איראן בוחרת נשיא: "רוחאני הבטיח חופש, ולא קיים"
אזרחי איראן יילכו ביום שישי לקלפיות כדי לבחור נשיא. לפני 4 שנים הם העלו את חסן רוחאני, שהבטיח להגדיל את חירויות הפרט, אבל רבים מהם חשים שדבר לא השתנה מאז - יד הברזל של המשטר עדיין מורגשת. בשכונות העניות מתגעגעים לאחמדינג'אד - ובונים על המועמד הקיצוני קליבאף
בשכונת מולאבי בטהרן, שרוב תושביה משתייכים למעמד הביניים, לא נרשמת התלהבות גדולה לקראת הבחירות לנשיאות איראן שייערכו ביום שישי הקרוב. האיראנים ניסו כבר הכול – רפורמיסטים, אנשי ממסד, פופוליסטים דמגוגים ובארבע השנים האחרונות גם איש דת מתון לכאורה, הנשיא חסן רוחאני, שגיבש הסכם היסטורי על תוכנית הגרעין שאמור להחזיר את איראן לקהילה הבינלאומית.
אבל כאן, במולאבי, התושבים אמורים שלא נרשם שיפור משמעותי בחייהם. פעם הייתה השכונה הזו מרכז מסחרי, אבל היום עומדות החנויות בה שוממות. "אני לא חושב שמשהו מיוחד יקרה בעתיד, יהיה הנשיא אשר יהיה", אומר מוכר הבגדים בבאק קיאני, בן 35. "אולי אני אצביע, אבל אני יודע שזה לא ישנה כלום".
מולאבי שוכנת ליד קצהו של כביש מרכזי העובר באמצע טהרן – הרחק מבתי הקפה החדשים והקניונים הנוצצים של צפון העיר. הרשויות באיראן חוששות שמצביעים באזורים עניים כמו זה יימנעו מללכת לקלפי בבחירות ב-19 במאי, דבר שיפגע בלגיטימיות של המשטר. התושבים אומרים כי הם מרגישים שששת המועמדים לנשיאות שאישרה מועצת שומרי החוקה של איראן מתעלמים מהם.
"אף אחד לא מדבר עלינו", אומר מוחסן, העובד בשוק המקומי. "בעימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים לנשיאות אף אחד לא מדבר על גבר בן 30 שלא מסוגל להקים משפחה כי אין לו כסף", הוא מסביר. ממשלת איראן הצליחה לעצור את האינפלציה האדירה ולהביא במשא ומתן להסרת הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על המדינה בגלל תוכנית הגרעין שלה, אבל מוחסן אומר שארבע השנים שעברו מאז היו קשות עבורו. "אנחנו לא קונים ולא מוכרים כלום", הוא אומר.
לדברי מוחסן ההגבלות החברתיות והיחס הנוקשה מצד המשטרה ניכרים לא פחות מבעבר, למרות הבטחות רוחאני להגביר את חירויות הפרט. מוחסן מתח ביקורת על האיסור שהוטל למשל בעיר הקדושה משהד על קיום קונצרטים והפעלת בתי קפה. לדבריו מכוניתו הוחרמה לחודש משום שהגביר את הווליום ברדיו אחרי שקבוצת הכדורגל שהוא אוהד ניצחה במשחק גדול.
חלק מהתושבים עדיין רוחשים חיבה לקודמו של רוחאני בתפקיד, מחמוד אחמדינג'אד, למרות הצהרותיו השנויות במחלוקת שהגבירו את המתיחות בין איראן למערב. איראנים רבים המשתייכים למעמד הפועלים נזכרים בחיבה בקצבאות שחילק ובמיזמי הפיתוח שהוביל – גם אם הם גרמו אינפלציה גדולה.
"אני רק רוצה להצביע לאחמדינג'אד", אומר נאסר זמני, מאבטח. "כשהוא היה הנשיא דברים היו נהדרים והיה שפע. עבדתי כפועל בניין ושוק העבודה היה במצב טוב מאוד. אלוהים, הוא היה נשיא מצוין". בחודש שעבר פסלה מועצת שומרי החוקה את מועמדותו של אחמדינג'אד לנשיאות – ואת מועמדותם של מאות אנשים נוספים שביקשו להתמודד על התפקיד. כעת אומר זמני כי בכוונתו להצביע לראש העיר טהרן מוחמד באקר קליבאף, איש המחנה הקיצוני.
עקרת הבית נדיה גליצ'י אומרת שאין לה תקווה גדולה שדברים ישתנו, ורבים בשכונה משמיעים דברים דומים. "העוני והאבטלה רק גברו והצעירים נעשים מכורים לסמים", אומרת נדיה. "ארבע השנים האחרונות הניבו רק תוצאות שליליות".