שבועות - חג הילדים האמיתי

מחר בערב נחגוג את חג השבועות – חג מתן תורה. ביום זה, לפני 3,328 שנים בדיוק, התכנסו נשמותיהם של היהודים שלאורך כל הדורות למרגלות הר סיני, ובמעמד מרהיב ומרטיט כאחד, העניק לנו אלוקים את התורה. בזמן שהעולם שסביבנו היה באותם ימים עדיין אסופה של עמים באים וחולפים (צר לי, אבל גם אם תוכיחו קשר דם, אין לכם סיכוי להוציא כיום דרכון גירגשי או אשורי), שהתבלבלו בינם לבין עצמם בניסיון להבין מי מנהל פה את העסק ואיך זה בכלל עובד, היהודים הפכו להיות העם הראשון והנצחי שקיבל מאלוקים את ספר ההדרכה שחיבר בכבודו ובעצמו. ספר שהפך אותנו לאומה.

קבלו ספוילר: בערבו של יום, האמת של היהדות אכן הגיעה לכל האנושות. תרי"ג המצוות אכן נועדו לעם-ישראל בלבד, אך יש ביהדות חלק אוניברסלי וכלל-אנושי. האמונה באלוקים אחד ויתר המצוות הכלליות, המכונות 'שבע מצוות בני-נח', מיועדות לכל בן-אנוש על-פני האדמה. והערכים הללו אכן הגיעו לכל האנושות מתוך היהדות. רק מאות שנים אחרי מעמד הר סיני קמו הדתות המונותאיסטיות האחרות. הן נטלו מן היהדות את רעיון האמונה בא-ל אחד, והפיצו אותו בקרב מאות-מיליוני בני-אדם. ברור שהדתות הללו הוסיפו על אמונה בסיסית זו תוספות ופרשנויות משלהן, ובכלל זה עיוותים וסילופים, אך בפועל, בדרך זו נעשתה האמונה בבורא העולם לנחלת האנושות כולה.

כך ניצחה לבסוף האמת. העולם כולו כבר התנער מן האלילות והגיע להכרה ברעיון כי יש מי שמנהל את העולם מזיז את השמש בבוקר ומלווה את הירח בלילה, ונעים להכיר, קוראים לו אלוקים.

התורה היא גם זו שאיחדה אותנו לאורך אלפי שנים. לא משנה אם היית יהודי שגר במרוקו או אזרח פולין, שהית באלג'יר או אכלת גולש בהונגריה - בכל מקום בו היו יהודים, הם למדו את אותה תורה, קיימו את אותן מצוות, שמרו את אותם חגים והתפללו באותה שפה של קודש.

בכלל, חג השבועות הוא אולי העשיר והגדוש במוטיבים וערכים. אם יש חגים שבהם הנרטיב הוא חד ויחיד, לא כך הדברים בחג הביכורים.

החל מהרעיון כי כולנו נולדים שווים – ולכן התורה שייכת לכולנו ועבורנו, דרך החיבור לאדמה באמצעות הקישוט בירוק והבאת הביכורים שמזכירים לנו גם את המילה אולי הכי בסיסית שצריכה להיות שגורה על פינו – "תודה" על כל מה שלי נתת, המשך בבחירה בהר סיני כלוקיישן הנבחר מכל ההרים המתחרים שעליו תינתן התורה - מעין היבריס הפוך שמלמד את כולנו כי צניעות ושפלות יובילו אותנו רחוק יותר בחיים מאשר גאווה ושוויץ, וכלה בעוד תזכורת לחשיבות של התנהגות מאוחדת כעם אחד ולא שבטי, התנהגות שהייתה המפתח לזכאותנו לקבל את התורה, "כאיש אחד, בלב אחד".

אבל דומה כי המסר החשוב ביותר המתחבא בחג השבועות הוא דווקא עוצמתם של הילדים. לא רבים יודעים, אבל המדרש מספר כי בשעה שביקש אלוקים להעניק את התורה לישראל, הוא ידע עִם איזה 'עם קשה עורף' הוא מתעסק, וביקש מהיהודים, בדיוק כמו לפני חתימה על הלוואה, להביא ערֵבים. בני ישראל הציעו ערבים שונים, כמו האבות או הנביאים, אך ה' סירב ורק כשהציעו כי "בנינו יהיו ערבים בעדנו", הסכים לכך הקב"ה, ונתן את התורה הקדושה לעם ישראל. ולמה באמת דווקא הילדים?

כי הילדים, העתיד של כולנו, הם הסיבה האמיתית להשקעה בנו. כשאלוקים רצה לתת את התורה, הוא למעשה עשה מסחר: הוא העניק לעם היהודי את הדבר יקר הערך ביותר שלו ("טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"), אבל גם רוצה לדעת מה הוא יקבל בתמורה. האבות הקדושים והנביאים הם רק חלק זעיר מן העם, וחלק היסטורי. במילים אחרות השקעה לא מניבה. דווקא מיליוני ילדי עם ישראל, העתיד של העם היהודי בכל רגע נתון החל מלפני 3,328 שנים, הם הסיבה שמשכנעת את אלוקים כי החזרת ההשקעה של נתינת התורה, תהיה משתלמת למדי.

אם כך, מתברר כי חג השבועות הוא "חג הילדים" האמיתי. הרבה יותר מחנוכה או פורים למשל. יותר מכל חג אחר, הוא כתוב על שמם. צעירי חב"ד אפילו הכינו להם הפתעות מתוקות בבתי הכנסת. ולכן גם אני אקח בעוד יומיים, ביום רביעי בבוקר, את ארבעת ילדיי היקרים, אתייצב איתם בבית הכנסת לשמיעת עשרת הדברות, ויחד עם עוד מיליוני ילדים יהודיים אחרים מרחבי הגלובוס שיעשו בדיוק את אותו דבר, נשחזר את החוויה של מעמד הר סיני ונראה לאלוקים כי הערבים של אותה הלוואה היסטורית, עומדים בתנאם ומקיימים את חלקם בהסכם.

• הרב מוני אנדר הוא מנהל אגף הדוברות שבצעירי חב"ד המקיימים גם השנה בחג את הפנינג "שבועות 10" לכל המשפחה ובכל רחבי הארץ. פרטים נוספים בדף הפייסבוק "חב"ד"