רבין במלחמה: "יש מיליון ערבים, יצרנו להם אפשרות לברוח"
ההתלבטות מתי להיכנס לעיר העתיקה, הדרישה של בגין לומר "שחרור" ולא "כיבוש", ניצני השאלה איך להתייחס לערביי הגדה והשרים שהודו: "אמרנו שהסורים נלחמים. זו לא אמת". נחשף התיעוד מדיוני הממשלה בזמן המלחמה ששינתה את פני המדינה
כך נראו ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון במלחמת ששת הימים: ב-6 ביוני, ביום השני למלחמה, התכנסו חברי ועדת השרים לענייני ביטחון לישיבה מיוחדת בתל אביב בשעה 16:00. ראש הממשלה לוי אשכול פתח את הישיבה ואמר: "הפעולה שהחלה אתמול בבוקר, כפי שידוע, כבר הוכתרה ומוכתרת כל הזמן בהצלחות אדירות. לא אימנע מלומר מקצת משבחו של חיל האוויר שלנו, אשר מידת חלקו בניצחון היא לאין שיעור וללא דוגמה במלחמות העולם". הוא אמר כי המצב המדיני השתנה: "לאור תבוסתם של צבאות ערב, עלינו לגבש תוכנית שתבטיח את מקומה הראוי של ישראל במזרח התיכון תוך שלום קבע וביטחון בגבולות".
ארכיון המדינה חושף הבוקר (יום ה'), לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים, פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומוועדת השרים לענייני ביטחון מתחילת המתיחות מול מצרים וסוריה, דרך ימי הקרבות עצמם - ועד לחודשים שלאחר המלחמה וההתמודדות עם המציאות החדשה.
הפרוטוקלים נחשפים:
בגין: "אין להחזיר שעל"; אשכול: "נהיה מיעוט במדינה"
דיין: "אם ניתן להם לפתוח באש - זה יהיה פטאלי"
כשראש הממשלה לא האמין: "אתה חושב שתקבל את הכותל בחזרה?"
תקופת ההמתנה שלפני המלחמה: "גם את היטלר לא לקחו ברצינות"
לקריאת הפרוטוקולים במלואם - לחצו כאן
(הקובץ כבד והטעינה עלולה להתארך)
50 שנה למלחמת ששת הימים: פרויקט מיוחד
לאחר סקירה של המצב, התייחס ראש אמ"ן אלוף אהרון יריב, לאפשרות לכבוש את העיר העתיקה בירושלים. הוא אמר: "אם צה"ל יקבל הוראה להיכנס לעיר העתיקה, יהיו קרבות, אבל אינני חושב שיהיו קרבות רציניים. ייתכן מאוד שמישהו יצלוף מפה ומשם. לעיר העתיקה אנחנו לא נכנסנו ולא טיפלנו בה, ובינתיים שם די שקט".
שר העבודה יגאל אלון התייחס גם הוא לעיר העתיקה בירושלים: "מבחינה צבאית גורלה נחתך. היא מוקפת ואין בה כוח רב. מאידך, אני חושב שהשהיית כיבוש העיר העתיקה עלולה להביא התערבות ארצות חוץ וייתכן גם מהוותיקן ואז יקשה עלינו לעשות זאת בניגוד להתראה מצד גורמי חוץ". הוא הציע "להרכיב יחידה מיוחדת של אנשים אחראים תחת אחריותו של מפקד שמבין בעניינים מדיניים ולהטיל עליהם לכבוש את העיר העתיקה עד הבוקר".
השר מנחם בגין קרא להשלים את הפעולה בחזית הירדנית: "הצבא יכול לקחת, אני השתמשתי במילה 'לשחרר' את החלק המזרחי של ארץ ישראל המערבית. מתי תהיה לנו הזדמנות כזאת? חוסיין פתח בהפגזת ארטילריה, אנחנו ניקח את הרכס ונשאיר בידו את העיר העתיקה והשטח סביבו? צריך לקחת את ארץ ישראל המערבי עכשיו. בשלב זה". בגין אמר לשרים כי יש להשתמש במילה "שחרור" במקום "כיבוש".
שר הביטחון משה דיין אמר: "אני מציע לא להיכנס מחר לעיר העתיקה ולעיר בכלל. יש בריחה של צבא כי הם מרגישים מכותרים. אני מניח שעד גמר הישיבה הזאת כל ירושלים תהיה בידינו". דיין הוסיף: "מבחינה צבאית אפשר להיכנס לעיר, אבל אני מציע לא לעשות זאת מכמה סיבות. סיבה ראשונה צבאית. אנחנו לדעתי צריכים ללכת לשארם א-שייח ולא הייתי רוצה להסתבך בקרבות רחוב בעיר העתיקה. אם הממשלה תחליט אחרת, שצריך להיכנס מחר לעיר העתיקה, נעשה זאת, אבל נצטרך להיכנס לקרבות רחוב ולהשליט שם ממשל צבאי".
דיין אמר כי אם צה"ל יישב בהר הצופים ובשייח ג'ראח, "תוך יום יומיים או אפילו עד מחר בערב, יבואו הערבים עם דגל לבן מהעיר ויבקשו מאיתנו להיכנס ואז זה יהיה בלי ירייה ובלי קרבות".
בהמשך אמר דיין: "אני חוזר ואומר, אם יהיה איזה שהוא שמץ של תגובה אחרת והממשלה תרצה שניכנס, אני מקבל על עצמי שלפני שיספיקו לקרוא את המברק אנחנו נעשה זאת. אין חשש שדבר זה יישמט מידינו".
אשכול התייחס לסוגייה של שליטה על כמיליון ערבים בגדה המערבית. "אני מבדיל בין העיר העתיקה ששם זה 60 אלף איש, כי העיר העתיקה היא פרוזדור למקום הקדושים שלנו ובין מיליון ערבים בגדה המערבית, בלי לקבוע עוד את הקונספציה המדינית אזרחית פוליטחת, איך זה יהיה עם מיליון ערבים. אתה אומר שהם יפנו אלינו. מה יהיה אם הם יפנו אלינו? אחת מן השתיים, או שאתה לא מקבל אותם, אז תגיד להם 'לכו לירדן', או שאנחנו יכולים לשבת על הגבעות והם יישארו במקמותיהם".
בסופו של דבר בישיבה הוחלט לאשר את כיבוש הרכס מעל לגדה המערבית של הירדן. בנוסף אושר שלא להיכנס בשעות הלילה לעיר העתיקה בירושלים ולהסתפק בשלב זה בכיתור העיר מכל צדדיה. על פי ההחלטה, אם ההתפתחויות המדינויות תחייבנה - מוסמך שר הביטחון להורות לצה"ל להיכנס לעיר העתיקה.
העיר העתיקה נכבשה, ברית המועצת איימה
ב-7 ביוני נכבשה העיר העתיקה בירושלים, וברית המועצות איימה כי אם ישראל לא תנצור את האש באופן מיידי היא תנתק את הקשרים הדיפלומטיים איתה. בשעה 21:00 בערב באותו יום התכנסו שרי הממשלה כדי לדון בהתפתחויות הצבאיות באותו יום.
הרמטכ"ל רב-אלוף יצחק רבין עדכן את השרים בנוגע ללחימה ביהודה ושומרון: "אשר לירדן והגדה המערבית. גם בעיר העתיקה, למרות שהקרבות נפסקו, יש כל הזמן צליפות, והוא הדין בגדה המערבית, פרט לחברון ששם כמעט שלא הייתה לחימה. פה יצרנו אפשרות כדי לתת למי שרוצה לברוח - לברוח, וכדי למנוע לחימה קשה. ביריחו אנחנו עצרנו ולא רצינו לפוצץ עוד את גשר אלנבי, כדי לתת למי שרוצה לברוח. אמרו לי ששם יש בריחה, בסך הכול יש באזור זה כמיליון ערבים. נניח שיברחו 100 אלף, אין מנוסה כללית".
רבין הוסיף: "בית לחם, גוש עציון – בידינו. אנחנו במרחק קטן מחברון. וכאן אין בעיה. הליגיון ברח. אין באזור זה צבא ואנחנו יודעים שכל הנכבדים של חברון נשארו במקום, והם החליטו שאם יבואו לשם צבא ישראל, הם ישתדלו לשתף פעולה. בשכם, רמאללה, בית לחם, ג'נין, טול כרם, קלקיליה ולטרון – סגרנו על הצבא מלמעלה, יכול להיות שהם יברחו בלילה".
השר יוסף ספיר מגח"ל שאל מה מידת השליטה על השטח מבחינת האזרחים ורבין השיב: "שליטה צבאית יש. אנחנו צריכים לשלוט שם על מיליון אזרחים. זאת אתם יודעים יותר טוב מאיתנו".
חברו למפלגה של ספיר, השר מנחם בגין, שצורף גם הוא יומיים קודם לכן לממשלה, אמר: "לגבי ירדן, לדעתי זה הדבר הדחוף ביותר. אנחנו יכולים לעשות זאת ללא כל שפיכת דמים. עכשיו אסור לנו לאבד אף רגע. אתמול היה ויכוח אם לרדת ליריחו. שר הביטחון הציע אמש שלא נרד לעת עתה לתוך יריחו. היות והרמטכ"ל אינו יכול לומר לנו ברגע זה אם הכוחות שלנו כבר הגיעו לחברון, אני אומר שעלינו להגיע לחברון ועד לירדן".
ראש הממשלה לוי אשכול התערב: "אז אין ויכוח, בחלק של ירדן גמרנו פחות או יותר את המלאכה. אם ניווכח שירדן, שאין לה עכשיו כוחות צבאיים שם בכלל, למעשה שומרת על הפסקת האש, אנחנו מחייבים את הפסקת האש".
בגין התאכזב: "למה לא הוזמנו לעיר העתיקה?"
השרים דנו במצב בשלוש החזיתות – הגולן, הגדה המערבית וסיני. הם דנו בגיבוש התשובה למועצת הביטחון של האו"ם, שקראה להפסקת אש, בצל האיומים של ברית המועצות. השרים דנו בין היתר בכניסה לשטח המפורז בגבול סוריה ובמאות הטנקים שהשאירו החיילים המצרים שנמלטו למצרים.
במהלך הישיבה אמר השר ספיר כי הוא חושב שחברי הממשלה צריכים להיכנס לעיר העתיקה למחרת היום ולבקר בכותל המערבי. אשכול השיב: "אני היום כינסתי את ראשי הדתות, ושם היו גם קתולים וגל מוסלמים, והדברים גם נתפרסמו ברדיו. התחלתי בתודה לאלוהים שקרה הנס הזה והם מחאו כף. ואמרתי שנשמור על חופש גישה לכל הדתות והשמירה על המקומות הקדושים לקתולים תהיה על סמכות קתולית ועל המקומות הקדושים למוסלמים על ידי סמכות מוסלמית, ושל היהודים – על-ידי הרבנות הראשית.
בגין הביע אכזבה שהשרים לא הוזמנו. "כאב לנו היום על שלא ידענו על הטקס הנפלא שהיה ליד הכותל המערבי", הוא אמר. "אמש הצעתי שהממשלה בראשות ראש הממשלה תלך לכותל המערבי אם נזכה להגיע. אמש ההצעה נדחתה. לפתע שמענו את השידור ברמקולים. בכל זאת יש ממשלה אחת בישראל, האם היה קשה להזמין את השרים?"
אשכול התנצל: "אני מצטער. נסעתי לירושלים בשביל להיפגש עם ראשי הדתות, שם היו גם שר הדתות והרבנים הראשיים. כאשר הפגישה נסתיימה, ביקש מישהו לשאול את המפקד אם אפשר להגיע לכותל והוא אמר שאפשר. כיוון שהייתי בירושלים הלכתי. אני מביע צערי שכך זה יצא. אפשר בשבוע הבא ביום ראשון לסדר שהממשלה תבקר בכותל המערבי". בגין העיר: "ומחר כל יהודי יכול ללכת לשם...".
בסופו של דבר הוסמכו ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטות לגבי המשך הלחימה.
נציגי הגליל העליון בישיבה
למחרת ב-19:00 בערב, היום השלישי למלחמה, התכנסו חברי ועדת השרים לענייני ביטחון לישיבה מיוחדת בתל אביב. שוב עלה נושא הפסקת האש וישיבת מועצת הביטחון שדנה בנושא. אשכול אמר לשרים: "המצב עכשיו הוא שמצרים, סוריה ועיראק אינן מקבלות את הפסקת האש. יכול להיות שמחר-מחרתיים הן יסכימו. היום עדיין לא".
ראש הממשלה ציין כי הישיבה תוקדש לחזית הצפונית עם סוריה. הוא סיפר כי הייתה לו שיחה עם תושב באחד היישובים שגבלו עם סוריה, שאמר "אני רוצה שתדעו, קשה לנו להסכים להיות 'בשר תותחים וקורבנות'. אמנם כל מה שצה"ל עשה בימים אלה זה דבר עצום ואדיר, ועל ירושלים אין בכלל מה לדבר, אבל גם אנחנו בצפון קיימים ואיננו יכולים להשלים שכך זה יימשך. אנחנו יושבים בבונקרים על נשינו וילדינו. עד מתי? ואם לא עכשיו, אימתי?". אשכול אמר כי ישתף את חברי ועדת השרים בשיחה.
הרמטכ"ל רבין אמר כי הייתה "תקלה" בחזית הסורית. "בגזרה הסורית אנחנו התחלנו היום בהפצצה אווירית, כחלק מהתוכנית שלנו, אבל הפעולה הופסקה כתוצאה מתקלה, שאני כרמטכ"ל צריך לשאת באחריות לה", אמר רבין.
ואז הוא סיפר כי ישראל פגעה בטעות באוניית הביון האמריקנית ליברטי. רבין: "היה לנו דיווח על הפגזת אל עריש והאונייה הכי קרובה ששיערו שעלולה הייתה להפגיז הייתה אמריקנית. עם קבלת הידיעה על ההפגזה תקפו את האונייה במטוסים ובתול"רים (תותחים לא רתע) ואחר כך התברר שזו אונייה אמריקנית והייתה טעות בהאזנה. האונייה נפגעה. כשהתבררה הטעות, מיד התנצלו ואני מקווה שהם מבינים את העניין".
המשך דיון בתקלה המבצעית הקשה לא היה, וראש הממשלה אשכול נתן את זכות הדיבור ליו"ר המועצה האזורית גליל עליון, יעקב אשכולי, שאמר: "לא נוכל להמשיך שם בצורה זו. לא כל יום מדינת ישראל עושה דבר כזה ועונה על פעולות האויב. אמרו לנו שיום יבוא וישחררו גם אותנו מהסיוט הזה. היום המיוחל והגדול בא. צה"ל הביס את האויב בשתי מלחמות, ואנחנו בגליל איננו יודעים מדוע לא גואלים אותנו מהסיוט הסורי".
שר העבודה יגאל אלון קרא לכבוש את הרכס ברמת הגולן: "איני רואה כל סיבה מדוע מותר בסיני להגיע עד תעלת סואץ ועד בכלל. מדוע הרשינו בצדק לשחרר את ירושלים העתיקה, שהיא ללא ספק נחשבת לגורם בינלאומי. החלטנו להתקרב עד הירדן מהגדה המערבית ואילו לסורים אנחנו נותנים 'חסינות', בשעה שהסורים מהווים אולי את הגורם הראשי שהביא למשבר הנוכחי ועשויים להוות מקור התסיסה הקבוע גם לעתיד לבוא, אם ללמוד לגבי העתיד מניסיון העבר".
אלון אמר כי הנימוק היחיד נגד פעולה נגד סוריה הוא תגובת ברית המועצות. הוא סיכם: "אני מעדיף את הרכש בלי הסורים ובלי יחסים עם ברית המועצות, מאשר יחסים עם ברית המועצות כאשר על הרכס הזה יישבו הסורים. אני בכוונה מביא זאת עד לידי ניסוח קיצוני. אני לא חושב שברית המועצות תכריז מלחמה על ישראל על התקדמות של 5 ק"מ בתוך הגבול. אני מוכן להסתכן בזה". אלון הוסיף: "אינני מציע שנעלה על דמשק, אינני קובע את המרחק, אני רוצה שניקח את הרכס הסורי, אם אפשר מאל-חמה עד הבניאס".
שר הדתות זרח ורהפטיג מהמפד"ל הציג עמדה נגדית: "אני חושב שאנחנו צריכים להיזהר שלא להיתפס פעמיים לשכרון של ניצחון. אנו שיכורים שלא מיין ואני חושש מאוד מפני התלהבות יתר".
"לא מסוגלים להגיע לדמשק"
הרמטכ"ל רבין קיבל את זכות הדיבור, לאחר ויכוח בין כמה שרים, ואמר: "אינני בטוח שאנחנו מסוגלים היום להגיע עד לדמשק, אבל אנחנו יכולים לבצע מבצע מוגבל לכיוון קוניטרה". רבין נשאל מה יקרה אם סוריה תקבל תגבורת מברית המועצות. הוא השיב: "נגד רוסיה אנחנו לא צבא שיכול להתמודד".
אשכול הביע לאחר מכן את עמדתו: "אנחנו אומרים, נחכה יום, יומיים או שלושה ימים, שמא גם הסורים לא יפגעו בנו, ואז נדחה את זה לזמן יותר נוח לנו, כי כיום לא נוח לנו".
שר הביטחון משה דיין הביע התנגדות לכיבוש הרכס ברמה: "אנחנו התחלנו במלחמה בשביל למגר את הכוח המצרי ולפתוח את המצרים. בדרך לקחנו את כל הגדה המערבית. אינני חושב שאפשר בינתיים לפתוח עוד מערכה עם סוריה. אם זו הייתה השאלה, הייתי מצביע נגדה. אם אנחנו נכנסים לסוריה בשביל לשנות את הגבול על מנת להקל על המשקים, כי הסורים יורים עליהם, הייתי מתנגד".
בבוקר ה-9 ביוני, היום החמישי למלחמה, שינה דיין את עמדתו והורה לרמטכ"ל לפתוח בכיבוש הרמה. "הודענו שהסורים נלחמים", אמר בישיבת הממשלה באותו יום מנכ"ל משרד החוץ, אריה לבבי.
שר העבודה יגאל אלון הגיב: "אולי נהנה פעם נוספת מתועלת הספק, ואני מקווה שביום אחד של לחימה נסדיר זאת". שר הפנים משה חיים שפירא התערב: "אבל זו לא אמת שנגיד". אלון הודה כי ההודעה שהסורים נלחמים אינה נכונה: "אני מודה שזו לא אמת. זה מסוג השקרים שמותר לעשות למען השלום"
לפנייה לכתב/ת 
