מנדלבליט תקף ניסיונות חקיקה: "הכרעת הרוב עלולה להפוך לעריצות הרוב"
היועץ המשפטי לממשלה דיבר בכנס לשכת עורכי הדין באילת והתייחס גם לחקירות נתניהו: "יש פעולות רבות שהציבור אינו ער להן". השרה שקד תקפה את מה שכינתה "שלטון הפקידים", ופרקליט המדינה ענה לה: "אני פקיד גאה"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט תקף היום (ב') את הניסיונות לחוקק חוקים לשינוי אופן מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, וכן את החוק שנועד לקבוע שהיועץ המשפטי לממשלה לא יהיה הגוף היחיד שייצג את עמדת הממשלה בבג"ץ. "אל מול היוזמות השונות להחלשת שלטון החוק נדרשת חזית אחידה", אמר מנדלבליט בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
את הצעת החקיקה להגבלת "זכות העמידה" בבג"ץ (הזכות לעתור), הגדיר היועץ המשפטי לממשלה כ"פגיעה בבית המשפט העליון ובהגנה על שלטון החוק". הוא הוסיף כי "הצעה אחרת שיש בה כדי להחליש את שלטון החוק, היא זו הקובעת כי יועצים משפטיים של משרדי הממשלה יהיו משרת אמון של השר, בדומה למנכ"ל המשרד או למשנה למנכ"ל... מדובר למעשה בהצעה לביטול הפונקציה של ייעוץ משפטי למשרדי ממשלה, שכן אין שום ערך ליועץ משפטי שאיננו יכול לתפקד גם כשומר סף, הואיל ולא מתקיימות בו דרישות היסוד של עצמאות שיקול הדעת המשפטי, וכפיפות מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה בלבד.
"שלטון החוק במדינת ישראל הוא איננו אישי של היועץ המשפטי לממשלה, הוא אינו מוגבל גם (לא) לרשות השופטת", אמר מנדלבליט. "האכיפה זהו אינטרס לאומי ממש, זה עניין של הדרג המדיני של ראש הממשלה. שלטון החוק אינו רק כיבוד, הכרעת הרוב שעלולה להפוך לעריצות הרוב, אלא טומן בחובו הגנה על מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות והוא נדרש להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בתקופה האחרונה".
לגבי חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש מנדלבליט כי "השיקול היחיד המנחה אותי בחקירות הוא הגעה לחקר האמת במקצועיות ובאחריות וביושר - לקבל את ההחלטות הנכונות באמצעות הממצאים העובדתיים, ושום דבר לא יסיט אותי מהשיקול הזה. השיקול מקצועי, אם צריכים לחקור אז צריכים לחקור. ישנן פעולות רבות שהציבור אינו ער להן, הכול בשיתוף הדוק עם המשטרה. כל המידע הרלוונטי יימסר לציבור בבוא העת".
ברוח דבריו של מנדבליט אמר אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, כי "המשפט החוקתי הישראלי משנה את פניו. הדמוקרטיה הישראלית שעוצבה ברוח ליברלית נסוגה ומפנה את מקומה לדמוקרטיה שמרנית נוסח ישראל. אני מבקש להתריע על תהליך של אובדן הממלכתיות – שמתבטא בין היתר להפר את חוקי המשחק כתפיסת החקיקה כבת ערובה בתחרות בין סיעות בכנסת, ובתחושת הכוח, כי הכול אפשרי.
ינון ביקש להתריע גם מפני "שחיקת מערכות האיזונים והבלמים והניסיונות להחלישן. יש אצלנו ערעור תמידי על עצם הלגיטימיות שלהם". הוא ביקש להדגים זאת עם "הצעת חוק שבה 25 ח"כים מבקשים להפוך את היועצים המשפטיים למשרות אמון של השרים 'בשם המשילות'. יש ערעור בלתי פוסק על עצם הלגיטימיות של בג"ץ, להבדיל מביקורת עניינית".
פרקליט המדינה ענה לשקד
שרת המשפטים איילת שקד, שהגיעה לכנס מקבלת הפנים לנשיא ארה"ב טראמפ בנתב"ג, תקפה את "שלטון הפקידים", וציטטה מדברים שכתבה לפני כעשור דינה זילבר, היום משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואז פרקליטה במחלקת הבג"צים. "בתקופה שבה שיטת הפעולה ודרך קבלת ההחלטות על ידי הפקידות מביאות אותנו למצב שבו 'מי שמצביע אינו משפיע', כפי שמציינת זאת זילבר, פעמוני האזהרה של המבנה הדמוקרטי שלנו אמורים לצלצל בעוצמה", אמרה השרה.
השרה הוכיחה את טיעונה דרך בחינה של הקוד האתי האחרון שפרסמה נציבות שירות המדינה: "קורא תמים שיקרא את החזון כנראה יאמין שלא קיימת ממשלה בישראל. מי שמתייחס לחזון הזה ברצינות הראויה לו עלול להסיק שתפקיד הפקידות הוא אכן לשמש כנאמנה של הציבור ולפעול ישירות מטעמו תוך דילוג על ראשי השרים ונבחרי הציבור".
לדבריה, "בשנת 2017 אנחנו רואים לא פעם כיצד פקידים מנהלים סדר יום פוליטי במסווה של ניטרליות ומקצועיות, ובשם ערכים אלה נאבקים לא פעם לסיכול יוזמות הממשלה, משל ישבו בספסלי האופוזיציה וביקשו לייצר אלטרנטיבה שלטונית", הוסיפה שקד. "יש מהם אף כאלה הפונים אל הציבור על מנת לרתום אותו למאבקיהם. הם עושים את זה באמצעות תדרוך עיתונאים, הדלפות ומכתבים ולאחרונה אף בהופעות פומביות".
בהמשך דיבר פרקליט המדינה שי ניצן, שענה לשקד: "שמעתי את שרת המשפטים שהסבירה מה דעתה על הפקידים. אני פקיד גאה. אני רואה בכך שליחות. אני רואה בי ובחבריי שליחי ציבור". הוא פנה אליה ישירות והוסיף: "הניתוח של הקוד האתי שלך הוא מעניין. אני מכיר את חבריי עובדי הציבור - אני עובד כמעט שלושה עשורים ואנחנו מחנכים להגשים את הייעוד של הממשלה הנבחרת.
"העובדה שבקוד האתי נכתב כמה וכמה פעמים 'והכל תוך כיבוד החוק', אני לא רואה בה גנאי אלא שבח. חברות צריכות ללמוד מלקחי העבר. הקונספט של כיבוד שלטון החוק הרבה פעמים בסכנה - ללא חשד בפוליטיקאי כזה או אחר. כולנו משרתי ציבור וכולנו מחויבים לכבד את החוק".
ניצן התייחס גם להסדר הטיעון מעורר המחלוקת עם נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לשעבר, יצחק כהן, שהפרקליטות ביקשה שלא להרשיעו בהטראדה מינית - והשופטת לא אישרה את ההסדר. "השיקול המרכזי בהסדר היה הרצון למנוע מן המתלוננת לעלות על דוכן העדים, לא בכדי היא הסכימה להסדר", אמר ניצן. "התחשבנו ברמת הענישיה לגבי מעשים ברף דומה. בית משפט דחה את ההסדר ואנו מכבדים זאת, אך הפריע לי הנסיון להציג את ההסדר כאילו היה ניסיון להקל על השופט. זהו טיעון מופרך. איננו מהססים לפעול נגד חשודים בדרגים הבכירים ביותר".
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שהתייחסה לטענות שלפיהן היא קובעת את ההרכבים שידונו בעתירות בעליון במטרה להשפיע על תוצאות הדיונים - זאת בעיקר ביחס להצבתם של שופטים המזוהים עם תפישת עולם שמרנית בעתירות מטעם עמותות המזוהות עם השמאל: "יש שטוענים שהשיבוץ נעשה מתוך רצון להגיע לתוצאה כזו או אחרת, טענה זו היא חסרת שחר", אמרה.
רוזן נגד החוק לעיכוב חקירת ראש ממשלה מכהן
נציב התלונות על פרקליטים, השופט דוד רוזן, ששפט בתיק הולילנד והרשיע גם את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, דיבר במושב שעסק בהצעת החוק לדחיית העמדה לדין של ראשי ממשלות ושרים עד לסיום כהונתם. ההצעה אינה קבילה, הוא טען, וגם אם תתקבל היא לא תשיג את מטרתה - להסיט את האש מראשי הממשלה.
"מה הנתיב האלטרנטיבי? אם תוקפאנה החקירות, העיתונות החופשית והנושכת תוליד תחקיר רודף תחקיר. בסופו של דבר ראש הממשלה יוטרד בשל הפגיעה בשמו. התחקירים יפגעו בו ויצרו את אי אמון ברשויות השלטון בצורה חדה ונוקבת ולעתים מבישה הרבה יותר.
"הערך המרכזי בשלטון חוק זה שיוויון בפני החוק", הוסיף השופט רוזן. "ראש הממשלה שנחקר לא תמיד הוא לבד, יש לו שותפים, אז ככה חודשים נמשיך בהליכים נגדם? ההצעה היא פשוט בלתי קבילה מכל בחינה שהיא, גם מבחינת הרצון הכן שלא להפריע לראש הממשלה בפעילותו. הוא תופרע בכל מקרה".
עוד דיבר בכנס עו"ד פיני רובין, פרקליטו של איש העסקים ארנון מילצ'ן אשר העיד במסגרת "תיק 1000" שהעביר לראש הממשלה נתניהו תכשיטים עבור אשתו, סיגרים ושמפניה. רובין סבור כי ניתן לדרוש את התפטרותו של ראש הממשלה רק אם כתב האישום עוסק בעבירות חמורות, ובמקרה של קבלת מתנות מינוריות יש לפטור את הענין בכופר או במאסר על תנאי. אבל "אם במהלך עשר שנים הועברו לחשוד מתנות שפוזרו מדי שנה, הדרמה אינה כזו גדולה. צריכה להיות פרופורציה של חומרה בעבירה. יש גם הבדל בין מתנות שניתנו באורח אישי לבין מתנות שניתנו לצורך 'שימון'".
עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של אולמרט בערעורו לבית המשפט העליון, סבורה כי השאלה היא לא אם לאסור חקירות נגד ראש ממשלה מכהן אלא איך מתמודדים עם המצב הזה. לדעתה "הקושי המזעזע היום בחקירות ראש הממשלה הוא שהן נהפכו כלי מרכזי לחילופי שלטון".
ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אמר בפאנל כי יש להקפיא חקירות, אלא אם יש חשדות חמורות. "אנחנו נציגי העם ואמון העם הוא בעל הערך הגדול, מעבר לרצון להדיח אדם מסוים בכל מחיר". מרב מיכאלי (העבודה) אמרה ש"לו ניתן היה להגביל כהונה של ראש ממשלה, ניתן היה לדון בהקפאת החקירות. אך כאשר אין הגבלת כהונה זה לא יכול להיות".