שתף קטע נבחר

 

האו"ם: ירידה במספר הפלסטינים שנהרגו בתקריות

דו"ח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים בשטח הפלסטיני קובע כי ב-2016 הייתה ירידה של 37% במספר הפלסטינים שנהרגו בתקריות עם כוחות הביטחון. לעומת זאת נהרסו 1,094 מבנים, המספר הגבוה ביותר מאז החל תיעוד ההריסות

 

הריסת בתיהם של מחבלים שביצעו פיגוע

הריסת בתיהם של מחבלים שביצעו פיגוע

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ירידה במספר ההרוגים הפלסטינים בתקריות ביטחוניות ועלייה במספר הפלסטינים שבתיהם וחנויותיהם נהרסו על ידי הרשויות הישראליות. כך עולה מהדו"ח השנתי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני (OCHA) המסכם את שנת 2016.

 

על פי הדו"ח, בשנת 2016 פחת ב-37% מספר הפלסטינים בתוך הקו הירוק ומחוצה לו שנהרגו ממעשי אלימות הקשורים בסכסוך, לעומת אותם נתונים בשנת 2015. מדובר על 107 הרוגים לעומת 169 הרוגים בשנה שלפני כן. בנוסף נרשמה ירידה משמעותית של 80% במספר הפצועים הפלסטינים בתקריות, לעומת 2015. במקביל הייתה ירידה של 48% במספר ההרוגים הישראלים בתקריות עם פלסטינים. נתונים אלה מתיישבים עם הדעיכה ההדרגתית בשנת 2016 של ההסלמה הביטחונית שהחלה שנה לפני כן.

 

עם זאת הדו"ח מציין כי מספר הפלסטינים בגדה המערבית שאיבדו את בתיהם בשנת 2016 בשל הריסת בתים ומבנים שונים בידי הרשויות הישראליות, היה הגדול ביותר בהשוואה לכל השנים שבהם האו"ם מתעד את ההריסות (מאז 2009). על פי הנתונים המופיעים בדו"ח, בשנת 2016 נהרסו 1,094 מבנים, בהם גם כאלה ששימשו כחנויות, ו-1,601 אנשים נותרו ללא קורת גג. מדובר בעיקר במכלאות, פחונים ובמבנים שבהם לא גרים. הם נהרסו בנימוק שנבנו ללא היתר בנייה, אלא שמחברי הדו"ח מאשימים את ישראל כי כמעט בלתי אפשרי לקבל היתר בנייה. הדו"ח כולל בנתון הזה גם 29 בתים שכוחות הביטחון אטמו כצעד ענישה למשפחות של מחבלים שביצעו פיגועים נגד ישראלים.

 

הריסת מבנים. לפי הדו"ח כמעט בלתי אפשרי לקבל היתר בנייה (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
הריסת מבנים. לפי הדו"ח כמעט בלתי אפשרי לקבל היתר בנייה(צילום: אוהד צויגנברג)

 (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

הדו"ח קובע גם כי המדיניות הישראלית מעמידה בסכנת עקירה אלפי פלסטינים שמתגוררים בשטחי C בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, על ידי דחיקתם והפעלת לחץ עליהם בדרכים שונות לעזוב את קהילותיהם ולהתכנס בתוך שטחי A ו-B. ברצועת עזה, כך על פי הדו"ח, נותרו בסוף שנת 2016 כ-9,000 משפחות עקורות כתוצאה ממבצע צוק איתן.

 

הדו"ח מתייחס גם לההגבלות על תנועת אנשים מרצועת עזה, כולל גישה לשירותים בסיסיים והומניטאריים. עם זאת הוא מציין כי נפח הסחורות שהוצאו מרצועת עזה גדל משמעותית. הדו"ח גם מאשים את מצרים בהגדלת הבידוד על רצועת עזה כתוצאה מסגירתו המתמשכת של מעבר רפיח.

 

עוד נכתב כי ישראל הידקה את ההגבלות על כניסת עובדים מקומיים של ארגוני סיוע לרצועת עזה ועל יציאתם ממנה. 31% מהבקשות שהוגשו על ידי גורמים אלה נענו בסירוב. ייתכן כי יש לכך קשר למקרים שבהם השב"כ עצר פעילים של ארגונים כאלה שסייעו לחמאס ולזרוע הצבאית שלו, תוך ניצול תפקידם ומעמדם.

 

"המשבר בשטח הפלסטיני הכבוש נובע בעיקרו מהיעדר הגנה על אזרחים פלסטינים - מפני אלימות, אובדן קורת גג, הגבלות על גישה לשירותים ולמקורות מחיה ומפני הפרות אחרות של זכויותיהם", אומר דיוויד קרדן, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים. "משבר זה פוגע באופן בלתי מידתי דווקא בחלשים ובפגיעים מכול, ובמיוחד בילדים וילדות. המגמות עשויות להשתנות משנה אחת לאחרת, אך מה שנשאר קבוע הוא המחסור הנרחב בהגנה ובמיצוי הדין בגין הפרות של המשפט הבינלאומי" .

 

 

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים