יום ירושלים: רק 1 מכל 5 יהודים בעיר - חילוני, בחינוך העברי - רוב מכריע לחרדים
מנתוני הלמ"ס עולה כי בירושלים מתגוררים 883 אלף תושבים, פי 10 מאשר בקום המדינה. למשפחות בבירה יש יותר ילדים, משקי הבית גדולים יותר, אך אחוז המועסקים קטן מהממוצע הארצי. עוד עולה מהנתונים כי שני שלישים מהתלמידים בחינוך העברי היסודי בירושלים הם חרדים
ירושלים גדלה פי 4.5 תוך 50 שנה וכיום כל ישראלי עשירי הוא ירושלמי: 883,000 אלף תושבים התגוררו בירושלים בסוף שנת 2016. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסם בצהריים (יום ד') לרגל יום ירושלים. מבין היהודים, רק 21% מגדירים את עצמם חילונים. רק אחד מתוך שישה תלמידים במערכת החינוך בירושלים לומד בחינוך הממלכתי.
מנתונים המתייחסים ל-2015 עולה כ-62.6% מהתושבים הם יהודים ו-37.4% ערבים. לשם השוואה, עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית העיר 84 אלף תושבים וב-1967, אז אוחדה העיר לאחר מלחמת ששת הימים, התגוררו בה כ-200 אלף תושבים.
מנתוני הלמ"ס עולה כי במהלך שנת 2015 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-16 אלף תושבים, מתוכם כ-8,200 יהודים ואחרים וכ-7,800 ערבים. לאוכלוסייה נוספו כ-19,900 איש כתוצאה מריבוי טבעי ו-4,100 איש כתוצאה ממאזן הגירה בינלאומית. 7,800 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי. בלמ"ס מצאו כי התושבים החדשים בירושלים הגיעו בעיקר מבני-ברק, תל אביב ובית שמש, מעלה אדומים וביתר עילית. תושבי הבירה שעזבו אותה עברו בעיקר לבית שמש, תל אביב וגם לגבעת זאב, ביתר עילית, בני ברק וגם למודיעין.
מתחתנים מוקדם
הגיל החציוני של חתנים וכלות שנישאו לראשונה ושהתגוררו בירושלים היה נמוך ביחס לגילם של כלל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בישראל. בלמ"ס אומרים כי הסיבה לכך, היא חלקה הגבוה של אוכלוסייה מוסלמית בירושלים בהשוואה לחלקה בכלל אוכלוסיית ישראל וחלקה הגבוה של אוכלוסייה חרדית בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית בהשוואה לחלקה בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. שתי אוכלוסיות אלו מאופיינות בדפוסי נישואים בגיל צעיר.
הגיל הממוצע של כלות תושבות ירושלים הוא 21.3, לעומת 24.7 בממוצע הארצי. בקרב תושבות ירושלים היהודיות גיל החתונה הממוצע הוא 22.2, לעומת 25.8 בממוצע הארצי. בקרב החתנים הגיל הממוצע של תושבים ירושלים הוא 24, לעומת 27.3 בממוצע הארצי. בקרב היהודים - יהודי בירושלים מתחתן בגיל 23.6 בממוצע, לעומת 27.8 - בממוצע הארצי.
יותר ילדים
מנתוני הלמ"ס עולה כי במהלך שנת 2015 נולדו לתושבי ירושלים 23,581 תינוקות. מתוכם 15,438 לנשים יהודיות ואחרות (כ-65%) ו-8,143 לנשים ערביות (כ-35%). התינוקות שנולדו לתושבי ירושלים היו 13.2% מסך התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו; יותר מחלקה של אוכלוסיית ירושלים באוכלוסיית המדינה (10.2%).
בשנת 2015 עמד שיעור הפריון הכולל בירושלים (מספר ילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) על 3.87 ילדים בממוצע לאישה. שיעור זה גבוה מהממוצע הארצי (3.09). שיעור הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות ואחרות בירושלים עמד על 4.28 ילדים בממוצע לאישה. נתון זה גבוה יחסית לממוצע הארצי של יהודיות ואחרות - 3.04. גם מספר הילדים הממוצע של הנשים הערביות בירושלים (3.23) היה גבוה מהממוצע הארצי של הערביות (3.13).
בלמ"ס הסבירו כי רמת הפריון מושפעת, בין היתר, מהגיל שבו החלה האישה ללדת. בשנת 2015 היה גיל האם הממוצע בירושלים בלידה ראשונה, נמוך בכשלוש שנים מהממוצע הארצי - 24.7 בהשוואה ל-27.6, בהתאמה.
יותר דתיים וחרדים
מבין היהודים בני 20 ומעלה בירושלים, 35% מגדירים את עצמם כחרדים, 19% כדתיים, 12% כמסורתיים-דתיים, 12% כמסורתיים לא כל כך דתיים ו-21% כחילונים (כ-1% לא ידוע). לעומת כלל האוכלוסייה, שבה 10% מגדירים עצמם חרדים, 11% דתיים, 13% מסורתיים דתיים, 22% מסורתיים לא כל כך דתיים ו-44% חילונים.
בלמ"ס אמרו כי הרכב האוכלוסייה היהודית בירושלים הממוצע בשנים 2016-2010 השתנה לעומת הממוצע בשנים 2009-2002: שיעור האוכלוסייה החרדית הבוגרת (בני 20 ומעלה) בירושלים עלה ב-5 נקודות האחוז (שיעור החרדים והדתיים ביחד עלה ב-7 נקודות האחוז). שיעור האוכלוסייה החילונית והמסורתית (לא כל כך דתית) בירושלים קטן ב-7 נקודות אחוז בין שתי התקופות.
חינוך - רוב התלמידים חרדים
בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך העברי בירושלים (חינוך העברי) 75,244 תלמידים, מהם כ-49 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כלומר 65.5%, כ-13.5 אלף למדו בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.5 אלף בחינוך הממלכתי (16.6%).
מאז שנת הלימודים תשס"א (2000/01) פוחת מספר התלמידים בפיקוח הממלכתי במקביל לעלייה במספר התלמידים בפיקוח החרדי וליציבות בפיקוח הממלכתי-דתי. בשנה זו למדו בפיקוח החרדי 57.3% מהתושבים בעיר, לעומת 24.9% בחינוך הממלכתי.
בשנת תשע"ה (2014/15), מבין תלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי שהתגוררו בירושלים, כ-55% ניגשו לבחינות הבגרות בהשוואה ל-48% שניגשו בשנה שעברה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות בירושלים מבין כלל תלמידי יב בעיר עמד על 34% לעומת 64% בקרב כלל החינוך העברי בישראל.
אחוז הזכאים לבגרות בקרב תלמידי י"ב הלומדים בפיקוח הכללי בירושלים עמד על 70% לעומת 77% בקרב הלומדים בפיקוח הכללי ברמה הארצית. אחוז הזכאים בפיקוח מנהל חינוך דתי בירושלים עמד על 73% בהשוואה ל-76%, ובפיקוח החרדי אחוז הזכאות עמד על 4% בהשוואה ל-11% ברמה הארצית.
מבין הניגשים לבחינות הבגרות בחינוך העברי, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בירושלים עמד על 62% בהשוואה לממוצע הארצי שעמד על 78%. אחוז בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות הגיע בירושלים ל-85% מבין הזכאים לתעודה, בהשוואה ל-83% בכלל החינוך העברי.
הרכבת הקלה בירושלים(צילום: shutterstock)
משק הבית גדול יותר
בשנת 2016 היו בירושלים כ-218.4 אלף משקי בית - כ-9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה 3.9 נפשות בממוצע (בהשוואה ל-3.3 נפשות בממוצע הארצי), והוא גדול ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות. לשם השוואה בתל אביב משק בית מונה 2.24 נפשות, בחיפה 2.39 נפשות ובפתח תקווה 3 נפשות בדיוק.
עוד עולה מהנתונם כי גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים, עמד על 3.4 נפשות למשק בית (3.1 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 5.2 נפשות למשק בית (4.5 נפשות בממוצע הארצי).
עוד נמצא כי בירושלים כ-17% ממשקי הבית הם עם נפש אחת, לעומת כ-40% בתל-אביב. לעומת זאת, בירושלים כ-15% ממשקי הבית הן עם שבע נפשות או יותר, לעומת פחות מאחוז בתל אביב.
כתוצאה מכך צפיפות הדיור בירושלים גדולה מזו שבשבע הערים הגדולות האחרות. ב-2016 עמד ממוצע הנפשות לחדר בירושלים על 1.18 נפשות לחדר, לעומת 0.90 באשדוד, 0.80 בפתח תקווה, 0.78 בנתניה ובבאר שבע, 0.77 בראשון לציון, 0.75 בתל אביב-יפו ו-0.73 בחיפה (הממוצע הארצי עמד על 0.88).
עובדים פחות
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2016 היה 52.4%, לעומת 64.1% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2016 ל-57.9%, בהשוואה ל-68.1% באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 41.6% (45.3% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).
מתוך כ-329 אלף מועסקים העובדים בירושלים, 17.3% עבדו בענף החינוך (12.4% בכלל הארץ), 15.3% - בשירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד (10.9% בכלל הארץ), 10.5% - במסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים (11.7% בכלל הארץ), 10.0% - במינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה (10.2% בכלל הארץ), 5.8% - בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (7.4% בכלל הארץ), 5.6% - בתעשייה (11.6% בכלל הארץ) והשאר עבדו בענפים אחרים.
88.6% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם, לעומת 71.9% מתושבי חיפה, 65.2% מתושבי תל אביב-יפו, 58.7% מתושבי אשדוד, 46.5% מתושבי פתח תקווה ו-37.1% מתושבי ראשון לציון.
אני ירושלמי
61% מהירושלמים בני 20 ומעלה, גרים בעיר מאז לידתם. 4 מכל 5 ירושלמים גרים בעיר יותר מעשרים שנה (82%) (74% מהיהודים ו-97% מהערבים). זאת לעומת 63% בכלל האוכלוסייה הבוגרת, הגרים באותו היישוב יותר מעשרים שנה. 52% מהאוכלוסייה הבוגרת בתל אביב-יפו גרה בעיר יותר מעשרים שנה, ובחיפה - 67%.
רק 11% מהאוכלוסייה הבוגרת בירושלים היא אוכלוסייה חדשה, המתגוררת בירושלים פחות מ-10 שנים, לעומת 30% בתל אביב-יפו ו-20% מבני 20 ומעלה בכל היישובים בארץ.
תיירות
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקו גם את תחום התיירות. מהנתונים עולה כי 78% מהתיירים שהגיעו לישראל ב-2016 ביקרו בירושלים ו-51% מהתיירים שהגיעו לישראל לנו בה.
69% מהתיירים ביקרו בכותל המערבי, 64% - ברובע היהודי, 55% - בכנסיית הקבר, 49% - בויה דולורוזה, 49% - בהר הזיתים, 37% - בעיר דוד, 28% - במגדל דוד, 20% - ביד ושם, 19% - בגן הקבר, 16% - במוזיאון ישראל ו-8% ביקרו במסגד אל אקצא.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי מתוך כ-52 אלף חדרי אירוח של מלונות התיירות בכל הארץ, כ-10 אלף (20% מסך החדרים) ממוקמים בירושלים. עד 1996 הובילה ירושלים במספר החדרים במלונות תיירות בישראל. מ-1997 מספר החדרים הגדול ביותר נמצא באילת.
לפנייה לכתב/ת 
