מחדל הזנחת הנער מחדרה: "יש עוד ילדים נעלמים בישראל"
דיון חירום שהתקיים בוועדה לזכויות הילד בכנסת בעקבות איתור נער בן 14 בבית מוזנח בחדרה חשף את עומק הכשלים של הרשויות הרלוונטיות. מנכ"לית המועצה לשלום הילד האשימה: "יש יותר מ-61 אלף ילדים שלא משובצים". יו"ר הוועדה ח"כ שאשא-ביטון: "ילדים נופלים בין הכיסאות"
רק קצה הקרחון: דיון חירום שנערך היום (ב') בוועדה לזכויות הילד בכנסת חשף כי הזנחת הנער בן ה-14 בבית משפחתו בחדרה מתכתבת היטב עם הגישה שלפיה הרשויות הרלוונטיות פועלות ביניהן בחוסר תיאום. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), ציינה בדיון כי "יש עוד ילדים שכרגע נמצאים באותו סטטוס".
הוריו של הנער מחדרה עוכבו בשבוע שעבר לחקירה בחשד שהתעללו בבנם וסגרו אותו בבית במשך שנים. אולם בעקבות עדויות שונות נשללה עבירת ההתעללות, וכי ההורים כן נהגו להוציא את בנם מהבית. בהמשך עלה חשד כי הנער הוזנח מכיוון שהוריו לא שלחו אותו ללימודים.
ח"כ שאשא-ביטון אמרה בדיון בהתייחסה למקרה הקשה כי כפי הידוע לה, זהו אינו המקרה היחיד של ילד שנעלם מעיני הרשויות. לדבריה, "מבדיקות שערכתי, הילד הזה היה אמור להירשם בגיל 3 לגן ילדים. הילד לא נרשם ואף אחד לא באמת עשה עם זה משהו. אם מערכת החינוך הייתה מדווחת, יכולנו לאתר את הילד בגיל 3 ולא בגיל 14. מטריד שבשנת 2017 ילדים נעלמים במדינת ישראל. אנחנו חייבים לבדוק כיצד זה קורה שילדים נופלים בין הכיסאות".
ראש העיר חדרה, צביקה גנדלמן, סיפר בדיון כי הרשות המקומית ערכה בדיקה בנוגע להתנהלותה בפרשה. "במקרה הזה, הילד עובר בסביבות אוגוסט 2009 לחדרה והוא בכיתה ב'. ביררתי מה קורה בגילאי בית הספר, לא מתקיימים בירורים כמו ברישום בגיל 3. נחשפתי למושג שנקרא 'חור שחור' – אותם ילדים שהמערכת לא יודעת מה איתם".
גנדלמן אמר עוד כי "כשיש רישום הוא צריך להתבצע בכל גיל, מעקב במערכות המחשוב. צריך לתת גם את הדעת על משפחות שעוזבות לחו"ל. באשר למקרה אצלנו בחדרה, אני לא יודע להגיד שיש פה איזשהו כשל ברמה של מישהו שיכול לדעת בנתונים הקיימים. במשרד הפנים הוא מופיע בחדרה תחת הוריו, אצלנו בשום מקום, והוא מופיע גם בביטוח לאומי".
נציג משרד החינוך: "משימה לא פשוטה"
בדיון החירום, שהתכנס תחת הכותרת "כשל הרשויות בפרשת הילד שהוחזק בבידוד", עלה כאמור כי הבעיה העיקרית היא ליקוי בתיאום בין הגורמים המטפלים: הרשויות המקומיות, רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים ומשרד החינוך. ח"כ שאשא-ביטון ביקשה להבין מנציג משרד החינוך אילן שמש איזו מערכת בקרה יש לאנשיו.
שמש השיב כי זהו תפקידה של הרשות המקומית וכי משרד החינוך עושה רק מאמץ לתמוך ברשות. לדבריו, "תפקיד הרשות הוא לאתר את הילדים האלו, אבל אני חייב להגיד שזה לא דבר פשוט. יש ילדים שלא נרשמו אף פעם למערכת החינוך. לחפש אותם זו משימה לא פשוטה. אנחנו רוצים להשתפר, אבל לא מדובר באוכלוסייה קלה לאיתור".
זאב גולדבלט מפורום ועדי ההורים היישוביים אמר כי "רק בירושלים מדובר באלפי תלמידים שלגביהם לא ידוע באיזה מוסד חינוכי הם משובצים, אם הם בכלל משובצים. המערכת יודעת ושותקת. הביטוח הלאומי יודע מי מקבל את הכסף ואיפה הוא נמצא. אם הרשויות היו מסתנכרנות אחת לשנה – חלק מהבעיות היו נפתרות. חובה שמשרד החינוך ויתר הרשויות יבדקו לפחות פעם בשנה שכל ילד משובץ או למה הוא לא משובץ".
ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, האשימה: "המזניחה הגדולה בסיפור הזה היא מדינת ישראל. יש יותר מ-61 אלף ילדים שלא משובצים. יש 700 קציני ביקור סדיר והם לא מצליחים להגיע לכולם. לכן, בטוח שיש ילדים שלא נמצאים במערכות חינוך ואף אחד לא יגיע אליהם. גם את רוז פיזם (הילדה שנרצחה על ידי סבה רוני רון. א"ש) - אף אחד במדינה לא ידע איפה היא במשך חודשים, עד שקרובת משפחה התקשרה. איזה לקח למדנו כמדינה? זו הזדמנות בשבילנו לתקן".
בסיום הדיון ציינה היו"ר שאשא-ביטון כי יוקם צוות משותף של הרשויות, שתפקידו יהיה לבדוק את כל האפשרויות לאיתור ילדים שנפלטו מהמערכת. "זה מקרה חירום, בתוך חודש יוגשו מסקנות ראשונות: איזה נהלים חדשים צריך להכניס למערכות כדי לסנכרן ביניהן ולוודא שאף ילד לא נופל בין הכיסאות".
לפנייה לכתב/ת 
