחמה ואמו סחרה בביצים בזמן שסחבה את בנה התינוק על גבה, כך סיפר הנשיא הטרי בעצמו באוטוביוגרפיה שפרסם.
הוא החל את לימודי המשפטים בסיאול ב-1972, אך נעצר ואף סולק מהלימודים לאחר שהוביל מחאת סטודנטים נגד משטרו של הדיקטטור פאק צ'ונג-הי – אביה של הנשיאה שהודחה כאמור מתפקידה רק לפני כחודשיים. מון שב ללמוד ב-1980 – אבל שוב נעצר.
כשנכנס רו לעולם הפוליטי המשיך מון בעבודתו המשפטית בפוסן, כאשר בין היתר פעל למען סטודנטים ועובדים שנעצרו בעקבות השתתפותם בהפגנות ושביתות עבודה. אך שנה לאחר הניצחון המפתיע של רו בבחירות שנערכו בשנת 2002, הצטרף מון לממשל של חברו בתור יועץ לנשיא, והוטלה עליו המשימה להיאבק בשחיתות לסנן מועמדים לתפקידים בכירים.בהמשך הפך לראש הסגל בלשכת הנשיא.
"תמיד הייתי שמח משום שיכולתי לעזור לאחרים עם הכישורים שלי", ציין מון באוטוביוגרפיה שלו.
עתיד חצי האי הקוריאני
מון בן ה-64 הבטיח לרסן את הריכוזיות במשק שנמצאת בידי תאגידי ענק משפחתיים הנקראים צ'בול, שבין היתר נחשף קשרם העמוק לממשלה בעקבות שערוריית השחיתות של הנשיאה המודחת פארק. אך יריביו של מון אומרים שמדבור באדם צר-אופקים שמוקף בנאמנים קנאים, שהסיעתיות החזקה שלהם הובילה לפיצול מפלגת האופוזיציה המרכזית במדינה.
"כשהוא יהפוך לנשיא, הקרע בין הליברלים לשמרנים רק ילך ויעצים, והפיוס הלאומי ילך ויתרחק", אמר הפרופסור קים סינג-הו, מומחה למדע המדינה, לסוכנות הידיעות הצרפתית.
השמרנים גם מאשימים את מון בגישה מרוככת מדי כלפי השכנה החמושה צפון קוריאה. מון, שהפסיד לפארק בפער קטן בבחירות הקודמות שהתקיימו ב-2012, מתח ביקורת על שתי הממשלות השמרניות האחרונות בעקבות כישלונן בבלימת פיתוח הנשק של צפון קוריאה. הוא תומך במדיניות דו-מסלולית של דיאלוג מצד אחד עם השכנה מצפון, והמשך הפעלת לחץ וסנקציות עליה מצד שני. המתיחות בין וושינגטון לפיונגיאנג החריפה במיוחד בשבועות האחרונים על רקע ניסויי טילים של צפון קוריאה, אך מון עדיין קורא לדיאלוג ופיוס עם השכנה מצפון כדי לנסות ולאזן את המצב ולבסוף להגיע למו"מ.
עד כה הפגין מון אמביוולנטיות בנוגע למערכת יירוט הטילים THAAD, שפרסה ארה"ב בשטחה בין היתר כהתרסה נגד סין. כל זאת עשוי להכין את הקרקע ליחסים קשים יותר עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שדרש שסיאול תשלם "מיליארד דולר" עבור מערכת היירוט המתקדמת.
לפנייה לכתב/ת 
